ערב טוב לכולם!

בין המחדלים, הארונות והסחר בגופות, היו היום שני אירועים משמחים. הראשון הוא שמחה משפחתית (מזל טוב לזוג המאושר!) והשני הוא יום הולדת לבלוג הזה. כשפתחתי אותו התאריך היה זהה לתאריך של היום, מלבד הספרה 2 האחרונה. כן, כן קוראים יקרים. את הבלוג הזה פתחתי לפני עשרים שנה. הספקתי הרבה בעשרים השנים האחרונות ויש עוד הרבה תוכניות לעתיד, אבל נראה כרגע מה עבר על הבלוג הזה בשני העשורים שעברו.

בבלוג פורסמו 1205 פוסטים, כולל זה. לפני הפוסט הנוכחי, פורסמו כאן 612,755 מילים שיקח לכם כ-40 שעות ו-51 דקות לקרוא (בקצב של 250 מילים לדקה). יותר משישית מהמילים הגיעו בשנה הראשונה, די מרשים בהתחשב בכך שהיא התחילה רק בפברואר (אבל לא מפתיע בהתחשב בכך שהיא כוללת יותר מחמישית מהפוסטים). הפוסט הראשון עדיין (וכנראה לנצח) הקצר ביותר ותעמולת הבחירות של תחילת 2019, עם משהו כמו מאתיים אלף מפלגות, קיבלה את הפוסט הארוך ביותר. האחד בספטמבר 2011, ששילב את תחילת שנת הלימודים והמחאה החברתית הגדולה, הניב פרסום בעמוד הראשי של נענע (זוכרים שהיה כזה?) ו-163 תגובות.

הקוראים הקבועים ממשיכים לקרוא באדיקות (גם אלה שלא מגיבים), קוראים מזדמנים מגיעים מדי פעם מחיפושים בגוגל. אני תמיד שמח לתגובות, בין אם ישירות פה, בין אם במייל שמופיע פה בצד ובין אם בשיחה ישירה. מוזמנים להגיב בכל דרך שתבחרו.

תודה ענקית לכל הקוראים כאן. עשרים שנה זה זמן ארוך מאוד, בטח לאתר אינטרנט אישי שמכניס בדיוק אפס שקלים (למרות שהבלוג זכה לאירוח בישראבלוג במשך 13 שנים מתוכן). אני לא מכיר הרבה בלוגים אישיים שמעדכנים בתדירות כמו פה ששרדו כ”כ הרבה זמן. אני יודע שהתדירות ירדה (כמו שכבר כתבתי, ילדים וזמן פנוי די סותרים זה את זה) ושהסגנון נעשה הרבה יותר אגרסיבי בשנה ומשהו האחרונות (אבל יש לי תירוץ: הסביבה הידרדרה משמעותית), ומודה מאוד לקוראים שמוכנים לספוג את השינויים האלה ולהמשיך לקרוא כאן.

שיהיה לנו עשור נוסף מוצלח.

יום טוב,
שלכם,
nadavs