בוקר טוב לכולם!

בשבוע שעבר התרחש אחד מאירועי הפרת הריבונות הגדולים ביותר שנצפו כאן, אחד כזה שלא אמור לעבור בשקט כשיש אופוזיציה נורמלית. אבל כאן, מול קואליציה שחרטה על דגלה משילות וריבונות ואופוזיציה שעסוקה בעיקר בלהיות סמרטוטים, זה קרה. טראמפ נזף בהרצוג על כך שהוא לא נותן חנינה לשמוק הדמנטי. עם כל הכבוד לטראמפ, ויש המון אחרי מה שהוא עשה בחצי השנה האחרונה, זה לא עניינו. היתה צריכה לצאת קריאה מיידית נגד הדבר הזה, התערבות של מנהיג זר בענייני הפנים שלנו. אבל זה לא קרה, ודי ברור למה. בקואליציה, כל מה שתומך בשמוק הוא מבורך ובאופוזיציה רועדים מפחד מטראמפ.

מי שפתאום גילה אטום סידן שהוא מחשיב לעמוד שדרה הוא הרצוג, או יותר נכון “סביבתו”. ברגע שהמתקפה הפכה לאישית, פתאום נזכרו שם שזה ממש לא לעניין שמתערבים לנו, וזה ממש ממש לא בסדר אם מבקש החנינה הוא זה שהשפיע על טראמפ. השימוש פה במילה “אם” הוא בדיחה. הרי המשפט הזה לא מעניין את טראמפ ואין לו מושג מה קורה שם. אם כל מתקפה ובקשה לחנינה מתרחשת מיד אחרי פגישה של האפס המקומי עם טראמפ, האם הוא חושב על זה לבד? הרי את בקשת ה”חנינה” הזאת היה צריך לזרוק לפח ברגע שהיא התקבלה ולא לדון בה. אף עבריין אחר לא היה מקבל כזה יחס.

אחרי התלבטות רבה, לפני שבועיים החלטנו איזו דירה לקנות וחתמנו על בקשת רכישה. מאז עברו שבועיים בהם עורכי הדין סגרו את מה שצריך, וממש בימים הקרובים נגיע שוב לקבלן לחתום על החוזה ולשלם את החלק הראשון. משם נעבור לעבודה אינטנסיבית עם המעצבת כדי שהדירה החדשה תתאים לנו ויתחיל מסע מרתק בין חברות קרמיקה, נגרים ומבחר ברזים. משם יעבור האתגר למשהו קצת יותר חשוב: להשיג את הכסף שבנינו עליו כדי לשלם על הדירה הזאת. את כל זה נצטרך לעשות בשנתיים ומשהו הקרובות, עד שהכל יהיה מוכן.

ולסיום, בשבוע הקרוב נצטרך לקבל החלטה לא פחות חשובה לגבי הדירה הזאת: איפה לתלות את הטלוויזיה. כרגע יש לנו שתי אפשרויות: על הקיר, ואז הסלון מתכווץ בגלל המרווח בין המטבח לספה או על ארון מיוחד באי של המטבח, ואז מי שצופה בטלוויזיה גם משקיף על המטבח (ועל הנוף מהמרפסת). זו דילמה שמעסיקה אותנו כבר כמה ימים וככל הנראה תעסיק עד שהמעצבת תחזור מהחופשה שלה ותצפה לתשובה סופית.

יום טוב.
שלכם,
nadavs