בוקר טוב לכולם!

שלשום התברר שאם נותנים לזקן דמנטי לנהל מדינה, מדי פעם נפלטות לו אמירות של זקן דמנטי שלא חושב על מה שהוא אומר. האמירה על המשק האוטרקי, גם אם כוונה רק לתעשיית הנשק, היא הזיה מוחלטת. גם אם מתעלמים מכך שזה ידרוש הסבה אדירה של כוח אדם למגזר שתלוי באופן כמעט מוחלט בממשלה, נשארת העובדה הפשוטה שאין לנו אפילו את חומרי הגלם לייצור מה שאנחנו צריכים. מישהו צריך לספר לדמנטי שאין כ”כ כריית מתכות בישראל ואנחנו תלויים לחלוטין בייבוא. עם זאת, להגנתו של השמוק הדמנטי, הוא דואג לייבוא מתכת מתימן בצורת גלילים מעופפים.

בסוף אוגוסט, קצת לפני שהוכרז משק אוטרקי, נסענו לחופשה בקפריסין בשבוע בו הגן לא עבד. החברה הקפריסאית המהוללת הוציאה טיסה באיחור של שעה, מה שגרם להגעה די מאוחרת למלון. אחרי צ’ק אין קצר, שבו התברר שהליצנים רשמו את ההזמנה על שם הבן שלי, הלכנו לאכול ולישון. בימים לאחר מכן נהנינו מאוכל נורמלי (בייקון בארוחת הבוקר, כמו שאלוהים התכוון) ושחיה במשך כל היום עם ארוחות קטנות בצד. בזכות כמויות נדיבות של קרם הגנה ובגדי ים ארוכים הצלחנו להימנע מלהישרף בשמש וחזרנו הביתה עייפים אך מרוצים.

בלילה שבו חזרנו, בין סוף אוגוסט לאחד בספטמבר, אשתי, הבן שלי ואני חטפנו חום. שנינו בקושי הצלחנו לתפקד, הבת שלי רצה בכל הבית כמו שהיא עושה תמיד והתינוק המסכן לא הבין למה לא נעים לו. באותו יום הוא היה אמור ללכת לגן בפעם הראשונה, אבל היום המאושר הזה נדחה בכמה ימים בעקבות המחלה. רק לקראת סוף השבוע הוא הגיע לגן וסירב לאכול. בימים לאחר מכן הוא כבר התחיל לאכול כמו שצריך וכעת הוא נהנה לבלות עם חברים בני גילו במה שנראה כמו מחלקת זוחלים בגן חיות. כולם שוכבים על הרצפה, מנסים לזוז קצת ומלקקים כל מה שנקרה בדרכם.

בעקבות ההצלחה המסחררת של החופשה בסוף אוגוסט, החלטתי להרחיב את השמחה גם לזמנים אחרים בהם אין גן ויש סכנה ממשית לשפיותי, כמו פסח. כבר מצאתי מלון ובעוד שבועיים בערך אמורות להיפתח הטיסות. אני רוצה לבלות את החופשה שוב עם אוכל ובריכה, ורצוי שיהיה אוכל אמיתי, לא כזה שמנסה לעבוד על אלוהים כמו “לחמניות כשרות לפסח”. רק שהבייקון לא יטוגן בסביבת קמח.

יום טוב.
שלכם,
nadavs