מלחמת כחלון בהיגיון

ערב טוב לכולם!


זה אולי נראה כאילו עבר נצח, אבל רק לפני שנה אנשים בישראל עוד היו בטוחים שיבוא יום שבו ביבי לא יהיה ראש ממשלה. אנשי מפלגת העבודה עוד חייכו ופיזרו כסף, אנשי הבית היהודי עוד חשבו שהמהלכים האידיוטיים שלהם במהלך הקמפיין לא יעלו להם במצביעים ואלי ישי עוד חשב שיהיה לו כסף לממן את כל ההוצאות שלו. מאז כולנו התפכחנו, השלמנו עם המצב שביבי לא יעזוב לעולם את בית ראש הממשלה וגילינו שחסרונו של אלי ישי כלל אינו מורגש, כך שאי אפשר להגיד שיצא רק רע מהבחירות.


היום הזה לפני שנה גם היה אמור להיות יום החופשה האחרון לפני סמסטר האביב, אבל בגלל אילוצי שבתון קיבלנו יום חופש נוסף (ושילמנו ביום אחד שירד ממכסת הימים להכנה למועדי א’). השנה הסמסטר התחיל מוקדם יותר, ואני מתכוון לכך בכל המובנים. כל יום לימודים מתחיל בשמונה וחצי או תשע וחצי, כל יום כזה (חוץ מחמישי) נגמר עם שקיעת השמש או הרבה אחריה ובכל אחד מהם יש קורס אחד שגורם לעיניים שלי להיעצם ללא שליטה.


באופן מפתיע, דווקא קורסי הפיזיקה התברכו במרצים מעניינים שלא גורמים לי לרצות לברוח מהכיתה בצרחות. מכיוון שמדובר רק בשבוע הראשון דברי המרצים עדיין מובנים, אבל יש סיכוי טוב שהמצב ישתנה דרסטית בשבועות הקרובים. לפחות אפשר להקשיב להם מבלי לנסות לפענח מלמולים לא ברורים או אותיות מיניאטוריות על הלוח. המבחן בסוף כנראה לא יהיה נחמד, אבל אולי נוכל להינות ואפילו ללמוד משהו בדרך. גם זה שיפור לעומת קורסים אחרים בפיזיקה.


הרחק מהטכניון, בירושלים הקרה, ממשיך שר האוצר משה כחלון בתחרות העיקשת שלו עם יאיר לפיד על תואר שר האוצר הגרוע של העשור השני במילניום השלישי. לאחר שנואש סופית מהאפשרות להשתמש בחוקי הכלכלה ולהגדיל את היצע הדירות העומדות למכירה, החליט להשתמש בטריק הידוע של החרדים. הסוד הוא פשוט: מחליטים על העברת כסף של משלמי המיסים לקבוצה מצומצמת ומגדירים אותה בצורה מאוד מדוייקת כך שהיא תתאים בדיוק לפרופיל המצביעים בבחירות אבל תהיה מספיק כללית כדי שיהיה אפשר לגלגל עיניים ולהגיד שאלו קריטריונים שרלוונטיים לכלל הציבור (מישהו זוכר את “ותק בנישואים?”).


בני המזל הפעם היו “זוגות צעירים”, כלומר בני מעמד בינוני-גבוה שיכולים להרשות לעצמם כל דירה סבירה בשוק ורוצים לגור בסלאמס. מכיוון שאי אפשר באמת לתת הנחות לכל מי שרוצה (זה עלול להוביל להעלאת המע”מ), השתמשו בשיטה הכי מטומטמת שמצאו, כלומר הגרלה. הצרה היא שבניגוד ללוטו, כולנו משמשים בתפקיד הפראיירים שקנו כרטיס גם אם לא בחרנו להשתתף.


עוד רעיון גאוני של שר האוצר המופלא הוא הגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית תחת הנימוק “כי בא לי”. זה לא באמת הנימוק הרשמי, אלא קשקושים בסגנון “לא הגיוני שהם ירוויחו מיליונים והרמטכ”ל לא”, אבל כנראה שכחלון שכח שהרמטכ”ל לא צריך להוכיח רווחים בסוף השנה וחמור מכך, שהבנקים הם גופים פרטיים שהרווחים שלהם לא מגיעים עם מערכת חקירות ופקידי שומה. סתם, צחקתי. הוא לא שכח. את השטויות של לפיד עוד היה אפשר לפטור בכך שהוא אדם שלא התגבר מנטלית ועדיין חושב שכל מה שהוא אומר זו אמת אבסולוטית. כחלון לא בפוליטיקה מאתמול ועדיין עושה שטויות כאלה, אז ההנחה היחידה שנשארה היא שהוא אדם ציני ומרושע שנהנה מהכוח.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה