נעים לירוק

בוקר טוב לכולם!

כמעט תשעים יום עברו מאז הפיזור התקדימי של הכנסת בגלל אי-העברת תקציב והגענו לישורת האחרונה. היום יראיינו את כל ראשי המפלגות בטלוויזיה, מחר יתחילו לפעול אולפני הבחירות ונוכל לשמוע שוב את עובדי ערוצי הטלוויזיה מקריאים את הודעת יו”ר ועדת הבחירות במהירות בלתי אפשרית ומחרתיים פוגלמן בכבודו ובעצמו יפקיע זמן שידור מערוצי הטלוויזיה ויסביר כמה חשוב דווקא עכשיו צריך ללכת להצביע כי בטוח להגיע. עד אותם רגעים מרגשים, זכינו כולנו לצפות בתשדירי התעמולה המופלאים שסידרו לנו המפלגות השונות. בניגוד לפעם הקודמת, הפעם היה מיחזור אינטנסיבי של רוב המפלגה, אבל לא של המפלגה שוחרת איכות הסביבה.

“אנחנו” (נר) – מוש חוג’ה (כן, זה שם אמיתי), בדומה לעוד חצי מראשי המפלגות, רוצה לשנות את שיטת הבחירות ומסביר שהפוליטיקאים עצמם לא רוצים לשנות. לפחות הוא לא שר על זה.

אני ואתה – מפלגת העם הישראלית (כך) – אלון גלעדי שנשא נאום מלא רגש מול ועדת הבחירות בזמן הגשת הרשימה מציג קטעים נבחרים מהנאום (כולל ההסבר למה בחר באותיות כך הטעונות) ולאחר מכן מופיע בשדות ומסביר למה צריך להפריד את ההון מהשלטון ועוד מילים עם סיומת -ון. כל הכבוד לו שהוא מוכן להשתתף בבחירות הלא חוקיות האלה (לטענתו).

ברית השותפות (ינ) – רב חובל בשארה שליאן רוצה להביא לאיחוד בעם. כדי לעשות זאת, הוא מראה את הפוליטיקאים המרושעים נתניהו (שמדבר על הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי) ומיכאלי (שדיברה על המשפחה הגרעינית כמקום מסוכן לילדים). רק הוא יבטל את חוק הסמכויות וחיסיון דיוני הקורונה. כלומר הוא ועוד חצי מהמפלגות המתמודדות.

דעם (ץ) – סוף סוף קצת חידוש אחרי שלוש פעמים עם המפעלים הגרעיניים המזהמים. מראים את כדור הארץ מתכווץ כשברקע משפטים בעברית ובערבית – “אין לי אוויר”, “איך אומרים סגר בערבית?”, משהו עם BLM, משהו עם “ככה העיפו את טראמפ”, “גרין ניו-דיל ישראלי-פלסטיני” ועוד מילים שנשמעות נהדר ויתורגמו למדיניות הרסנית כמיטב המסורת.

הישראלים (ז) – המפלגה שלקחה לחולדאי את השם הפיקה ללא ספק את אחד התשדירים ההזויים ביותר. בתמונה רואים מדריך טיולים בירושלים וברקע שומעים שיר על שינוי שיטת הבחירות (לאזורית). בסוף השיר מגיע הפאנץ’ – “זין הישראלים”. זו הסיבה שצופים בתשדירים האלה.

הכלכלית החדשה (יז) – ירון זליכה והאגו שלו מדברים יחד בתשדירים על הורדת יוקר המחיה, מלחמה במונופולים והעובדה שהוא היחיד שלא משועבד לאינטרסים של בעלי הון. באמת כל הכבוד לו על בזבוז הקולות המופלא. בפעם הבאה שיצעק קצת פחות ויצטרף למפלגה קיימת, כזו שיש לה סיכוי להיכנס.

הלב היהודי (כ) – אלי יוסף חוזר לסבב נוסף של תשדירים קורעי לב על מעשי זוועה שנעשים בחסות נשק ישראלי. בתור תשדיר שירות והעלאת מודעות זה נהדר. בתור מפלגה זה טיפה מפחיד, וזה עוד אחרי צנזורה קלה של ועדת הבחירות.

המפץ החברתי – גמלאים (י) – מפלגת הגמלאים לא מתייאשת ושלחה את ציון זהבי להסביר לנו עם כריזמה של גדעון סער על העלאת קצבת הזקנה לשכר המינימום. כדי להדגיש את החשיבות, מראים תמונות גנריות של זקנים וקשישה סופרת מטבעות זרים.

הפיראטים (ףז) – פתחו את התשדירים ביום הראשון עם קטע ממוחזר של מטרות המפלגה על רקע ההמנון. ביום חמישי שידרו קטע מנאום של אחד מחברי הרשימה כשהוא עם מסכה (ואי אפשר להבין מילה מדבריו) והבטיחו שהתשדיר שלהם ביום האחרון יכלול את הנאום המלא. לדבריהם, צפו פגיעה. כל הכבוד על יצירת עניין, חבל שהם ממשיכים להיות קצת ליצנים.

התקווה לשינוי (רנ) – אין תשדירים. אולי שומרים הכל לסוף?

חץ (צף) – אין תשדירים. זו המפלגה שחולדאי רצה לרוץ איתה ובסוף דאג שמישהו יגיש אותה כדי לסדר אותו מבחינה כספית. מניח שלא טרחו עד כדי כך להכין תשדירים למפלגת שלד.

כבוד האדם (יף) – ארקדי פוגץ’ עדיין לא הופיע בתשדירים. האם נזכה להם ביומיים האחרונים?

מנהיגות חברתית (יר) – הבחירה היא שלי, ראש ממשלתי, אילן משיחא מנהיג אמיתייייייייייייייייי! האיש והג’ינגל חזר אלינו גם הפעם כדי לגאול את עם ישראל. מיד אחרי הג’ינגל הטוב ביותר בהיסטוריה של תשדירי הבחירות פותח משיחא עם בדיחה – הפעם הם עוברים את אחוז החסימה ונכנסים בוודאות לכנסת. בהמשך הוא מספר על דאגתו לעם ונותן את המייל והטלפון האישי שלו. הוא האיש שבשבילו שווה לצפות ביום הראשון והאחרון של התשדירים. אמנם הוא בזבז חמש מתוך שבע הדקות שלו ביום הראשון, אבל נשארו שתי דקות כדי לסיים את התשדירים מחר עם טעם טוב.

מען (צכ) – אין להם תשדירי בחירות והם אמורים לפרוש מהתמודדות, אבל נותרו להם 45 מועמדים ברשימה. מעניין אם יצליחו לגרור את כולם לירושלים בשביל להתפטר לפני יום שלישי.

הגוש התנ”כי (יק) – דניס ליפקין האגדי משתמש באותו תשדיר בפעם המי-יודע-כמה כדי לשכנע אותנו להצביע למפלגה עם נציגות שווה של נוצרים ויהודים. גם הפעם מובטחת הצלחה מסחררת.

עם שלם (רף) – חיים אמסלם וחבריו מנסים לשכנע אותנו שיש חרדים שרוצים בחיים של תורה ועבודה, תומכים בלימודי ליבה ונמאס להם מהיחס שחרדים מקבלים בגלל התנהגות הציבור החרדי. אם זה לא עבד ב-2013 זה לא יעבוד גם עכשיו (למרות הנסיבות המקלות).

שמע (קי) – נפתלי גולדמן מופיע בתשדיר המרושע ביותר במערכת הבחירות הזאת. הוא מטנף על כל מי שלא ירא שמיים כמותו, טוען שהתשדיר לא מיועד למצביעי השמאל הליברלי שטופי המוח ואלה שהתקשורת השמאלנית שוטפת את מוחו. שיקח את ההסכמה שלו מקנייבסקי לרוץ וידחוף אותה למעטפה. אולי זה יביא לו יותר קולות.

משפט צדק (קץ) – מפלגת יגאל עמיר חוזרת ובגדול. שואלים למה הפוליטיקאים מפחדים להשמיע אותו, רוצים לשנות את מערכת המשפט כדי שתהיה צודקת, טוענים שיגאל עמיר לא פגע בדמוקרטיה (אלא מי שהביא את אוסלו) ומראים את לריסה טרימבובלר כשמסביבה ראשים של ביבי ולפיד. אולי היו צריכים ללכת על קו של רק-לא-ביבי: “רק יגאל עמיר יודע להחליף שלטון”.

נועם קולמן, לירון עופרי וסולי וולף הבלתי אפשרי, אפשרי (ק) – כן, זה השם האמיתי של הרשימה. אמנם על הפתק יש שלושה אנשים, אבל ברשימה יש רק שניים. הם הפיקו תשדיר באמצעות Windows Movie Maker, עם תמונות מהאמירויות. מסתבר שסולי וולף הוא נציג הקהילה היהודית באמירויות שרוצה להביא לישראל פרויקטים כמו אי הדקל (שהם קוראים לו הפלאם) בשביל לייצר המון מקומות עבודה. בעוד כל הרשימות מתעדכנות ומתקדמות, תמיד יש רשימה שתייצר סרטים בדרך הגרועה ביותר האפשרית. טוב לדעת שהמסורת נשמרת.

