אתי בהפסקה

ערב טוב לכולם!


לפני יותר משבועיים שלחתי שאלה תמימה למזכירת לימודי מוסמכים בפקולטה להנדסת חומרים: מה צריך בשביל להתקבל למסלול המיוחד לדוקטורט. מאז עברו הרבה מים בנחלי העולם ורק ביום שני הגיעה סוף סוף התשובה המיוחלת. אמנם לא מהמזכירה הזאת, אבל ממזכירה אחרת (של המסלול לאנרגיה שאפשר לעשות דרכו תואר מתקדם בחומרים). מסתבר שלמסלול המיוחד לדוקטורט יש שיעורי הצלחה נמוכים ולכן הם ממליצים, גם מבחינה ביורוקרטית, להירשם למסלול הישיר – להתחיל תואר שני ואחרי סמסטר או שניים לעבור לדוקטורט. במסלול הזה עדיין צריך לכתוב רק תזה אחת והטכניון מקבל אישור חצי-רשמי על יכולות המחקר של הסטודנט לפני שהוא עובר רשמית לסטטוס של דוקטורנט.


מצד אחד, אני מבין את ההיגיון מאחורי התשובה הזאת. הצלחה בתואר ראשון לא מנבאת הצלחה במחקר וללא ניסיון כלשהו מעבר לפרויקט הגמר קשה לקבוע האם מישהו יסתדר בתור חוקר או יטחן מים ללא הכרה. מצד שני, אם לא מקבלים סטודנטים למסלול, קשה מאוד להשיג סטטיסטיקה טובה ולהכריע בסבירות גבוהה שהמסלול הזה אכן בעייתי.


לאחר קבלת המייל מהמזכירה של המסלול לאנרגיה התקשרתי אליה, לבקשתה, וקיבלתי הרצאה של רבע שעה על המסלולים השונים, המלגות והנחיות למציאת ממליצים. היא דווקא היתה מאוד נחמדה וניסתה לעזור (אפילו טרחה להזכיר שאסור לעבוד בשום אופן אם רוצים להירשם). בסיום השיחה הודיתי לה וגיליתי שגם המרצה, שהמזכירה כיתבה למייל, הגיבה. מסתבר שהיא בעלת יותר תושיה מהמזכירות (וממני): היא הרימה טלפון למזכירויות בשני המסלולים האפשריים, ביררה מה התנאים וחזרה על מה שאמרה המזכירה: עדיף להירשם לתואר שני ולעבור ממנו לדוקטורט. לסיום, היא כתבה שעדיף לדעתם את המסלול הישיר מכיוון שהוא יותר מקובל, שכיח וקל ביורוקרטית. כאן נדלקה לי נורה קטנה שהורתה לי לחזור אליה מהר ולקבוע פגישה. בפגישה, שתתקיים ככל הנראה לאחר הטקס, אשאל אותה האם היא חושבת שזו סתם הפחדה של המזכירות ויעשו לי את המוות לשווא או שיש משהו בדבריהן ואני עלול להתרסק בסבירות גבוהה ללא ניסיון ממשי במחקר וכתיבה מדעית. המשך יבוא.


עם זאת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות, נראה שדוקטורט לא יפתח את כל הדלתות האפשריות. גם אם ארצה להישאר באקדמיה (לא רואה את זה קורה כרגע, אבל גם אמרתי שאני לא רואה את עצמי ממשיך לתואר שני), אצטרך להיענות לקוד האתי של אסא כשר, ולא מדובר על הקוד האתי שהוצג בארץ נהדרת ומיושם באופן מושלם במזכירויות הטכניון השונות (“אתי בהפסקה, אתי חולה, אתי שותה קפה, אתי מקבלת סטודנטים בין 10:00 ל-10:05″). מדובר על מסמך מנחה שאמור לתת לבוחרי הבית היהודי תחושה ש”עושים משהו” עם ההטיה הפוליטית באוניברסיטאות (והיא קיימת, שלא יהיה ספק).


במפלגת הבוטקה היהודי בוחרים כמובן בפתרון הקל – אסור לדבר. כל תומכי הקוד מיד טוענים שסטודנטים מרגישים מפוחדים וחוששים להביע את עמדתם פן יפגעו ציוניהם ושהם לא באו כדי לשמוע הטפות שמאלניות בהרצאה (כנראה בגלל שמוחותיהם הרכים לא בנויים להתמודד עם אנשים שטוענים דברים שהם לא מסכימים איתם). ואילו דוגמאות נותנים? מרצים שמפיצים את דעותיהם מחוץ לאקדמיה. איזה קוד אתי יטפל בזה בדיוק? גם אם מגבילים את יכולת ההתבטאות של מרצים בכיתות, אי אפשר להגביל את מה שאדם אומר במסגרת פרטית. מעבר לכך, פיד הפייסבוק שלי מלא באנשים שיעלבו עמוקות אם מישהו יקרא להם “שמאלנים”, אבל הצליחו לקבל ציונים יפים מאוד בעבודות שהגישו לאותם מרצים-מטיפי-שמאל. כנראה שהחשש של אותם סטודנטים עם תיאוריות ללא כיסוי נובע מיכולת הכתיבה שלהם עצמם.


