3 ו-18

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)! נכון, התאריך כאן עדיין השבעה עשר במרץ, אבל למי איכפת. בתיבת הטקסט תאריך ושעה כתוב השמונה עשר לשלישי, ולא יכולתי להתאפק מלבחור בסמיילי עם המשקפיים (השמור לאירועים מיוחדים). מחר בלילה, כששעון לוס אנג’לס יראה שתיים וחצי, אני אהיה רשמית בן 16. התאריכים בעמודי החדשות באתרים הישראלים מרתקים אותי מתמיד, ומונה הזמן ליום ההולדת כבר מראה פחות מחמש שעות. חבל רק שהוא מאוד מדכא. מחר בבוקר הוא אמנם יברך אותי עם מזל טוב, אך גם יראה שיש עוד 364 ימים (וכמות לא מבוטלת של שעות) עד ליום הולדת 17. המתנות יינתנו ביום ראשון, ה-19/3, כשאבא שלי יחזור מביקורו בארץ הקודש. אמרו לי שאני אהיה מופתע, אז יש למה לצפות. הבלון היפה הזה ליד הכינוי שלי פה בצד שמאל רק גורם לי לחייך כל הזמן. מחר גם האייסיקיו יתרום אחד, וככל הנראה גם המשפחה.


ועכשיו למקום שבו שרו לי שיר יומולדת (בעברית אמריקאית ועם שלוש מילים), הבצפר.


במחשבים הצלחתי לעשות שוב רק שתי טעויות במבחן הדבילי הזה. הבעיה שהמבחן היה מתוך שמונה. ביום שלישי נעשה אותו מחדש. חוץ מזה, גיליתי שביום רביעי יש לנו ארבעים דקות של הפסקה ענקית בין המבחן לשיעור חנ”ג (כי אין לי שיעור מוקדם). אין לי מושג מה לעשות בזמן הזה. אני אברר אצל אחד המורים אם אני יכול לחזור הביתה לחצי שעה, כי לשבת בדשא ולבהות בזיהום בדאונטאון לא ממש יעודד אותי.


היום לא היה לי חנ”ג. יצאתי משם בכיף עם אישור מהמורה הישר אל משרדה של היועצת לקביעת מקצועות לשנה הבאה. במשרד היה ממש מרתק. הוסבר לי שאני חייב לעשות משהו באומנות (לעזאזל! לא אומנות! מקצועות ריאלים!), אז החלטתי לדחות את זה לשנה האחרונה, אז יהיה לי מספיק זמן לדחוס עוד מקצוע, כי ממילא יהיו רק חמישה (כל יום חוזרים הביתה באחת, קייטנה). חשבתי ללכת לכיתת צילום. לא מציירים ויש גם משהו טכני שם, אז אני אוכל להסתדר.


במתמטיקה עשינו הכנה למבחן. היה ממש מרתק. גם בחרנו מקצועות ל”יום הקריירה” (אם תחזרו שנה אחורה בארכיון ותסתכלו טוב בפוסט שנעשה בשמונה עשר למרץ לפי שעון ישראל, תראו שכתוב בדיוק אותו דבר!). לפחות השנה אני לא אקבל דוגמנות, אלא מקצועות טיפה יותר מעניינים.


בביולוגיה הלכתי לתקן את העוול שנצפה בציון שלי. התברר שנכתב שם 145 במקום 156. התברר שהיא טעתה רק בשלי, אבל עכשיו הציון שלי בביולוגיה עומד על בדיוק 95. אח”כ המשכנו לראות את הסרט המדכא על איידס. משום מה המנהלת בסרט דומה מאוד ליועצת שלי.


באנגלית עברנו קצת על דקדוק ורצנו מיד למקבת’, שהתחיל להזות. הוא רואה רוחות, מפחיד את האורחים ומשעמם באופן כללי. אני כבר מתפלל שזה ייגמר, יהיה מבחן מסכם, ונעבור למשהו אחר. מצד שני, המשהו האחר יכול להיות משעמם לא פחות.


בספרדית המורה ברח לניו יורק, ולכן הגיע אדון גרינברג להחליף אותו. הוא נתן לנו דף עם חמישים ואחת מילים הקשורות לרפואה (ובכך לפרק שמונה) והיינו צריכים למיין אותן לטורים ולתת פירושים. קשה זה לא היה. בפרק הזה סוף סוף לומדים כמה דברים מעניינים (ולא, לדעת להגיד “כואבת לי הבטן” זה לא מעניין).


זהו זה לבצפר. ביום שני יש חופש מתנה מהבצפר, ביום ראשון יש מתנות מכולם ומחר יש את השמונה עשר במרץ, תאריך שחיכיתי לו כל השנה. פחות מחמש שעות לחצות, כמעט שבע שעות למעבר הגיל.


והמשפט האמריקאי להיום הוא לא ממש אמריקאי, אבל עדיין מצחיק נורא: “יום הולדת שמח, יום הולדת שמח, יום הווווווווווולדת שממממממממממממממממח, יום הולדת שמח”. כשסיפרתי בכיתה שיש לי מחר יומולדת, אחת האמריקאיות התחילה לשיר. התוצאה, עגומה.


יום טוב (ומחר יותר טוב!).
שלכם, בן 16 עוד מעט,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 9 ל3 ו-18
  • אתי
    18/03/2006 ב9:02

    יום הולדת שמח!!!!!!!!!!!!!!! חחחח 🙂
    מזל טוב!

    הגב
  • Woman in Black
    18/03/2006 ב10:59

    נדבבב!
    מזל טובבבבב(((:

    הגב
  • Seamus
    18/03/2006 ב18:43

    מזל טוב, נדב.

    הגב
    • nadavs
      18/03/2006 ב18:47

      תודה רבה גם לך. nadavs

      הגב
  • be my escape
    19/03/2006 ב14:33

    מזל טוף!!!!!!
    חחח סוויט סקסטין=]
    למרות שלבנים אין …איך אתה חוגג?
     

    הגב
    • nadavs
      19/03/2006 ב19:25

      בקבלת מתנות ואכילת עוגה. זה תמיד כיף.nadavs

      הגב
      • be my escape
        20/03/2006 ב21:50

        חחח נכון..אז מה אתה רוצה מתנה?

        הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.