סדר חדש (קך) – יצרו תשדיר מצויר, דומה לזה של ועדת הבחירות, שמראה למה כדאי להצביע להם כדי לשנות את שיטת הבחירות לאזורית. אפשר להגיד שזה אפילו טיפה משכנע (אולי שוב יקבלו מעל 600 קולות).

עולם חדש (ני) – יורם אדרי, שדומה באופן חשוד לביבי, מסביר איך לכל העניים והמתקשים כלכלית “אתה זה הני” (משחק מילים משעשע עם אותיות המפלגה). החלק המצחיק ביותר הוא הקטע בו אדרי טוען שזו מפלגה א-פוליטית חברתית. באמת הגיע הזמן להוציא את הפוליטיקה מהפוליטיקה.

עצמנו (צי) – בדרך לפרישה מהתמודדות, אבל הספיקו להציג וידאו של איש ענק ומפחיד שמסביר על תלאות העצמאים. לפניו מופיעים פתקי הרשימות שכן יעברו את אחוז החסימה והסיבות שבגללן אסור להצביע להן.

צומת (זץ) – מפלגת החקלאים חוזרת כדי ללחום את מלחמתם של החקלאים שנאבקים בחוק קמיניץ, במנהל מקרקעי ישראל ובמרווחי השיווק. הם לא יתנו זץ לכנסת, אבל לפני שנה וחצי עשו קצת צרות לליכוד.

קמ”ה (נ) – נשות אמבש חוזרות, והפעם כולן ברשימה (בפעם הקודמת הגשת הרשימות היתה יום או יומיים לפני סיום הקלון של אחת מהן). הן מראות את עוולות מערכת הרווחה, לקיחת ילדים ושאר הפרות, לטענתן, של זכויות הפרט. בסוף הן משתמשות באות נ כדי להציג את הסיסמה נ נח נחמן מאומן. זה לא קשור, אבל כדאי שיהיה.

רפא (ר) – אריה אבני, שמציג את עצמו כד”ר למרות שהתואר נשלל ממנו לא מזמן, היה רופא מתנגד חיסונים ותומך בכל שרלטנות שאפשר רק לחשוב עליה. הוא כמובן מתנגד לדרכון הירוק, לתו הירוק, לחיסוני הקורונה ולשאר האמצעים שננקטו נגד המגפה. צפויה הצלחה בפרדס חנה ובמגזר המטורללים.

מרצ (מרצ) – מראים אנשים שהולכים למחאה בבלפור ומדברים על הקושי להתחתן ולאמץ אצל זוגות חד מיניים. כזאת גלולת שינה לא ראיתי הרבה זמן.

כחול לבן (כן) – התחילו עם הצגת מצביעי כחול לבן לשעבר שמסבירים כמה גנץ איכזב אותם ואז, באופן מפתיע, הוא מגיע אליהם ומסביר את עמדתו. לאחר מכן עברו להצגת הישגים שלהם (“העברנו כסף לדברים”) ולבסוף להפחדה – אם כחול לבן לא בכנסת, ביבי יעשה מה שבא לו. אולי זה עובד, כי לפי הסקרים יש אנשים שמתכוונים להצביע לדבר הזה.

רע”מ (עם) – מציגים את מנסור עבאס ומאזן גנאים בסיטואציות שונות עם שיר קצבי ברקע. הכל בערבית, אז אין לי כ”כ מושג מה הם רוצים.

הציונות הדתית (ט) – מבקשים שנדמיין כל מיני דברים טובים, כמו החזרת בית המשפט לעם, אין פקקים ואין ויכוחים יותר. כמובן שהכוונה היא שכולם מסכימים איתם, אבל את זה הם לא אומרים. בתשדיר נוסף מראים קטעי וידאו מרגעים חשובים במדינה ומדברים על הגאולה. בן גביר ומעוז לא נכנסים לתשדירים האלה. מעניין מה קרה להם.

העבודה (אמת) – מראים את מיכאלי, בר לב ואנשי עבודה לשעבר מסבירים למה להצביע למפלגה. בקטע אחר, מיכאלי מסבירה על כך שלשמאל אין מפלגת שלטון ומבקשת שיעזרו לה ליצור אחת כזאת. היא עשתה קמפיין נהדר. אם למתפקדי העבודה יש שכל (ואין עדויות לכך) הם ישאירו אותה גם לפעם הבאה.

ישראל ביתנו (ל) – כל תשדיר שאפשר נגד חרדים. ליצמן יקבל את האוצר, ה”חריגים” שחוזרים לארץ והשקר שאם 61% יצביעו לישראל ביתנו תהיה ממשלה בלי חרדים (להיפך, דרעי יהיה כנראה ראש ממשלה). ההבטחה התורנית שלא תקוים היא נישואים וגירושים אזרחיים. רשמו לפניכם.

