כשמגיע אז מגיע

לילה טוב לכולם!


לפני שלושה חודשים כתבתי כאן על העיקרון המנחה של מובילת תרבות הצריחה בארץ, מירי רגב (לתקוע אצבע בעין לשמאלנים). באותם ימים היא דיברה על ביטול חוק הספרים ואני, במידה גדולה של ספק, כתבתי שאם היא אכן תממש את התוכנית אז הקדנציה שלה ראויה למחילה. מסתבר שהיא אכן קיימה את הבטחתה ודאגה לביטול חוק הספרים, ועל כך מגיע לה כל הכבוד ועידוד להמשך הפעילות המבורכת בסגנון ביטול החוק הנורא הזה. כמו שהבטחתי, כל עוולות הקדנציה הנוכחית נמחלו. עכשיו הגיע הזמן לאסוף עוולות חדשות.


לצערי נראה שאין טוב בלי רע, ובימים הקרובים תגיע לכנסת הצעת חוק “שכירות הוגנת” שתדאג לכך ששוק השכירות יחדל מלהיות הוגן ויהפוך את חיי השוכרים והמשכירים לסיוט. עם כמה שהחוק הזה נשמע כמו אסון, יש כאלה שרוצים להפוך אותו לאסון גדול יותר. אחד מהם הוא ראש ממשלת ישראל ה-36, יאיר לפיד. הוא טוען שהחוק המוצע לא חזק מספיק מכיוון שהוא לא כולל את מרכיב פיקוח שכר הדירה. למזלו של לפיד אין פיקוח של המציאות על השטויות שהוא כותב בפייסבוק, אחרת היו שוללים לו את הרישיון כבר מזמן.


פיקוח שכר דירה נכשל בכל מקום שבו הוא נוסה. הסיבה דומה לסיבה שבגינה כל פיקוח מחירים נכשל – למפקח אין שום דרך לדעת מהו מחיר השוק ולכן הוא מפספס באופן קבוע. אם המחיר המקסימלי גבוה מדי אין שום נזק (לא יקרה שום דבר אם שכר הדירה המקסימלי המותר בחוק יעמוד על מיליון ש”ח לחודש). ברגע שהוא מתחיל לרדת מתחת למחיר השוק יתחילו התופעות המוכרות של הזנחת דירות, שוק שחור, דיירים שנתקעים בדירות עד המוות ושוק גדול של שכירות משנה (יקרה יותר). אם כחלון לא יפתור את “משבר הדיור” (והוא לא), יאיר לפיד עוד עלול להחמיר אותו.


אם יש מדינה שכדאי ללמוד ממנה איך מתנהלים, זו שוויץ. השבוע עלתה שם הצעת חוק פרטית (במשאל עם) לחלוקת שכר בסיסי לכל אזרח בלי קשר למצבו הכלכלי. מכיוון שבשוויץ גרים אנשים עם שכל, כמעט 80% מהם הצביעו נגד. בעבר הם גם דחו הצעה לשכר מינימום הגבוה בעולם ובאופן כללי פעם בכמה חודשים הם דוחים כמה הצעות פופוליסטיות שהתקשורת בישראל מתקשה להבין איך אנשים מסוגלים להצביע נגדן (ולמרבה החוצפה מתייגים אותן לפעמים כהצעות ממשלתית). היום שבו התקשורת הכלכלית תפסיק למכור לציבור את אשליית הממשלה הנדיבה עם הקופה האינסופית יהיה היום שבו הכלכלה הישראלית תתחיל לצמוח בקצב מהיר.


בטכניון כבבר מתחילים לראות את סוף הסמסטר. קורס אחד כבר נגמר (לפחות אני יודע בדיוק מה המרצה רוצה), קורס אחד נגמר באופן חלקי והשאיר בינתיים רק עבודה שצריך לגמור (עשיתי 70% ממנה היום, השאר יושלם בהמשך), במעבדה נותר רק ניסוי אחד, באופטיקה ואסטרולוגיה יש רק עוד גיליון אחד חובה בשיעורי הבית ובקורס שהפסקתי ללכת להרצאות שלו אין לי מושג מה קורה. אצטרך לעבוד על זה בתקופת המבחנים ולקוות שהמרצה יקיים את הבטחתו לפיה לא צריך לכתוב כלום.


ולסיום, אם מישהו שכח (כנראה כולם), לפני עשר שנים, באחד ביוני 2006, קיבלתי לראשונה רישיון נהיגה. עשר שנים ושלושה טסטים עברו מאז, אבל הכרטיס שקיבלתי בעקבות אותו יום עדיין שמור אצלי. נוסטלגיה לא זורקים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה