ערב טוב לכולם!

אחרי שבוע של המתנה, ביום שלישי הגיע סוף סוף היום הגדול. נסעתי לבקו”ם בפעם הראשונה מאז 2008, נכנסתי עם ההזמנה המרגשת שקיבלתי בסמס (עם ברקוד והכל, השתכללו שם) ומצאתי את עצמי עומד בתור עם עוד עשרות אנשים שהמכנה המשותף לכולם הוא פטור קודם ממילואים וחוסר רצון עז להיות שם או ללבוש מדים אי פעם. חוץ מריח של מפות חד פעמיות, היה בעיקר ריח של שביזות וחוסר יעילות (או במקרה של מי שעמד לידי בתור ואמר שקיבל פטור בעקבות פוסט טראומה, חזרה של טראומה).

בסופו של דבר הגיע תורי להירשם במערכת המתוחכמת (עם מחשבים והכל) וקיבלתי מספר. נאמר לי להגיע לעמדה C, אבל החיילת שאמרה את זה לא ידעה אם התור הארוך הוא לעמדה C, לעמדה A או לכל העמדות. שאלתי אנשים בתור וגם הם לא ידעו. אף אחד לא ידע כלום. בסופו של דבר התקדמתי לאיפה שאמורה להיות עמדה C ואכן התור שם היה קצר בהרבה. נרשמתי בעוד מחשב ונאמר לי להמתין בסבלנות עד שיתפנה מישהו לראיין אותי. כדי להנעים את זמן ההמתנה, הופניתי לשולחן הכיבוד שכלל כיבוד שהיה במחסנים עוד בתקופת שירות החובה שלי. ויתרתי על התענוג ולקחתי רק מים, כי כל האירוע הנהדר הזה היה בסככה חיצונית.

אחרי יותר מחצי שעה הגיעה חיילת ושאלה “מי נמצא כאן הרבה זמן?” כי מסתבר שמערכת המחשוב קרסה. כל מי שהיה שם, לא משנה כמה זמן, נרשם (רק אח”כ התברר ש”הרבה זמן” זה לפחות חצי שעה). משם היא התחילה לקרוא לאנשים לפי הסדר האקראי שבו היא ראתה אותם. כל הממורמרים שלידי הלכו להתראיין ולבסוף הגיע תורי.

כשהגיע השם שלי לראש הרשימה נשלחתי לקצין קירח וענק שבדיוק היה בטלפון. אחרי שסיים את שיחתו החשובה, התפנה לשאול אותי על השירות הצבאי שלי, על חיי הנוכחיים ועל אשתי ואז אמר שאהיה במפקדה באיזה גדוד באוגדה 96 החדשה. מסתבר שצה”ל החליט להקים 25 גדודים חדשים (שבאתר מתוארים כהתנדבותיים) ולא חשב מאיפה יביאו כוח אדם לכל הטוב הזה. ניסיתי לרמוז שאני לא מתכוון להגיע לשטחים, אבל הוא פחות התרשם, אמר משהו על “עשיתי 250 יום במלחמה” ושלח אותי לעמדת השחרור. בעמדה שמעתי שיחות של קורבן אחר שאמר “אני מוכן לעזור, אבל לא ככה” ובאופן כללי נראה שכולם שם היו בשוק מהטמטום הצבאי שמשבץ לאוגדה אנשים שלא ראו בסיס צבאי כבר שנים.

נראה שכמו הרבה החלטות במלחמה הזאת, גם את ההחלטה הזאת קיבלו עם אפס חשיבה. אמרו שצריך להקים אוגדה חדשה, אמרו שצריך 30 אלף חיילים וישיגו את זה על בסיס התנדבות של מי שקיבל פטור ממילואים וכשראו שלא מצליחים למלא את השורות, הלכו לתחתית החבית של מאגר האנשים האפשרי, גירדו את התחתית ואז הזמינו לבקו”ם את השחור שיצא מתחת לצבע ולחלודה של החבית (כלומר אותי) וצירפו לאוגדה הזאת. הליצנים הצבאיים הולכים להיתקל בהמון בעיות כשירצו לקרוא לכל המגוייסים האלה למילואים. כנראה שכחו שם שמי שהיה עציץ בכיר בשירות החובה לא יגיע כ”כ מהר לתפוס קו באיזה גדוד, גם אם קצין שקר כלשהו יגיד לו “ערכים” ו”משפחה”.

ולסיום, אני לא מתכוון להגיע לדבר הזה וכבר התחלתי לפעול בנושא. פניתי לקצינת המילואים של הבסיס שלי משירות החובה (שם גם ביצעתי מילואים אי שם לפני 13 שנה), פניתי לאנשים אחרים שאולי יכולים לעזור ואתחיל להגיש טפסים כאלה ואחרים במידת הצורך. מי שחושב שהוא יכול להתייחס אלי כחייל בשירות סדיר יתקל בהפתעה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs