לוגים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

הצלצול היום בשעה 12:58 בדיוק סימן את תחילת חופש חג ההודיה. לפי המורה למחשבים, אנחנו אמורים להודות לאינדיאנים שנתנו לאמריקאים התחמנים את האדמות. אני לא מתכוון להגיד תודה לשום אינדיאני. אני לא מפה, ולא מעניינות אותי האדמות שלהם. חוץ מזה, מחר אני יוצא לטיול. אין תרנגול הודו, אין הודיה. יש בית מלון.

ועכשיו, לבית שהוא לא ללינה, אלא לספרים. זו לא ספריה, אלא בצפר.

בשיעור מחשבים עשינו את המבחן. לפי המורה, קיבלתי את הציון הכי גבוה בינתיים והוא מורכב מ-31 תשובות נכונות ואחת לא נכונה. שלא תטעו לחשוב שזה 31 מתוך 32. בגלל שהיתה תשובה לא נכונה, יורדת לי חצי נקודה, ככה שזה 61 מתוך 64. זה יוצא בערך 95 אחוז, ככה שזה לא ממש מפריע לציון הכללי.

בשיעור חנ”ג רצנו ושיחקנו כדורסל. הברך שלי עמדה במשימה וקיבלה פרס: הפעם היא לא נדפקה בקיר בכניסה למקלחת.

בשיעור מתמטיקה קיבלנו את החבילה עם כל הבעיות לוגריתמים. המורה היה נורא נרגש. בגלל שלא רציתי שיעורים לשבוע הבא, סיימתי את כל החבילה הזאת, 84 תרגילי לוגריתמים על בסיס 10, בסיסים נורמלים ובסיס e המרושע. פתרתי את כל התרגילים, היו לי שתי טעויות בסה”כ ותרגיל אחד שגיליתי איך עושים רק אחרי שהסתכלתי בספר. תוצאה סופית: לוגים זה נחמד, והמורה צדק. זה באמת יכול לגרום לאנשים לחשוב (האמריקאים כבר נפרדים בצער מהציון הגבוה שהם קיוו לו).

בשיעור ביולוגיה עשינו את השילוב בין מבחן לבוחן. היה נורא, אבל נורא, קל. הפעם המפגרת מאחורי לא שאלה שאלות, מה שלא נתן לי את ההזדמנות להגיד לה שתאי עור נוצרים במיוזה (שזה שטויות). במבחן הבא אני כבר אוכל להמציא שטויות כיד הדמיון הפורה שלי.

בשיעור אנגלית היה ממש מרתק. קראנו ספר כלשהו אחרי שהמורה התעצבנה, ושני תלמידים הצליחו להשאר בכיתה כמעט כל השיעור למעט החצי שעה האחרונה שלו. שיא חדש ליום ארוך. ביום שני אין שיעור אנגלית, אלא שיעור שבו אנחנו מגלים לאיזה מקצוע אנחנו מתאימים. אם יוצא לי אומן או אתלט, אני אצחק בקול רם על המפגר שתכנת את הדבר הזה.

בשיעור ספרדית ראינו סרט בשפה מאוד קלה, אנגלית. חוץ מזה שהוידאו של המורה לספרדית מפעיל קלטות באיכות של מצלמת אינטרנט מלפני שנתיים, הסרט היה דרך מצויינת להעברת זמן.

זהו זה. ארבעה ימים של שקט מהמוסד ה”חינוכי” הזה. אני יוצא לטיול באיזור מונטריי. נראה לוויתנים, נבקר בעוד אקווריום ענקי ונראה הרבה הרבה טבע. זה אף פעם לא מזיק, חוץ מזה שצריך לקום בשבע בבוקר ולנסוע חמש שעות. זה יכול לשגע כל אחד.

ועכשיו, המשפט האמריקאי שכמובן צפוי מראש: “Happy Thanksgiving!”. ובכן רבותי, שיהיה לכל אלה שחוגגים חג שמח. ולכל אלה שלא חוגגים (כמוני) ונמצאים במקום שכן חוגגים, תהנו מהכבישים הריקים. זה לא קורה הרבה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs