הכחדת ההיגיון

ערב טוב לכולם!

מדי שנה, לרוב באוקטובר, עולה באחד מאתרי הבכי הקבועים (לרוב ויינט) כתבה המתארת את הקטסטרופה במדעי הרוח המאיימת לשלוח את כולנו לקיוביקלים. אמנם כבר מזמן לא היתה כתבה בסגנון “למדתי היסטוריה של האמנות, תנו לי כסף”, אבל מיטב הפרופסורים דואגים להתריע מיד אחרי החגים שאם הממשלה לא תפתור מהר את המשבר הזה הם יצטרכו למצוא אנשים שיקשיבו להם. בזרוע הפסיכית של ויינט, כלכליסט, לקחו את העניין צעד אחד קדימה עם הכותרת המדהימה: “הלמ”ס מאשרת, מדעי הרוח בישראל הולכים ונכחדים“. לא רחוק היום שבו נשמע על “השמדת מדעי הרוח” ונקנח עם “שואת מדעי הרוח”. אולי אז הממשלה תתעורר, הרי ידוע שהיא מגיבה ממש טוב לשואה.

יש רק בעיה אחת קטנה עם הכותרת הזאת: היא לא נכונה. מדעי הרוח לא נכחדים. בהחלט יש ירידה במספר הסטודנטים בהשוואה ללפני עשר ועשרים שנה, אבל לא קטסטרופלית כמו שמציגים אותה, בטח לא “הכחדה”. אמנם לא מצאתי את הפרסום המדויק של הלמ”ס, אבל מצאתי טבלה המציגה את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות לפי תואר ותחום לימוד. באמצעות ידע פנומנלי באקסל חיברתי את מספר הסטודנטים לתואר ראשון, שני ושלישי עם מספר הסטודנטים ללימודי תעודה במדעי הרוח וקיבלתי מספרים שמראים שכלכליסט ככל הנראה מסתכלים על נתונים אחרים לגמרי מאלה שאני מצאתי.

למי שממש במתח: בשנת תש”ס היו 31,501 סטודנטים למדעי הרוח באוניברסיטאות. לפני שנתיים היו 25,434 סטודנטים, יותר ממה שהיו בשנת תש”ן ובשנת תש”ם. כלומר כל אותה “הכחדה” היא ירידה של 20% במספר הסטודנטים. בהחלט לא משהו שאפשר להתעלם ממנו, אבל לא הכחדה. אולי טבח בכפר קטן.

כדי להראות עד כמה המגמה משמעותית ועתידה לטרוף את כולנו, מציינים הסטטיסטיקאים המצטיינים של כלכליסט את העובדה ששיעור הסטודנטים למדעי הרוח ירד מ-23% ל-8%. התשובה לכך היא “מכללות”. רוב המכללות מציעות לימודים בתחומים פחות רוחניים ולכן מדעי הרוח נשמרים בין כותלי האוניברסיטאות. כשמספר הסטודנטים הכללי גדל מאוד ומספר תלמידי הרוח נמצא בקיפאון, רק הגיוני ששיעורם מבין הסטודנטים ירד בחדות. נראה שבכל זאת כדאי ללמוד קצת מתמטיקה כדי להבין את העולם.

לשמחתי הרבה, חתונתי המתקרבת לא עומדת בסימן הכחדה של שום דבר (מלבד תקציב הדלק שלי). ביום שישי האחרון ביקרנו באולם אירועים קטן שנתן לנו הצעת מחיר ושוחד המדגים את יכולות המקום. מכיוון שכל מי שנותן לי עוגת שמרים עם שוקולד זוכה מיידית למאות נקודות זכות, המקום הספציפי הזה עלה מיד לראש רשימת המועדפים (בין היתר עזרה לו העובדה שהוא היחיד שראינו עד עכשיו). בסוף השבוע נבקר בעוד מספר מקומות ממטולה עד אילת (או ליתר דיוק מחדרה עד רחובות) שבסופם נצטרך להחליט מי יכין לנו עוגות.

