בוקר טוב לכולם!

הבוקר, לכבוד שינוי הסטטוס שהגיע לפני שלושה שבועות, הראשונים שפגשו אותי ביום ההולדת היו הילדים שלי. הראשון היה הבן שהחליט שהוא רעב בחמש בבוקר. השניה היתה הבת שהתעוררה מוקדם בגלל חלום רע ושכחה לגמרי מיום ההולדת. בשעה ומשהו מאז שהתעוררתי הספקתי להאכיל אותו, לסדר קצת את הבית, להכין אותה לגן, לטפל בה אחרי שריטה של החתול ולצאת לפני הפקקים. עכשיו אני מחכה לאנשים בעבודה שיגיעו כדי שנוכל לאכול עוגה בצהריים. לא היה שינוי מאז השנה שעברה, וגם עכשיו, עם הרבה אנשים חדשים, לאף אחד לא היה יום הולדת מאז תחילת נובמבר.

בשנה שעברה היה שינוי אחד גדול, כמו שיודע מי שקורא פה. מלבד הלידה, ביקרתי שלוש פעמים בחו”ל, שחזרתי את ימי מלחמת המפרץ באחד באוקטובר ולימדתי את הבת שלי על אזעקות. בעוד שבועיים אציין שנתיים בעבודה וכעת, עם עוד נקודות זיכוי, אפילו אקבל העלאה ממס הכנסה.

למרות חידוש המלחמה היום, אני מקווה שגיל 35 יהיה מוצלח מקודמיו, עם לילות מלאי שינה, הנאה מהמשפחה וכנסת חדשה ומלאה באנשים עם איי קיו מעל חמש.

יום טוב.
שלכם, בן 35,
nadavs