קודם כל חג שמח.

שלוש שנים עברו מאז אותו יום נורא בו גילינו שמדינת ישראל היא קליפה ריקה. מעטפת שבנו סביב מנגנון לגביית מיסים, אבל בלי תוכן, בלי יכולת להשתמש במיסים האלה כשבאמת צריך אותם. מעל אלף אנשים שילמו בחייהם על חוסר הניהול הזה באותו יום וכמעט אלף נוספים שילמו בחייהם מאז כתוצאה ישירה. על מחדל כזה המון ראשים צריכים לעוף, אבל נראה שיש כמה ראשים שאיבדו את היכולת להבין את המשמעות של משרתי ציבור וחושבים שיש להם בעלות בטאבו על הכיסא. שלוש שנים אחר כך, המחדלים ממשיכים להיערם, עם אחד שכמעט עלה בחייהם של 180 אנשים. לפחות מסקנה אחת הוסקה מהמחדל הגדול: כל בעלי הסמכות הפכו למתריעים בשער ומזהירים אותנו ביום ובלילה. אולי כדאי שיתעסקו בממש למנוע את האסון במקום רק להזהיר אותנו.

אחת הסיבות לכך שהחלאות האלה עדיין יושבים על הכיסא היא האופוזיציה המזעזעת. במקום להפגין לאנשים הנוראיים האלה מחוץ לבית ולצעוק עליהם “הייתם טובים עד הסוף, אה?”, הלכו לכתוב ספרים ולברבר בכנסת. אח”כ גם קפצו לממשלה בלי תנאים. כדי להוסיף חטא על פשע, הצליחו גם לאבד חלק מהכוח שחלקו, ברוב טמטומם, עם נחש האסלות.

והכי חמור: עכשיו, לקראת הבחירות, כל החצופים האלה מבקשים שוב את אמוננו. על השמוק הדמנטי באמת אין כבר מה להגיד. האיש ככל הנראה פסיכופת, בלי שום יכולת להבין את צרכי הזולת. מבחינתו הוא תמיד צודק והמציאות טועה. אחריו משתרכים אנשים שמוכנים לשלם באלפיים גופות כדי לסדר עבודה לאנשים שלא היו מתקבלים כגורפי כורכר בצבא. באופוזיציה, בינתיים, מנסים לספר לי שהם יעשו הכל אותו דבר, אבל בחיוך ועם אנשי מקצוע. אפס חזון. אפס דמיון.

ביום ראשון התחלתי להקשיב לריאיון של אייזנקוט אצל נדב פרי. זה היה אחד המקרים הבודדים שבהם הפסקתי להקשיב באמצע כי לא הייתי מסוגל להמשיך מרוב עצבים. יותר מחצי מהריאיון שלו מוקדש לשמוק הדמנטי. למי איכפת? זה סוד גדול שהוא שקרן? זה לא ברור שהוא פחדן? תגיד מה אתה מציע בלי השוואות. תסביר למה אתה ממשיך להתרפס בפני החרדים וקשקושי “עולם התורה”. איך אתה רואה את ישראל עוד עשרים שנה מבחינת חינוך? מבחינת תחבורה? אף אחד לא מנסה אפילו למכור את זה. הסרת השמוק הדמנטי מהכיסא היא משימה עליונה בחשיבותה, אבל אחריה יש עוד המון עבודה. תמכרו תקווה, חבורת אפסים. את הכישלון כבר יש.

יום טוב.
שלכם,
nadavs