יהדות התורה (ג) – מלבד מיחזור תשדיר “בגלל ליברמן אני מצביעה יהדות התורה”, הלכו על הקטע של “כמה התקשורת היתה נגד חרדים”. אח”כ הראו כל מיני “ערכים” שהם דוגלים בהם (שכחו את “לחיות על חשבון אחרים”). כנראה שיש מי שמשתכנע מזה.

ש”ס (שס) – עובדיה יוסף נותן עבודה. שוב מראים את הקטע שבו מי שמצביע ש”ס ילך לגן עדן כי הוא ביצע מצוות. בנוסף, יש את סרטון “הוא יוציא אותנו מהקורונה” כשהכוונה היא לאלוהים. ביבי מוזכר שם ממש טיפה, אבל כנראה מספיק כדי שבוחריהם ישימו גם הפעם פתק לשס ופתק למחל (כמו שהיה לי בנתניה לפני שנתיים).

תקווה חדשה (ת) – רואה החשבון הכריזמטי מסביר על ההיסטוריה האישית והחקיקתית שלו. שאשא ביטון מתווכחת עם ביבי. מראים איך מבחינה מתמטית רק סער יכול להקים ממשלה כי כולם יכולים לשבת איתו. לקינוח, כמה הבטחות גנריות. לפי הסקרים האחרונים, זה לא עובד כ”כ טוב. לפי תוצאות האמת, אני מניח שיגידו שזו קטסטרופה.

ימינה (ב) – בנט שמר את התשדירים שלו ממש לימים האחרונים, אבל צופי התשדירים זכו ל”חברים ואמא של נפתלי מספרים על נפתלי” וקשקוש כלשהו על “בימים בהם אין מנהיגות בישראל”. כשמראים קבוצות אוכלוסיה שונות, מראים מישהו מלא פירסינג תחת “חילונים”. אין מה לעשות, קשה להתנתק מהסטריאוטיפים.

הרשימה המשותפת (ודעם) – סרטון נהדר בו מישהו עם חולצת ליכוד מנסה לגייס חתימות עבור “אבו יאיר” (ונכשל, כמובן). הסרטון החדש מראה את ביבי נואם בערבית כשכתוב למעלה “המציג הוא שחקן (ממש כמו נתניהו)”. השחקן אומר שעכשיו הוא צריך את הערבים אז הוא מגיע אליהם. לא יודע עד כמה זה יעזור להם, אבל סה”כ עושים עבודה לא רעה בתשדירים.

יש עתיד (פה) – תשדירים בהם לפיד קצת תוקף את החרדים (ומתבלבל בין “אל המעיין” ל-“עין המעיין”), תוקף את ביבי על ענייני קורונה וחוזר שוב ושוב ושוב ושוב ושוב על “ממשלה שפויה”. לפחות גילינו סוף סוף למה משמשת הנקודה הכתומה בלוגו. יתכן שזו היתה הברקה.

הליכוד (מחל) – שטיפת המוח הידועה של דיבור מהר, כך שאי אפשר לעקוב אחרי הבולשיט. רק ביבי יביא חיסונים, רק ביבי יביא הסכמי שלום, הצבעה לבנט או סער תביא ממשלת שמאל עם לפיד, לפיד ליצן, רק-לא-לפיד. בפינת הנוסטלגיה, החזירו את “הליכוד זה נכון”. חבל שטראמפ עזב, לא נוכל להנות מ”יאללה פוטין, יאללה טראמפ” ו”בנימין ידיד השם”. ביידן, כצפוי, לא הופיע אפילו בפריים אחד.

למרבה הצער, הפעם לא אעבוד. החלטתי שנמאס לי לעבוד עבור מפלגה (ובטח עבור מפלגת העבודה) ועזבתי אותה יום לאחר הבחירות הקודמות. לצערי, ועדת הבחירות דורשת צינון של שלוש שנים לפני שאוכל לעבוד אצלה, כך שנותרו עוד שנתיים. הפעם אצפה במדגם בבית, בשידור חי, ואוכל להתבאס גם מכך שאני לא עובד וגם מתוצאות המדגם. הרשימה שאצביע לה ככל הנראה תגרום לי לבכות, אבל ככה זה כמעט תמיד. אולי בבחירות הבאות, ב-31 באוגוסט, ועדת הבחירות תקצר את הצינון ואוכל להתבאס רק מהתוצאות ולעבוד ביום הבחירות.

לכו להצביע!
יום טוב.
שלכם,
nadavs