צהריים טובים לכולם!
ארבעה שבועות לאחר פיזור הכנסת הגיע הרגע לו כולם חיכו: פתיחת ההרשמה לתפקיד מזכיר ועדת קלפי. כמובן שלא חיכיתי יותר משלוש שניות מרגע פתיחת ההרשמה ועד שהתחלתי למלא את הפרטים באתר ועדת הבחירות המרכזית. עניתי בכנות על כל השאלות – תפקידים קודמים בועדת הבחירות (סגן יו”ר ב-2013), ידע בערבית (אין) והאם אני מאשר שאינני חבר בשום מפלגה בשלוש השנים האחרונות (לא מאשר). מסתבר שאפשר להמשיך את תהליך הרישום גם אם חברים במפלגה, אז לא היססתי ומיהרתי אל הלומדה והמבחן. הלומדה היתה זהה לחלוטין לזו שעשיתי לפני שהסתירו אותה באתר ועדת הבחירות, ומיד לאחריה ניגשתי למבחן. לא היה יותר מדי קשר בין השאלות במבחן ללומדה (היו שאלות בסגנון “מה לעשות אם כל פתקי ההצבעה נרטבים?”), אבל לא קשה בדרך כלל למצוא את התשובה הנכונה (לעשות מה שאומר החוק). בסופו של דבר עברתי את המבחן והתבקשתי להמתין לתשובה.
בשעה 2:20 בלילה הגיעה תשובה. כצפוי, לא עברתי את השלב הראשון (אחרי הכל, לא אישרתי את ההצהרה בסוף). עם זאת, בסוף ההודעה נכתב שהם שומרים לעצמם את הזכות לפנות אלי בעתיד. ידעתי שזו תהיה התשובה ולא הופתעתי יותר מדי (מלבד העובדה ששלחו שלושה מיילים זהים ולא אחד. אולי רצו להדגיש שמהבחירות הקרובות שלושה פתקים זהים נחשבים לקול כשר אחד ולא יפסלו). היום, כמדי יום (גם כשאין בחירות), נכנסתי לאתר ועדת הבחירות המרכזית לראות מה חדש. מסתבר שפורסמה שם הודעה על כך שנרשמו יותר משלושים אלף מועמדים, אבל רק שליש סיימו את התהליך. מכיוון שבבחירות הקרובות יהיו כ-11 אלף קלפיות, נראה שיש לועדת הבחירות מחסור כלשהו באנשים. אולי אז, אם לא יהיו מספיק מועמדים, הם יממשו את זכותם לפנות אלי בהמשך. אחרי הכל, עכשיו כשהורידו את תקופת אי-החברות במפלגה לשלוש שנים, אוכל לעזוב את מפלגת העבודה (ואם היו משחררים אותי ב-2015, לא הייתי צריך להתלבט פה).
הניחוש שלי לסיבה שבגללה יש מחסור כ”כ חמור במועמדים (אני מעריך שהם צריכים כ-17-18 אלף מועמדים, כי יש סינון לאחר ההרשמה הראשונית) הוא הסינון האינטרנטי. הלומדה המעצבנת והמבחן המעצבן עוד יותר סוגרים את ההצעה למבוגרים חסרי אוריינטציה טכנולוגית (אולי זה בכוונה, כי המזכיר צריך להתעסק עם הסמארטפון שלו במהלך היום). יכול להיות שגם עשו את המבחן עד כדי כך קשה ולחוץ (18 דקות ל-25 שאלות, ולא כולם זוכרים איך מבדילים בין קולות כשרים לפסולים גם כשאין בחירות) שאנשים פשוט לא מצליחים לעבור אותו. אם ועדת הבחירות תקרא לי לדגל, כמובן שלא אהסס לרגע ואקח את ההצעה שלהם. אם לא, בעוד חודש אתחיל לגשש במפלגת העבודה לגבי קבלת תפקיד באחת הקלפיות הקרובות לביתי. השנה אני לא מתכנן לצפות במדגם בשידור חי.
עם כל השמחה על הבחירות הכלליות, יש גם בחירות מוקדמות שצריך לקחת בהן חלק. לאחר שהצבעתי ליו”ר הנורא של מפלגת העבודה (רק בסיבוב השני), הגיע הזמן לבחור מועמדים נורמליים לרשימה לכנסת. ההגדרה שלי ל”נורמליים” פוסלת פחות או יותר את כל הח”כים המכהנים ולכן יש לבחור כמה חדשים. באתר מפלגת העבודה יש רשימה של כל מועמדי הפריימריז עם תיאור קצר שכתבו על עצמם. לחרדתי, גיליתי שכמעט כולם שם בעלי תואר בחינוך או מגדירים את עצמם “פעילים חברתיים” (או גם וגם), כך שהם ליברלים מבחינה כלכלית (או כמעט כל בחינה אחרת) בערך כמו חברי הכנסת הנוכחיים. עם זאת, לאט לאט התגלו כמה פנינים. אחד, למשל, הצהיר שמטרתו בריצה לכנסת היא קידום הנושא של צבא מקצועי (ומיד נכנס לרשימה שלי). לאחד אחר יש ניסיון בגיוס כספים ויצירת מקומות עבודה, כך שהוא מבין דבר או שניים במה שעסקים צריכים. בסופו של דבר, נראה שאצליח למלא את הרשימה (ברגע שאגלה כמה אנשים צריכים להיות בה) ולבצע את תפקידי כחבר מפלגה.
בתור חבר מפלגה, אני זוכה גם לסמסים (לא הרבה לשמחתי, לפי אמנה שחתומים עליה כל מתמודדי הפריימריז של העבודה) וטלפונים. לפני כמה ימים קיבלתי טלפון ממישהי שמתנדבת במטה של שמולי. מכיוון שפספסתי את השיחה, שלחתי לה הודעה וכך גיליתי למה היא התקשרה אלי. קבענו שהיא תתקשר שוב בחמישי, אבל זה לא קרה. אולי זה יקרה בימים הקרובים. אם וכאשר היא תתקשר, אנסה לברר מה שמולי עשה למעני בכנסת הזאת ומה הוא מתכוון לעשות אם יגיע לעמדת כוח. אני מניח שלא אוהב את התשובות שלה, אבל אין לדעת. אחרי הכל, שמולי הוא זה שרצה למוטט את הביטוח הלאומי לפני כמה חודשים, אז לא ברור לי איזה ערך מוסף הוא יכול לתת למי שמתכוון לשלם מס הכנסה.
ולסיום, ביום חמישי האחרון התקיימה בטכניון הדרכת בטיחות שנתית. על מנת להגביר את האפקטיביות, ההדרכה התחילה בשמונה וחצי בבוקר כדי שנוכל להבין את המשמעות של להיתקל בקירות מתוך עייפות. למי שתהה, בהדרכה הכללית למדנו שחשוב לא לשרוף דברים, לא לשפוך שום דבר ובאופן כללי להיזהר ולא לעשות דברים לא טובים. אחרי ההדרכה המרגשת הזאת היתה הדרכה נוספת למי שמשתמש בגזים בלחץ גבוה (כלומר הפסקה בשבילי) ולבסוף הדרכת כיבוי אש. המדריך היה הבעלים של חברה פרטית שעוסקת בזה. את חמש הדקות הראשונות הוא ניצל לפרסום העסק שלו ואת השאר לבדיחות חסרות טעם שניסו להכניס אצבע בעין ליושבי החדר (הוא חרדי, אז הוא ניסה להכניס שם משהו על זה שהוא יודע משהו בלי לימודי ליב”ה. זה לא עבר כ”כ בשלום). בסיום המצגת המרתקת שלו יצאנו החוצה להתנסות מעשית, אך מכיוון שהייתי בסוף התור, נגמר הגז שעליו תרגלנו כך שהשתמשתי במטף כדי לכבות את האוויר. אין לכם מה לדאוג, האוויר אכן נכבה כמו שצריך.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה