ערב טוב לכולם!
לאחר ארבע שנים של איסוף חומרים מפרך, האתרים הגדולים בישראל יכולים סוף סוף לשחרר את שלל החומרים המדהימים שיש להם על התאריך של היום, ה-29 בפברואר. כל האתרים מלאים בכתבות על אנשים שנולדו היום, אנשים שנולדו לפני עשרים שנה ואפילו אבא ובן שנולדו בתאריך הזה (עם כותרת של “לא תאמינו מה ההסתברות!”). מדובר ללא ספק במכרה זהב של כתבות מטופשות וטוקבקים מטופשים עוד יותר (בסגנון “אנחנו יהודים ויש לנו תאריך עברי”. כנראה לא שמעו על אדר א’).
התאריך המופלא מאפשר גם להסתכל לאחור על תקופת מועדי א’ ולהגיד תודה רבה שהיא נגמרה. אחרי מבחנים משונים, מבחנים ממוחזרים וסתם מבחנים מעצבנים, הגיעו סוף סוף כל התוצאות והשתקללו יחד לממוצע זהה לממוצע של הסמסטר השישי. אמנם היה מבחן אחד ששקלתי לערער על התוצאה שלו, אבל הפקטור שניתן בו הפך את העניין לקצת לא נעים, אז ויתרתי על הרעיון. בעוד פחות משבועיים מתחיל הסמסטר השמיני וכולי תקווה שהוא יגמר לפחות כמו זה שנגמר עכשיו. שני קורסים בפיזיקה אף פעם לא היו סימן טוב.
למי שכבר הספיק לשכוח, בשבוע שעבר עוד הייתי בחו”ל, בפעם הראשונה מאז שנת 2012. היעד הפעם היה לונדון, מארחת שבוע האפרטהייד הישראלי. רק כשנמצאים ממש במקום אפשר לראות את ההבדל בין ההצגה של העוינות האירופאית בטלוויזיה הישראלית לבין האדישות הגמורה של תושבי המקום לקשקושים כמו “שבוע האפרטהייד” או מלחמת הקרדיטים על הסרת השלטים ברכבת התחתית (שאף אחד לא באמת ראה כי כולם הסתכלו על הטלפון). גם כשאמרנו לאנשים שאנחנו מישראל, התגובה לרוב היתה “איזה יופי! בטח אצלכם חם יותר מפה” או “נחמד, הייתם פעם בהודו?”. אף אחד לא הזכיר את המילה אפרטהייד, והיחיד שכן שאל על הסכנה ברחובות קיבל את התשובה לפיה אם ימנע מהגדה המערבית לא יקרה לו שום דבר.
מלבד פרשת בוריס ג’ונסון והקרדיטים היה טיול מאוד מוצלח. ההתחמקות מהשרב המגעיל שהגיע לישראל היתה מוצלחת במיוחד (והתחלפה בטמפרטורות קרובות לאפס) והתחבורה הציבורית שם הוכיחה שוב שיש מקומות שגרו בהם פעם אנשים עם שכל. כרגע אני בארץ, אבל אולי אצליח להגיע לדיוטי פרי בנתב”ג שוב השנה.
בינתיים בירושלים המחולקת ממשיכים במלוא המרץ לעודד אנשים לעבור בדיוטי פרי בנתב”ג בכיוון אחד. הפעם מדובר בחוק ההשעיה שנועד לעקוף את חוק הבחירות לכנסת לאח שבג”צ החליט בצורה שלא מתאימה לחברי הכנסת. הרעיון שחברי כנסת יוכלו לעקוף את רצון הבוחר ולהעיף חברי כנסת אחרים הופך את כל הבחירות להצגה חסרת משמעות. אם אפשר לערער על ההחלטה שלי מבלי שיהיה לי מה להגיד בנושא, אין טעם שאחליט בכלל.
החוק הזה לא שונה בהרבה מהחוקים המטופשים שממשלות נתניהו מנסות להעביר לשם “הגברת המשילות”. חוק המסתננים, למשל, מיותר לחלוטין, מכיוון שכבר עכשיו הסתננות לארץ איננה חוקית. מכיוון שמרוב משילות אף אחד לא אוכף חוקים, החליטו לחוקק חוק נוסף ולריב עם בית המשפט. אני מקווה שהחוק ההשעיה המסוכן לא יעבור והממשלה הזאת תוכל כבר להראות מדיניות ולהפסיק להיבהל מעצמה ומהתוצאות של המדיניות שלה. בשביל לשמוע אנשים שרק רוצים לשבת על כיסאות ולבכות שמכשילים אותם אני הולך לטכניון.
ולסיום, היתרון הגדול ביותר של יום הקפיצה הוא שמיד לאחריו מתחיל חודש מרץ, החודש הטוב ביותר בשנה. רק עוד כמה שעות והוא כאן.
יום טוב.
שלכם,
nadavs