בוקר טוב לכולם!

כמדי שנה, בתאריך הזה, מתפרסם כאן פוסט שסופר את שנות קיומו של הבלוג הזה. בשנה שעברה היה מדובר על עשרים, והפעם מדובר על עשרים ואחת, כמו גיל השתיה בארצות הברית. מי היה מאמין אי שם בשנת 2005 שאת הפוסט הזה אכתוב כשמאחורי תינוק שמחריב את הבית, אבל זה אכן קורה. יש לי את הדומיין לפחות לעוד שמונה שנים עד החידוש, אז אולי הבלוג הזה יגיע גם לעשרים ותשע.

וכמיטב המסורת, מעט סטטיסטיקה. זהו פוסט מספר 1229. מלבד הפוסט הזה, פורסמו כאן 621,645 מילים שתצטרכו להקדיש עבורן 41 שעות ו-26 דקות. גם השנה, הפוסט הראשון הוא הקצר ביותר ותעמולת הבחירות של אפריל 2019 הוא הפוסט הארוך ביותר. הפוסט עם מספר התגובות הרב ביותר הגיע בזכות פרסום בעמוד הראשון של אתר נענע ז”ל, וכך הגעתי ל-163 תגובות על פוסט פתיחת שנת הלימודים של 2011.

גם השנה היו כמה קוראים ומגיבים קבועים, ואני מודה לכל אחד ואחת. כל מי שיש לו משהו להגיד מוזמן לכתוב תגובה, מייל או לשלוח יונת דואר. הכל מתקבל.

לסיום, גם הפעם אני מודה לכל הקוראים, המגיבים והאנשים שיש להם סבלנות לקרוא את הקיטורים שלי על מצבנו הלא משהו. גם בניית דירה אמורה להיות כר פורה לכאבי ראש ופוסטים, אבל כמו שנכתב לי בתגובה לפוסט הקודם, הסיום שווה את זה. אולי מתישהו עוד שנתיים וקצת יהיה עוד פוסט חיובי.

יום טוב.
שלכם,
nadavs