בוקר טוב לכולם!

אחרי המתנה של שנים, בתחילת החודש זה סוף סוף קרה: נרשמתי לתפקיד מזכיר ועדת קלפי עם סיכוי אמיתי להיות מזכיר בסוף. הפעלתי את הלומדה בהמתנה לראות מה חדש הפעם, אבל נראה שאין יותר מדי חידוש. אמנם הציגו שם איזה מנהל ריכוז קלפיות כמשהו חדש, אבל זה לא משהו שצריך להתרגש ממנו ולשנן. אחרי הלומדה ניגשתי מיד למבחן וקיבלתי, למרבה הבושה, 95. עד עכשיו אין לי מושג באיזו שאלה טעיתי, אבל יש סיכוי שזה ירדוף אותי בזמן הקרוב.

ביום ראשון האחרון התקבל מייל מרגש מוועדת הבחירות שמזמין אותי לקבוע ריאיון בוועדה האזורית. נכנסתי למערכת הרישום ומיד התברר שהיא כמעט קרסה. כל חלונות הזמנים, עד ארבעה ימים קדימה, נתפסו לחלוטין. הצלחתי לתפוס את ועדת הבחירות בטלפון ונאמר לי שיפתחו בהמשך ימים נוספים, אבל עם ריבוי המועמדים המטורף (195 אלף נרשמים) הבנתי שכדאי שאתראיין כמה שיותר מוקדם. למוד ניסיון מהתקופה בה היה צריך לרענן מסך כל דקה וחצי בשביל תור בשגרירות הגרמנית, ישבתי ורעננתי את עמוד קביעת התורים עד שהופיע פתאום תור ליום שני. מיד תפסתי אותו ונשמתי לרווחה.

ביום שני נסעתי לבניין שנכבש על ידי ועדת הבחירות האזורית. כשהגיע תורי נכנסתי לחדר ומולי היו שתי מראיינות של הוועדה. קודם ביררו אם אני באמת אני, אח”כ שאלו כמה שאלות טכניות (האם יש לי רכב) ואז עברו לחלק המעניין: שאלות “מקצועיות”. האם פתק שנכתב בכתב יד בערבית הוא כשר? מהו טופס אלף? האם מותר לעגל פינות? כששאלו אותי האם יש לי ניסיון, סיפרתי על ארבע הפעמים שישבתי כחבר ועדה, עוד לפני שהיה מדובר בעציצים דקורטיביים (לפחות עד עשר בלילה) ועל תפקידי כמזכיר בבחירות לרשויות. הן ראו שאני מבין את החומר ושאלו אם אני מעוניין להיות קולט (זה שמקבל את החומר אחרי הספירה בוועדה האזורית). אמנם מתחילים לעבוד בשמונה בערב ולא בשש בבוקר, אבל מסיימים אחרי שהסופרים הכי איטיים מגיעים. אמרתי שמבחינתי אין בעיה ועכשיו אני מחכה לסוף ספטמבר, לתחילת ההדרכות.

ולסיום, בשבוע הבא, כשאין גן, אין קייטנה ואין לי כוח, אנחנו טסים שוב לקפריסין כדי לבלות בבריכה בזמן שמישהו אחר מכין אוכל ושוטף כלים. הפעם צריך לקחת פחות ציוד לתינוקות, כך שנוכל לחסוך מזוודות. גם הנסיעה בתוך האי התקצרה, אז המונית זולה יותר גם כן. רק צריך לקוות שהטיסה תצא בזמן עם כל המתדלקים האמריקאיים שתופסים את כל חלונות ההמראה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs