סוף העבודה

ערב טוב לכולם!

במסגרת מאמצי למצוא עבודה ביום הבחירות מצאתי את עצמי אתמול בפגישת מתנדבים של מפלגת העבודה מהאיזור שלי. הגעתי קצת לפני שש בערב והתקבלתי בברכות חמות. חצי שעה מאוחר יותר, כשהתחילה ההדרכה, כבר הבנתי לחלוטין את מצבה של מפלגת העבודה בסקרים ולמה, אם לא יהיה שינוי דרסטי מאוד, המפלגה הזאת לא תהיה בכנסת ה-22. הסיבה פשוטה מאוד: מוות טבעי (של המצביעים). במפגש נכחו, לפי סדר גיל עולה: מישהי שהגיעה עם אמא שלה (כנראה עדיין לא בת 18), עובד (כנראה בשכר) של המפלגה שהעביר לנו הדרכה, אני ואנשים שהצביעו לבן גוריון. אין מתנדבים צעירים, כל המצביעים עושים את זה כי הם מושבניקים בני מושבניקים שאמרו להם בבית שצריך להצביע עבודה.

במפגש עצמו עברנו הדרכה על מערכת הטלמרקטינג של המפלגה (מסרים כאלה חלשים לא ראיתי מאז שבנט הסביר למה הוא נשאר בממשלה). לאחר ההדרכה אמרתי לאחראית שעם כל הרצון הטוב, אני לא בדיוק מתאים לשיחות בטלפון. אם אתקשר לאנשים באופן אקראי ואנסה לשכנע אותם להצביע למפלגת העבודה, יש סיכוי טוב שהם יצביעו לעוצמה יהודית. שאלתי אם יש משהו אחר שאוכל לעזור בו במסגרת זמן צפופה, וביום שני אעמוד מחוץ לקלפי פריימריז ואנסה לשכנע אנשים להתנדב. אני בספק אם מישהו ישתכנע, אבל אין לדעת. אחרי הכל, מדובר באנשים שככל הנראה יצביעו בפריימריז לאיציק שמולי, אז הם מאמינים להרבה דברים.

ביום שני, כפי שכבר ציינתי, לא אצביע לאף אחד מחברי הכנסת המכהנים. אם רוצים להחזיר מצביעים למפלגה הזאת, כדאי לעשות את זה ע”י הסטת המצע מ”לזרוק כסף על קשישים ונכים” (מה לצעירים ולזה?) ו”לדפוק את שוכרי הדירות” (שכירות הוגנת) למצע יותר סביר של הורדת מיסים. חקלאות זו נישה כ”כ קטנה שלא ברור עדיין למה מפלגות מזכירות אותה בכלל חוץ מהקונוטציה של “ציונות” שנודפת ממנה. אנשים צעירים היום מסתכלים על התלוש שלהם ולא מבינים למה מס הכנסה וביטוח לאומי לוקחים 40% בתמורה לכלום ושום דבר. במקום להבטיח להם שהאחוז הזה יעלה, כדאי אולי לשכנע אותם שהמפלגה תנסה להוריד אותו או לחילופין לספק שירות טוב יותר עבור אותו כסף. והכי חשוב – די כבר עם “לא נשב בממשלת נתניהו”. זה עובד רק על מצביעי מרצ.

בליכוד, בינתיים, הצליחו לבחור רשימה חצי סבירה. אמנם העיפו את הדוקטורים חזן ובוקר, אבל נשארו עם פרופסור מיקי זוהר במקום מאוד ריאלי. עכשיו גם אם שולי מועלם תהיה במקום העשרים במפלגת הימין הישן, עדיין ניתקע עם הליצן התורן וחוק הצנזורה שלו. אני מקווה מאוד שראש המממשלה הבא, מי שלא יהיה, ידאג שלא למקם אותו בועדת הכנסת אלא בועדת קישוט כדי שיוכל לקדם את החוקים שנוגעים לצבע הפרחים בגינת הכנסת.

ביום ראשון יתקיים המבחן הראשון (והאחרון) שלי הסמסטר בקריסטלוגרפיה. כולי תקווה שהוא יהיה דומה לשיעורי הבית, אבל לא למעצבנים שבהם, אלא לאלה שאפשר להבין גם בלי לשבור את הראש שלוש שעות. בכל מקרה אגיע עם כל השקפים, המחברת ושיעורי הבית שלי כדי שיהוו רפרנס טוב ומועיל למבחן.

ולסיום, סאגת תאונת הדרכים נמשכת. לאחר תביעה של חברת הביטוח נגד חברת ההסעות התברר שהם לא מוכנים לשלם (בגלל שההשתתפות העצמית שלהם בשמיים). נסעתי לשם כניסיון אחרון לגמור את זה בצורה יפה, אבל הם פחות התחברו לקונספט של תשלום על הנזק ולכן אנחנו הולכים למשפט. ביום שני אשב עם סוכן הביטוח ואדון איתו במצב המעצבן הזה. לשמחתי יש לי את הכסף לשלם למוסך, אבל אני מעדיף להשאיר אותו בכיס שלי. המשפט אמנם יתקיים בעוד כמה חודשים, אבל יש סיכוי שאצליח לקבל את כל הכסף ולהשתמש בו בצורה יותר פרודקטיבית.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לסוף העבודה
  • מרים
    11/02/2019 ב14:41

    אני לא מבינה אותך – אתה לא מתחבר לרשימה, לא לערכים, ולא למצע
    למה אתה במפלגת העבודה??

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      11/02/2019 ב15:39

      אני חושב שזה כתוב שחור על גבי לבן בתחילת הפוסט – “במסגרת מאמצי למצוא עבודה ביום הבחירות”. 😉
      nadavs

      הגב
      • מרים
        11/02/2019 ב16:46

        לא היה עדיף כבר למצוא עבודה בנמל או משהו? אני אומרת, נער את האבק מהפנקס האדום. יסדר אותך ליותר מיום אחד בארבע שנים.

        הגב
        • nadavs • כותב הפוסט •
          11/02/2019 ב18:47

          אני כרגע מקבל מלגה מהטכניון, אז אסור לי לעבוד. קיבלתי אישור מיוחד לעבוד בתשעה באפריל ואני הולך לנצל אותו.
          nadavs

          הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.