CAHSEE

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

אחרי סוף שבוע מרענן וארוך, חזרנו לבית הספר. אבל לפני זה, קיבלתי את מתנות יום ההולדת שלי. השנה המתנות כללו סיר לאורז (לאחר שהתגלתי ככישרון קולינרי גדול בתור שורף סירים), זרע ששמים באדמה וכשהוא צומח אז כתוב על זה Happy Birthday (יגיע לגודל מלא ביום הבחירות) ושעון/רדיו/נגן סידי/חיבור לאם פי שלוש. עכשיו יש לי שעון ענק על השולחן של המחשב שמראה לי את השעה. הבעיה היא שיש שעון אחר, קטן הרבה יותר ומעצבן בצורה שלא תיאמן. כל שעה הוא מצפצף, אבל לא שני צפצופים קצרים כמו כל שעון נורמלי, אלא צפצוף אחד ארוך וחד שגורם לכל אחד בסביבה רצון עז לזרוק אותו מהחלון. החדש לא מצפצף והוא נורא נחמד. מתנות נחמדות מאוד, ורק לידיעתכם, הסיר אורז עובד, והוא לא שורף את האורז.

ועכשיו למקום שאליו כל שכבת י’ באה בשמונה וכל השאר באו באחת עשרה ורבע: הבצפר.

בתור אחד שחייב לעשות את המבחן הטפשי של קליפורניה, הגעתי לכיתה שהייתי אמור להיות בה קצת לפני שמונה. משום מה, הכיתה ה”מדהימה שלא עושה בעיות” מהשיעור האחר של המורה לאנגלית הגיעה באיחור. אמנם לא כולם, אבל אצלינו כולם הגיעו לפני שמונה. בחדר היו המורה לאיי פי ביולוגיה והמורה לבישול שלא זכרה אותי (למרות שלא שרפתי אצלה אורז בכיתה). קיבלנו את החוברות עם ההוראות והתחלנו לעבוד. מה אני אגיד, היה איום ונורא. זה לא המכנה המשותף הנמוך ביותר, אלא פשוט לקחו את העובד ממשלה הכי טיפש במשרדים של קליפורניה וחיברו את המבחן לרמה שלו. יסלח לי אדון שוורצנגר, אבל את המבחן הזה צריך לתת בכיתה ח’, לא כיתה י’. החיבור שם היה על הנושא הכי מטומטם שהיה אפשר להעלות על הדעת, וגם השאלון בסוף היה מכוון לאלה שהולכים להיכשל במבחן ממילא. מי שנכשל במבחן הזה צריך לחזור לכיתה ח’ ולהתחיל משם. אחרי זה הוא צריך להתבייש. הרבה.

אחרי המבחן הייתי צריך לרדת מהר שתי קומות, להכנס לחניה ולהגיע לחדר מחשבים, החדר הכי רחוק מהכניסה לחניה. כמה נחמד. כמו כל השיעורים הקודמים, לא עשינו ממש הרבה. אבל היה נחמד לראות מה קורה בארץ באותו זמן.

במתמטיקה שוב היה יום לשאלות בלבד (והרצאות מהמורה). היה ממש מרתק עוד פעם. המבחן הפעם הוא ביום שישי, מה ששוב נותן לנו מבחן קצר, מעצבן ושלא דורש שום ידע בחומר. אפשר לנחש אותו יותר מדי בקלות.

באנגלית סיימנו את המערכה השלישית של מקבת’. היה ממש מרתק, וגם סופר לי שקיבלתי תשעים וחמש בבוחן הקטן והמפגר שעשינו (lie ו-lay). היו כאלה שקיבלו 45. אבל לא נורא, אלו המפריעים, והמורה ממילא לא ממש מתייחסת אליהם.

זהו זה לבצפר להיום. מחר יהיה המבחן במתמטיקה שבטח יהיה הרבה יותר “קשה”, יהיו ארבעים דקות שאותן אני מקווה שאני אוכל לבלות בבית ואז יגיעו שלושת השיעורים הרגילים של יום רביעי. מעניין לא יהיה, אבל מעצבן יהיה. זה ממש לא כיף לראות את כולם באים בשתיים עשרה אחרי שינה טובה כשאני מגיע בשמונה.

והמשפט האמריקאי להיום: “Mark your answers with a number two pencil only. Do not use a pen for answering your questions”. כמה כיף לשמוע הוראות מונוטוניות מהמורה לבישול, אחת שממילא קשה להבין. אני בטוח שיהיה מרתק מחר.

יום טוב.

שלכם,
nadavs