Edge of Seventeen

צהריים טובים לכולם!

כן כן, המספר בכותרת נכון. הבלוג הזה (בגרסתו המקורית, לפני המעבר לכאן) נפתח לפני שבע עשרה שנים. מאז ועד היום כל מי שמצא את האתר יכול לקרוא מה עבר לי בראש ולהתרשם מכמה מביכה היתה הכתיבה שלי בתיכון. לשמחתי הרבה התקדמתי די הרבה מאז, אבל הארכיון נשאר למקרה שיום אחד הבת שלי תרצה להיות ממש מובכת.

וכעת, לסטטיסטיקה הרשמית: הפוסט הזה הוא פוסט מספר 1,099. עד אליו נכתבו כאן 567,567 מילים (באמת, זה המספר). הכי מעט מילים בפוסט הראשון מאי שם ב-2005, הכי הרבה בפוסט על תעמולת הבחירות של אפריל 2019, עם קרוב ל-3,000 מילים (כמעט אלף יותר מהשני בתור). הפוסט על המחאה החברתית עדיין מוביל בכמות התגובות ומשום מה מושך המון ספאמרים שהמערכת של וורדפרס מסננת היטב. כל אלה כנראה ישארו שיאי הבלוג לעוד הרבה זמן.

מספר הקוראים עדיין קטן, אבל יציב. הקוראים הקבועים נותנים פידבק לא רע, בתגובות באתר ומחוצה לו. גם השנה לא צפוי זרם ענק של קוראים, אבל אולי טוב שכך. רק חסר לי שסטודנטים יגלו שהם יכלו להשיג כאן רמזים למבחנים כל הזמן הזה.

ושוב, אני מודה לכל הקוראים הקבועים והמזדמנים שעדיין מוכנים לקרוא מה שכתוב פה, גם אם הם לא תמיד אוהבים או מסכימים עם התוכן. לא טריוויאלי להחזיק בלוג במשך זמן כ”כ ארוך ולהערכתי מדובר באחד הבלוגים הוותיקים ביותר בעברית שעדיין פעילים.

יום טוב.
שלכם,
nadavs