קרחונים ביולי

צהריים טובים לכולם!

חודש יולי הגיע ואיתו אכזבה ענקית. ביום רביעי נכנסתי לערך של מדינת ישראל בויקיפדיה והסתכלתי על הטקסט שבו מצויין שטח המדינה. במהלך כל היום רעננתי את העמוד בדפדפן, אבל מספר הקילומטרים הרבועים השייכים למדינת ישראל התעקש להישאר קבוע. בלית ברירה, כיביתי את הוייז שכבר כוון ל”ארץ ישראל שלנו מאז ולתמיד” ועברתי לוורד, שם הכנתי את המבחנים ליולי ואוקטובר.

אחרי שלא הבינו בצורה רגועה, נאלצו האוניברסיטאות להבין את עניין הקורונה דרך צו בריאות העם. השר אלקין נאלץ להוריד את הליצנים מהעץ ולחייב אותם לערוך בחינות מקוונות. האוניברסיטאות כמובן התנגדו וצעקו, אבל בסופו של דבר נכנעו למציאות ולצו הממשלתי. ההיגיון כמובן אמר לכל מי שיודע את המינימום על מחלות מדבקות (המינימום הוא “יש וירוסים מדבקים”) שאין סיכוי שהבחינות יהיו בקמפוס, אבל כמו שלא נערכו ללימודים מקוונים בתחילת הסמסטר וחיכו להנחתה מגבוה גם עכשיו חיכו לרגע האחרון ובלבלו את הסטודנטים.

על מנת להיערך למאורע החליטו לגייס הפעם גם סטודנטים לתארים גבוהים למשימה העליונה של השגחה בבחינות. אחרי שהציעו הצעה לא-משהו למסטרנטים, נכנס לפעולה ארגון סגל ההוראה והצליח לשפר מאוד את התנאים למסטרנטים על חשבון התנאים לדוקטורנטים. אני אישית נרשמתי מראש בזכות השכר שנראה לא רע. לאחר שראיתי שהארגון הביע את מורת רוחו נרגעתי – היה לי ברור שהם ישפרו את התנאים, אבל אני כבר רשום. אחרי הטרגדיה של הקורס שבוטל בו התרגול צריך להשלים קצת הכנסה.

ההדרכה עצמה היתה די ארוכה. ההשגחה תהיה פרוצדורה שלמה. צריך לוודא את זהות הסטודנטים אחד-אחד, להסתכל על החדר שלהם, לוודא שאין להם אוזניות ולבדוק האם בדיקת הדם שלהם תקינה. בסופו של דבר, כשמתחיל המבחן, יש פרוצדורה שלמה להפניית שאלות לצוות הקורס. בכל הזמן הזה אני אמור לבהות ב-24 פרצופים מבוהלים שלא מבינים מה לעזאזל המרצה רוצה מהם. לפחות אני לא הכתובת לשאלות מלבד “אפשר ללכת לשירותים?”.

אם יורשה לי להמר, ההתנהלות הביזיונית של האוניברסיטאות תמשיך עד שהקורונה תעזוב אותנו. סמסטר החורף אמור להתחיל בטכניון ב-21 באוקטובר. אני מהמר כבר עכשיו שרק ב-20 באוקטובר בשעות הצהריים נקבל מייל שמודיע על פתיחת הסמסטר במתכונת מקוונת. אם כבר בלבול, אז עד הסוף.

אתמול עלה ראש ממשלתנו הלא-מספח לפודיום וסיפר על כל האשמים במשבר – האזרחים, המשפטנים שמחייבים אותו להעביר חוקים בכנסת (האימה!), משרד הבריאות שלא הקים מערך בדיקות אפידמיולוגיות, קרן וקסנר, הקרן החדשה, האילומינטי וג’ורג’ סורוס. קפטן הטיטניק שכח אדם אחד, זה שלקח אחריות מלאה – הוא עצמו. אחרי שהיינו במקום הראשון לפי כתבה בתשלום בפורבס עברנו למקום האחרון והאשם הוא אחד ויחיד – בנימין נתניהו. הטיטניק הישראלית נכנסה במלוא העוצמה בקרחון והקפטן מנסה לרוץ לסירת ההצלה.

החלק המצחיק ביותר הוא האיומים שלו בבחירות. על מי הוא מאיים בדיוק? בחירות בישראל הן עסק ארוך. בפעם הקודמת, באופן חריג, הסכימו לשמונים יום מפיזור הכנסת ועד הבחירות. זה לא יקרה שוב. עוד שלושה חודשים אנחנו עלולים להיות עמוק בברוך – משבר כלכלי חמור, משבר בריאותי חמור נוסח איטליה או בדרך לאחד מהם. לביבי היה מזל עד עכשיו. מ-2009 יש צמיחה עולמית בלי משברים גדולים. עכשיו, כשהכל מתהפך, נגמר לליכוד התירוץ של “תראו איך הכל פה טוב”. שילך לבחירות, שיאיים כמה שהוא רוצה בבחירות. מקווה שמישהו, אולי ראש הממשלה החליפי שהתחיל למצוא את הקול שלו בזמן האחרון, יגיד את זה במפורש.

הוא רק צריך להגיד “אל תאיים עלינו. עד עכשיו לקחת קרדיט על צמיחה עולמית, קח קרדיט גם על ההתנהלות שלך במשבר. רוצה ללכת לבחירות? בוא נלך לבחירות. תסביר לכולם שאתה לא יכול להתעסק עם הנושא המשפטי שמטריד אותך, שכל מה שאתה רוצה זה להמשיך לחיות על חשבון הציבור, פטור ממס. על זה נלך לבחירות. יש מיליון מובטלים, אבל לך אכפת רק מהעניינים הכספיים והמשפטיים שלך. תן לציבור לבחור קפטן חדש לטיטניק שהכנסת לתוך קרחון באמצע יולי. עם קצת גם נקבל מישהו שבאמת יחשוב יום ולילה על קורונה”.

אבל זה כמובן לא יקרה. גנץ דיפלומטי מדי. זה יותר מתאים ללפיד. לפי “ידיעות אחרונות”, לפיד מתכונן לבחירות בשנה הבאה. ממליץ לו להתכונן לבחירות בחורף, אחרי הסגר. בסופו של דבר, הממשלה נכנעה. מכיוון שאין קרדיט ציבורי לסגר נוסף ועל שאר דרכי המיגון ויתרו מראש, מנסים להכניע את בתי החולים. פשוט מקווים שהמצב יהיה ממש גרוע או שאיכשהו נעבור את זה בלי קטסטרופה. רק אם יהיה אסון גדול תהיה הסכמה לסגר, שזה הכלי היחיד שמכירים במדינה שיכולה להכריז “שיקמנו את העקומה”.

יום טוב.
שלכם,
nadavs