ולסיום, התחלתי היום מספר בירורים לגבי לימודי המתקרבים. מבחינת המנחה אין שום בעיה שאגיע לטכניון רק מאמצע מרץ, אבל עכשיו צריך לשכנע בכך גם את מדור מלגות, משימה שעלולה להתברר כקשה יותר. גם במעבר למסלול ישיר לדוקטורט פתאום נראה שיהיו שינויים, אבל במידת הצורך אדבר עם המזכירה ואראה האם באמת היה שינוי או שמדובר בטעות שלה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

4 מחשבות על “הכחדת ההיגיון”

  1. אולי אצל כל החרדים, כך לפחות אצלי, נוכחת החרדה למול המגמות המשתנות וסדרי העדיפויות שהעולם והחברה שאנחנו חיים בהם ממצבים מחדש. בסופו של דבר, מתחילתו של העידן המודרני המדעים המדוייקים קיבלו תמיד איזושהי עליונות או לפחות עדיפות משמעותית על פני שאר עולמות התוכן. ההבדל בימינו, ובפרט בארצנו, הוא שנדמה כי עולם הרוח והתרבות לא רק שמתועדף במקום נמוך אלא נראה כי לחלוטין נדחק לשולי הדרך. אם כי הנתונים שהצגת כאן בהחלט מעודדים.
    שיהיה המון מזל טוב!

    1. הסיבה לכך היא שהמפתח לפרנסה טובה כיום עובר דרך המדעים המדוייקים וההנדסה. בנוסף, קיימת להם (ובצדק!) הילה של שיפור איכות החיים וקידמה חסרת תקדים בהיסטוריה האנושית. לפי אותו לוח סטטיסטי שמצאתי, מספר הסטודנטים במדעים המדוייקים באוניברסיטאות (ללא הנדסה) תמיד היה נמוך מזה של מדעי הרוח. במספר הסטודנטים להנדסה חל גידול עצום בעשרים השנים האחרונות, וכל זה עוד לפני הכנסת המכללות למשוואה.

      אגב, בבקשה לא לבלבל בין לימודי רוח ועולם הרוח והתרבות. הפקולטות אולי מדשדשות ודועכות, אבל עולם הרוח והתרבות בארץ פורח. יש כמות אדירה של ספרים ואמנים מתחומים רבים שמציגים את היצירות שלהם.

  2. כאחד המחזיק תואר בכימיה ושני תארים במדעי הרוח, אחד במדע המדינה והשני ביחב”ל עם התמחות בדמוקרטיות, כל השטות הזו היא קשקוש. היא מסתדרת טוב לפי העדר שכולל את שר החינוך שמטיף לחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית ברמה גבוהה שזה טוב אבל לא מתאים לכולם. יש אנשים המתחברים יותר למדעי הרוח וכאחד שמכיר את שני הצדדים, זה לא עשה לי רע אלא להיפך.
    בארץ בפרט עם כל ההייטק שכל אם עברייה רוצה שבנה יהיה מהנדס באינטל זה מתחבר שוב לחזון של בנט כאילו שאנחנו כולנו עובדים בהייטק. כאחד שעבד באינטל הרבה שנים, אני יכול להגיד שראיתי מהנדסי חשמל, מכונות וכימיה שלא הסתדרו יותר טוב מאנשים בוגרי מדעי הרוח שהצליחו להשתלב יפה בהייטק הישראלי.
    אולי לא הכל פייק ניוז אבל זה בטח לא משהו שצריך להדיר שינה מעיננו.
    ומזל טוב כמובן על ההחלטה הקשה הזו של להתחתן…בשביל זה צריך ללמוד מדעי הרוח 🙂

    1. הסיבה שכל אם עבריה רוצה שבנה יהיה מהנדס באינטל היא שמדובר בקיצור דרך כמעט בטוח לעשירוני ההכנסה העליונים. יש אנשים בישראל שלא רואים את העבודה כדרך להגשמה עצמית אלא כדרך להביא אוכל הביתה ולכן ממליצים לילדים שלהם על מסלול שיאפשר להם להביא אוכל בדרך הטובה ביותר האפשרית. כמובן שזה לא מתאים לכולם – מדובר על כעשירית מכוח העבודה בישראל.
      בנט זיהה את הפוטנציאל האלקטורלי בדבר, ובתור “מהנדס חברתי ראשי” (שר החינוך) החליט להתמקד בזה. אחר כך נראה שהוא עבר ליהדות, אבל זה כבר סיפור אחר.
      לגבי החתונה, אשלח לבת הזוג שלי את האימיילים של המרצים שלי של קורסי מדעי הרוח בטכניון. 🙂
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה