Six Flags: Hurricane Harbor

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
לא שיערתי לעצמי שאני אתקדם כ”כ מהר. היום סומן עוד וי ברשימה של מקומות שאם אני לא אהיה בהם אני לא נכנס לשדה תעופה. והיום: סיקס פלאגס הוריקן הרבור.
למי שלא יודע מה זה הפארק הזה, זה פארק מים שנמצא ממש צמוד למגי’ק מאונטיין (מה שגרם לי לגעגועים) וכדי לתאר את הפארק אתם צריכים לקחת את כל פארקי המים בארץ, לחבר אותם ועדיין לקבל קצת מקום חסר. הפארק הזה כולל כמה מתקנים מדהימים שלא יביישו שום פארק מים בעולם, למרות שהם השאירו אותי די יבש.
המתקן הראשון נקרא מפלי טיקי. שוכרים אבוב ועולים במדרגות עד לפתח של שלוש מגלשות: אחת שקופה והשתיים האחרות כהות וחשוכות. בפעם הראשונה ניסיתי את השקופה (וידוי: מתקני מים הרבה יותר מפחידים אותי מרכבות הרים), אחרי הכל אני רוצה לראות את הדרך. היה מדהים ונורא כיף, אז החלטתי לנסות את הכהה. הכהה היה הרבה יותר מפחיד מכיוון שהיו שם קטעים שלמים שרואים רק חושך. לפני הירידות הם שמו אורות קטנים כדי לא להבהיל את האנשים יותר מדי. גם השחור היה מדהים, והיה אפילו אור בקצה המגלשה. בקצה גם עמד מציל ששם על עצמו ספוג שכתוב עליו לייפגארד. כנראה שזה לא היה ברור מספיק.
המתקן השני היה ככל הנראה המתקן המדהים ביותר בפארק. קוראים לו טורנדו, וזה מעין משפך ענק שמתנדנדים בו עד שמגיעים לבריכת הסיום. קודם כל היה עלינו להשיג אבוב, שזה בעצם ארבעה אבובים מחוברים ביחד, משהו ששוקל בערך שני טון. אני ואבא שלי הצלחנו איכשהו לסחוב את זה עד למעלה המדרגות ואז נכנסנו ארבעתינו (אני, אבא שלי והאחים שלי) וירדנו. בהתחלה יש סיבוב קטן וחמוד, אז ירידה תלולה ואז הטורנדו האימתני. אנחנו למרבה הפחד, עשינו סיבוב של מאה שמונים מעלות (או יותר) בתוך הדבר הענק הזה. יצאתי משם בהרגשה שזה אמנם קצר, אבל שווה כל רגע.
המתקן השלישי היה משהו עם נחש שחור. נכנסים עם האבוב לתוך מגלשה שחורה ללא פתחים וגולשים בה עד היציאה. מדי פעם יש איזה פתח לאור כדי לראות את המים שזורמים מלמעלה, אבל כל שאר הזמן זה חושך מוחלט. גלשתי לי שם בשקט לכיוון היציאה ללא שום דרך לדעת איפה אני במגלשה. גם זה קיבל אצלי ציון גבוה.
המתקן הבא היה מירוץ הבמבוק (קשה לתרגם שמות כאלה לאנגלית). שוכבים על ספוג עם ידיות, מחליקים למטה ומנסים להגיע כמה שיותר רחוק. אם אתה שמן אתה תגיע שם למרחק יפה מאוד, ובגלל שזה ארה”ב ראיתי כמה אנשים שכמעט נתקעו בקיר ושברו את המתקן. למזלי זה לא קרה.
המתקן האחרון היה האבוב הגדול. נכנסים לתוך אבוב ענק ומחליקים למטה במסלול שגורם לך לחשוב שעוד רגע אתה יוצא ממנו. למרבה האירוניה, המתקן הזה דווקא ייבש אותי. לא נרטבתי בו בכלל. חוץ מזה שהתור הנורא גם לא תרם לעניין בכלל.
אחרי זה הייתי צריך ללכת הביתה כי הגיעו אורחים. אני בטוח שאם אני אהיה שם יום שלם אני אהנה הרבה יותר. חוץ מזה, הודלפה לאזני שמועה שחבר שלי נוסע למג’יק מאונטיין באוקטובר, ככה שיש סיכוי שאני אכנס איתו. המלצתי לו לנסוע לשם בראש השנה, אחרי הכל שנינו באותו בצפר ככה שלשנינו יש חופש בזמן שכל האמריקאים עובדים.
למען האמת עכשיו אני די עייף. הפארק הזה די סוחט את הכוח מאנשים, אבל היה שווה. כנראה שגם לשפיים אני כבר לא אחזור.
מחר ככל הנראה אני נוסע לראות חיות בר או משהו קרוב לסן דייגו. עוד וי לרשימה ועוד חוויה לזכור. ביום שני לייבור דיי, וצריך גם לעשות שיעורים.
והמשפט האמריקאי היום לא שונה מהפעם האחרונה שהייתי בסיקס פלאגס והוא שוב “Excuse me”. כנראה שגם בפארק מים יש את השטויות האלה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs