נסיגה בנסיגה

ערב טוב לכולם,

בעוד שורות אלה נכתבות, הקרמלין ממשיך להודיע נמרצות על כך שהכוחות הרוסים נסוגים מגבול אוקראינה. המשמעות של דברים אלה היא שהרוסים מתכוונים להפעיל כוח צבאי בכל רגע. פוטין הציב רשימת דרישות שגורמת לדרישות שלי מהצבא כדי להמשיך בקבע (עשרת אלפים שקל ואוטו) להיראות רציניות. כולי תקווה שהאנשים המתאימים בישראל מקיימים דיונים על הנושא מעבר לשליחת בקשות משונות לרוסיה לאפשר פינוי אזרחים. אנחנו אמנם אוהבים לדחות דברים לרגע האחרון, אבל הרוסים יושבים לנו על הגבול והם מונהגים על ידי פסיכופת.

קצת פחות ממאה קילומטר משם, בטכניון, התקיים ביום שני המבחן הראשון שלי לסמסטר הנוכחי. המרצה, שהיה קצת מעופף באותו יום, הגיע רגע לפני תחילת המבחן, כך שנאלצתי לעבור מהר בין הקומות בהן התקיים המבחן (למה בקומות שונות? למה???) ולהדריך את המשגיחים (שלא תיקשרו אחד עם השני, כי היו בקומות שונות). בסופו של דבר המבחן התחיל בזמן, המרצה הגיע קצת לפני והמתרגלת הנוספת הגיעה לתגבר את המאמץ המלחמתי. ענינו על מיליון שאלות בזמן המבחן, כרגיל, ובסופו לקחתי את המבחן לסריקת התשובות.

באורח פלא, התוצאות הגיעו באותו יום. חשכו עינינו. ממוצע די זוועתי, שתי שאלות עם נפילה רצינית והכנה לבכי עוצמתי במיוחד. המרצה, למרבה המזל, הבין את גודל הברוך ואישר תוספת של עשר נקודות לציון המבחן. מחר אעלה להם את התוצאות (אחרי שסוף סוף יגיעו ההרשאות) והם יוכלו להירגע עד הבכי הבא.

יום לאחר מכן בצהריים הגיע תורי לדבר בכנס. יום לפני כן הצגתי את המצגת בפני אשתי והופתעתי לגלות שהיא נמשכה חצי שעה. כך, רגוע יותר, התחלתי את ההרצאה ואפילו סיימתי בזמן כזה שיהיו רק שתי שאלות. כמו שמרפי אוהב, מיד לאחר מכן הגיעו אינסוף שאלות שעל כולן ידעתי לענות מלבד אחת. על האחרונה עניתי בצורה לא דיפלומטית (כלומר אמרתי את האמת), מה שגרם לאחראית על הכנס לעבור מהר מהר למציג הבא. מזל שהמנחה שלי יודעת לנזוף בצורה דיפלומטית גם כן. מצד שני, יש סיכוי שלא יבקשו ממני לדבר בכנסים בשנה הקרובה (או שיעשו תדריך מפורט).

ולסיום, ביום שני הקרוב יתקיים מבחן נוסף בקורס בו תרגלתי. בשל תקלת שיבוץ מטופשת, המרצה לא יוכל להגיע למבחן וישאיר אותי לבד. כולי תקווה שלפחות תהיה קצת התחשבות ויזיזו את כיתות המבחן כך שיהיו באותה קומה. אם כבר כושר, שיהיה במישור.

יום טוב.
שלכם,
nadavs