חוץ מזה, קורסים עם הרצאות מוטות פוליטית ומבחן שבו צריך לכתוב את מה שהמרצה רוצה לשמוע הם הקלים ביותר. סטודנט שמבין שהוא נכנס לשיעור שמטרתו להעביר פרופגנדה יודע שאין ממש ערך אקדמי לאותו קורס והוא יכול לקשקש במבחן או בעבודה כאוות נפשו מבלי לפגוע בתחושת היושר הפנימית שלו. כל מה שהוא צריך זה לכתוב את דעתו של המרצה (שאותה הוא מכיר היטב מויכוחים שהוא ניהל) וללכת הביתה עם ציון גבוה. כמובן שאפשר גם לכתוב מה שבאמת רוצים לכתוב ולערער אם יש חשד לשיקולים לא ענייניים בבדיקה, אבל זה כבר מורכב מדי ושומט את כל הקייס שנבנה סביב קונספירציית האינדוקטרינציה.


ולסיום, ביום שישי הקרוב אסע לטכניון, אקח את הגלימה הממתינה לי במזכירות ובעוד שבועיים ממחר אלבש אותה ואז… ובכן… אכניס אותה לארון לנצח. נחמד מאוד שיש גלימות לטקס, זה באמת נותן מראה רציני. עדיין לא הבנתי למה אני צריך את הגלימה הזאת אחריו. אם למישהו יש רעיון, אשמח לשמוע.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

7 מחשבות על “אתי בהפסקה”

  1. אפילו שאני מבין מדוע הרבה מרצים מרגישים רתיעה מהקוד האתי הזה (כולל אימא שלי, אגב, שהיא אשת אקדמיה), יצא לי לקרוא את המסמכים שהופצו במהלך גיבוש הקוד האתי – כולל טיוטות – ואני חושב שהשד לא נורא כמו שעושים ממנו.
    אכן, יש בעיה עקרונית קשה עם ההתערבות הזו של גופים חיצוניים ולא כשרים במה שקורה באקדמיה (תוך הנפת דגל "האי-פוליטיות", למרות המניעים הפוליטיים הדי שקופים). אבל בפועל, לקוד האתי הזה אין שום תוקף מעשי, והוא גם כמעט ולא כולל סעיפים מקוממים.

    1. דבר ראשון, בקוד מצוין שמדובר "במסמך חינוכי בלבד", ושהוא לא מאפשר הטלת סנקציות כלשהן. הוא בסך הכל הצהרת כוונות. הוא גם מתיר לאוניברסיטות לטפל במקרים הללו בעצמן, לפי שיקול דעתן, ללא כל התערבות חיצונית. כלומר – הכל נשאר במשפחה. אבל חשוב מכל – המסמך מכיר בזה שאי אפשר להימנע מהתייחסויות לאירועים אקטואליים בכיתות; הוא פשוט נועד לוודא שברור מתי השיחות האלה רלוונטיות לנושא השיעור (במדעי החברה למשל הכרחי לקיים שיח על נושאים כאלה) ומתי הן לא (לדבר רבע שעה על מירי רגב באלגברה 1מ פחות לעניין, אפילו שזה משעשע).
      אני הכי תומך בחופש הביטוי ובחופש אקדמי, אבל למען האמת, לא מצאתי במסמך משהו יותר מדי נוראי (אפילו שעדיין דורש ליטוש).
      אבל הכי טוב בעיניי – שהאוניברסיטות יבנו לעצמן תקנון אתי לפי האווירה שלהן והאופי שלהן.

      1. אם המסמך כל כך עקר, מה הטעם בו? אז בסדר, הפעם האוניברסיטאות יוכלו להחליט. בפעם הבאה לא.
         
        חוץ מזה, את הרלוונטיות לשיעור יכולים לקבוע הסטודנטים בעצמם, הם לא אידיוטים. אם מרצה מבזבז רבע שעה מכל שיעור חדו"א בדיבורים על מירי רגב, זה יגיע מהר מאוד לבוסים שלו.
        nadavs

        1. מסכים – אני לא רואה הרבה טעם במסמך. זה בעיקר בנט שרוצה להראות לקהל הבוחרים שלו (שמרגיש פגוע מכל העניין) שהוא עושה משהו לטובתם. אבל מפני שהמסמך עצמו גם לא מזיק בעיקרו (לפחות לפי הניסוח הנוכחי), אני חושב שהמחאה היא מוגזמת (קורים פה דברים הרבה יותר מקוממים כל יום).

          1. הניסוח המקורי דווקא כן מזיק, במיוחד החלק שמגדיר "פעילות פוליטית" (אסא כשר התכוון לכתוב "השטחים" ובטעות יצא לו "הכל") והחלק שאוסר הזדהות של מרצים כחברי אקדמיה מחוץ לאקדמיה כשהם עוסקים בנושאים פוליטיים (לאיזו הרצאה בנושא גיוס חרדים היית הולך: של פרץ לביא, או של פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון?)
             
            nadavs

  2. מה זאת אומרת בשביל מה הגלימה? רגע, לא קיבלת גלימת היעלמות מבית הספר לקוסמים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה