34

לילה טוב לכולם!

אחרי שנה שלמה פלוס יום של שנה מעוברת, השלמתי הקפה סביב השמש בפעם ה-34. סבב השיחות התחיל מוקדם בבוקר והמשיך עד הערב ובעבודה נערך טקס המבוכה השנתי של כל מי שחוגג יום הולדת. כל עובדי החברה מברכים את חתן השמחה ולבסוף הוא צריך לספר סיפור כלשהו. אלתרתי משהו די מטופש בשלב הזה, אבל לשמחתי אנשים כבר היו לחוצים על העוגה ולא ממש התייחסו. אחרי שנה שלמה שבה אנשים התבקשו להביא עוגה משלהם, השנה החליטו שהחברה תקנה את העוגה וכך הצלחתי לדלג על השלב הזה. את העבודה שם התחלתי לפני שנה פחות שבועיים, כך שפספסתי יום הולדת אחד בשנה שעברה. לפחות עכשיו נפתחה עונת העוגות אחרי יותר מארבעה וחצי חודשים של יובש. הגיע הזמן לשכור אנשים על סמך חודש הלידה שלהם.

בשנה האחרונה התחלתי לעבוד במשרה מלאה בה הכרתי תחום חדש כמעט לחלוטין, הפכתי לדוקטור באופן רשמי וניצלתי קצת את ההישגים האלה כדי לשפר את רווחתי האישית עכשיו ובעתיד. מעבר לכך, זכיתי לראות את הבת שלי גדלה ומתחילה לדבר (ולא מפסיקה. היום אמרה לי כמה עשרות פעמים “יום הולדת שמח אבא” כשחזרה מהגן ונתנה לי כמה דפים וציורים). בכל יום היא מראה עוד ועוד יכולות חדשות שמפתיעות אותנו בכל פעם מחדש. אפילו הספקתי להיות בחו”ל בשנה האחרונה, ממש רגע לפני שפרצה המלחמה. בהתחשב בזוועה שהתחוללה בחיים הציבוריים פה, זה היה ניקוי ראש די הכרחי.

בשנה הקרובה אני מקווה להמשיך את המגמה מהחודשים האחרונים, לראות מה עוד תראה ותלמד הבת שלי, לבקר קצת יותר בחו”ל (בתיאום עם נסראללה) ועם קצת עזרה מהליצנים שמקבלים ממני משכורת, להיות בפעם הראשונה מזכיר בבחירות לכנסת.

יום טוב.
שלכם, בן 34,
nadavs