בוקר טוב לכולם!

כחלק מהניסיונות לפתור את בעיית המילואים שקפצה עלי, ניסיתי בין היתר לפנות לאחד הלשעברים שעוד יש לו קצת יכולות במערכת. למרבה הצער, הוא הסביר שאוגדה 96 דומה לשמוק הדמנטי ולחותים – משהו שקשה מאוד להסיר מהחיים. בחיל האוויר לא צריכים כ”כ אנשי מילואים, אבל באוגדה שהקימו מאפס יש מחסור גדול. מסתבר שיש גבול לכמה אנשים מוכנים להתנדב לצבא, בטח אחרי שהם רואים את היחס שממשלת הזדון נותנת לאנשי המילואים. אחת הסיבות שבגללה החליטו לבטל פטורים ממילואים היא הקושי למלא את השורות.

ההתנהלות הזאת לא משאירה לי יותר מדי ברירה, אלא לנסות את הצינורות המקובלים. להגיש טופס 55, לחכות מאתיים שנה לתשובה, לערער על התשובה השלילית ולהגיש טופס חדש אחרי הערעור. הדרך היחידה לשבור את המעגל הזה היא אם הצבא יסכים בסופו של דבר להוציא אותי משם, אבל אחרי השיחה אתמול קשה לי לראות את זה קורה. כל מה שנשאר זה לשגע את הביורוקרטיה הצבאית עד שמישהו יתייאש. אולי בהמשך, כשיהיה לי טלפון של מפקד כלשהו, יהיה לי עם מי לדבר בנושא הזה. במקרי חירום אמיתיים, תמיד אפשר להסביר שבדיוק בימים של המילואים יש לי כאבי ברכיים ובר מצווה שאני פשוט לא יכול לפספס.

ובינתיים, ביקום אחר, האייתולות בני דת משה מתכוננים למלחמה באויב הגדול מכולם: צה”ל. באיחור של שנה, הצבא סוף סוף נזכר לשלוח צווי גיוס לכל מי שחייב בגיוס לפי החוק. אפילו פרסמו שמתוכנן מבצע אכיפה בשיתוף משטרת ישראל. במפלגות החרדיות כבר מאיימים בפירוק הממשלה אם ייעצר אפילו בן ישיבות אחד. זה כנראה מצטרף לקריאות “נמות ולא נתגייס” של הציבור האינפנטילי, שמצטרפות ל”איומים” בירידה מהארץ. למרבה הצער, מדובר באנשים שלא מיישמים כלום. הם לא יפרקו את הממשלה גם אם יגייסו את כל ישיבת פוניבז’, הם לא מוכנים למות כ”כ מהר והם לא ירדו מהארץ כי צעקות “אנטישמיות” וסחיטה רגשית לא עובדות בחו”ל.

למרות שמדובר בנפנוף באקדח ריק, אפילו יולי אדלשטיין ה”מתון” וה”ממלכתי” נשבר מול הסחטנים האלה וכנראה יציג חוק גיוס שידאג לגיוס של מי שגם ככה מתגייס ויגייס כסף למי שלא ידרוך בבקו”ם. לפחות אז אוכל להיות סרבן מצפון על רקע אמיתי. עם כל הכבוד לסבלם של תושבי עזה (שהסימפתיה שלי אליהם ירדה לאפס לפני 21 חודשים), איכפת לי יותר שמכריחים אותי לחטוף שתן בפרצוף ולהגיד “איזו זכות נפלה בחלקי”.

יום טוב.
שלכם,
nadavs