1-5

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
עוד יום רביעי מרתק עבר על העולם, וכעת, כשאנשים ברחבי העולם הולכים לישון, ישנים או קמים, אני לא עושה כלום. שיעורים אין לי, מה לעשות אין לי, אז חוץ מלכתוב בבלוג אני גם מתעסק קצת עם הקובייה ההונגרית שלי. לא תאמינו כמה שזה עוזר לפרוק שעמום ומתחים. לסובב אותה לאחר מהארבעים ושלוש טריליון (או יותר) המצבים אפשריים ואז לסובב חזרה בדרך שונה פשוט מצליח להרגיע אותי. לבצפר אני לא אקח אותה, אני לא אוהב שאנשים מסתכלים עלי במבט של “הוא יודע לפתור קובייה הונגרית!”.
ועכשיו לענייני בצפר מרתקים הכוללים פריזבי, מים בצבעים שונים ומשחק המספרים.
לפני תחילת הבצפר הגיעו אלינו לבית שני אנשים: אמא ובן שהגיעו לפני שבועיים מהארץ לשליחות פה (כמונו) והיום הילדים שלהם מתחילים ללמוד, והמשפחה בלחץ. ליוויתי את הבן לבצפר, אמא שלי דיברה עם האמא והכל בסדר. נקווה שהוא לא הלך לאיבוד.
השיעור ספורט היום לא היה מאמץ כמו השבוע שעבר, אבל עדיין לא אהבתי אותו (כמו 99% מהשיעורים האחרים). ריצות קצרות זה לא בדיוק התחביב שלי, אבל אני מעדיף ריצות קצרות עם עצירות על ריצות ארוכות. לאחר האימון בריצות התחלנו לשחק פריזבי. היינו ממש ממש טובים, והפסדנו 5-1. המורה כעס על עצמו על הקבוצות הגרועות. זה לא הוא, זה המגרש. אי אפשר היה לעשות שם העברה של שישה מטר (ומי שלא הבין את הבדיחה, שילמד לקרוא).
השיעור ביולוגיה היה ממש מרתק היום. העברנו נוזלים בכל מיני צבעים ממבחנה למבחנה וקיבלנו כל מיני צבעים. בסוף השיעור היינו צריכים למדוד את כמות המים בכל מבחנה, ולאחר בדיקה מדוקדקת הגענו למסקנה שבכל מבחנה אמורים להיות 11 מיליליטר מים. בעקבות המסקנה החשובה הזו מילאנו את הטבלה והגשנו. סיימנו 45 דקות לפני סוף השיעור. ממש לקראת סוף השיעור מישהי הקריאה את התשובות לדף עבודה על השיטה המטרית, רק חבל שמה שהיא הקריאה היה שטויות גמורות. לפי מה שראיתי סימנו לי ארבע טעויות, אבל יש לי תחושה שיש שם רק אחת.
בשיעור הספרדית ממש לפני הבוחן המורה שוב עשה את משחק המספרים (חמש זה דינג, עשר זה דינג דונג, לא משהו חדש) ואמר שאם נגיע ל-25 כל הכיתה מקבלת A אוטומטי בבוחן. כמובן שלא הצלחנו להשיג הרבה יותר מ-15, והרשימה הצטמצמה. כשהיינו רק עשרה, הצלחנו להגיע ל-24, אבל מישהו מטומטם היה חייב להרוס הכל, והתחלנו מהתחלה בלי התקדמות יתרה. החוקים הפכו לזה שצריך להגיד דונג כל מספר זוגי (גם לא חדש), והרשימה שוב הצטמצמה. לבסוף נשארתי עם איזה אסייאתי אחד, הביאו לנו ליווי אבל זה לא עזר. הוא נפסל, אבל שנינו קיבלנו A. נחמד ביותר.
לאחר מכן המורה אמר להתחלק לזוגות ולעשות שוב משהו שצריך לדבר בו קצת. ישראלי אחד קרא לי, והתברר שהוא קצת יותר נורמלי מהפוייה הפרסי הזה. הוא אמנם לא דברן העברית הטוב בעולם, אבל הוא לא טיפש. ביום שישי יש לי תחושה ששנינו מקבלים ציון טוב בזה.
והבוחן – אין קל ממנו. אני רגיל כבר לרעיון של מילים שמופרדות לזכר ונקבה ולכן הבוחן היה די בדיחה. בדקנו אותו אחד לשני וקיבלתי בו מאה, מה שכולם היו צריכים לקבל (במיוחד פרסים שהשפה שלהם דומה לעברית). הולך להיות מעניין מאוד ביום שישי.
זהו זה להשבוע. מחר יום חמישי, היום הטוב בשבוע עם שיעור מחשבים ושיעור מתמטיקה ארוכים. השיעור אנגלית קצת מעכיר על האווירה, אבל אני חושב שאני אשרוד אותו.
ולסיום, המשפט האמריקאי להיום: “?Can I get an A too”. תראו כמה נואשים האמריקאים האלה שהם מנסים להשיג A בספרדית בכל דרך שתהיה, רק לא להכשל ולקחת ספרדית שוב.
יום טוב.
שלכם,
nadavs