ערב טוב לכולם!
בשבועיים האחרונים שמענו הרבה על ארגוני פשע. זה התחיל עם המשטרה שארגנה לדנינו מסיבת פרידה מוצלחת עם עשרות מעצרים של בכירים יותר ופחות בארגוני הפשע הלא-חוקי. כולם שם הודיעו כמובן שהם חפים מפשע, נטפלים אליהם סתם ושכולם ישמעו מעורך הדין שלהם (ששמח לחמש הדקות שלו בטלוויזיה). אבל עם כל הכבוד למשטרה, צריך לזכור שאין לה סמכות להכניס אנשים לכלא לאורך זמן. בשביל זה צריך שופט, ובשביל לשכנע שופט צריך להביא ראיות. לפי הרקורד של משטרת ישראל בנושאים האלה, יש סיכוי שבסופו של דבר יכנסו לכלא כמה זוטרים שלא ניקו את טביעות האצבעות שלהם כמו שצריך.
ארגון הפשע השני שהוזכר בזמן האחרון הוא פיפ”א. לפני כמה שבועות, כשהפלסטינים דיברו על העלאת נושא סילוק ישראל להצבעה, כולם גיחכו על הנושא. לבסוף, בהתאם למדיניות הכללית של ביבי כמעט בכל נושא (לתת להכל לעבוד מכוח האינרציה עד שכמעט נכנסים בקיר) לא נעשה שום מאמץ לטיפול בנושא עד שפתאום גילו שההצעה הזאת רצינית ועלולה לשלול את הפרנסה של אנשים רבים בתחום המצאת התירוצים לכישלונות נבחרת ישראל בכדורגל.
רק אז, כשהתברר מעל לכל ספק שהכדורגל הישראל בדרך לקטסטרופה אמיתית (בניגוד למצב הנוכחי שהוא רק “אסון בסדר גודל של רעידת אדמה בנפאל”), נזכר ביבי שהוא גם שר החוץ ואחראי על הנושאים האלה והתחיל להפעיל את ההשפעה שלו. בסופו של דבר המאפיונר דובר הערבית ויתר על ההצבעה, לא לפני שהצליח לפגוע בכדורגל המקומי. אחרי כל ההתרגשות היתה לחיצת יד בין המאפיונר הפלסטיני הראשי לראש המאפיה לשעבר מישראל שהביאה את סוף הסכסוך בכדורגל והעברתו לועד האולימפי.
אחרי כל כך הרבה כותרות על ארגוני פשע, החליטו גם בארגוני הפשע החוקי החזק בישראל להרים את הראש ולבחון את סבלנותה של ממשלת ישראל החדשה. ביום חמישי פתחו עובדי הנמלים בשביתה מחשש שבעוד כמה שנים, כשיפתחו נמלי הים החדשים, הם יצטרכו ממש לעבוד, להיות בכוננות אמיתית ולא יוכלו יותר לסגור את הנמל בגלל בר מצווה. הסעיף האחרון היה כל כך חמור שהוא אילץ אותם להפסיק לעבוד ולהפר צו של בית משפט לאחר שגם במשרדי המאפיה והעומד בראשה, אבי ניסנקורן, לא הסכימו לגבות את הפושעים. רק כשהיה אמור להתחיל הדיון בעניין מעצר כל העבריינים הנ”ל הם נזכרו פתאום שממש לא בא להם להיות בכלא וחזרו לעבוד.
לאחר שגם ארגון הפשיעה שנקרא “ועד עובדי רכבת ישראל” (או לפחות אחד מהועדים) הודיע על שביתה, ישראל כץ הרגיש שזו הזדמנות פז להציג את עצמו בטלוויזיה בנושאים שממש קשורים לתפקיד שלו והתראיין. מסתבר שכשהוא מדבר על ועדי העובדים הנוראיים של התחבורה בישראל אני יכול להסכים איתו. אהבתי במיוחד את ההמלצה שלו לעובדי הנמלים לקנות משקפות כדי לראות את הנמלים החדשים מקרוב. יונית לוי היתה חייבת להרוס הכל עם שאלות על הבטחות שביבי נתן לכץ (למה היא ציפתה? שהוא יוציא את קוביית הקרח עם ההבטחה מהכיס?), אבל בסך הכל הוא דיבר לעניין. כל עוד הוא ימשיך להתבטא בנושאים האלה ויפסיק להתבטא בכל נושא אחר, הוא יכול להיות דמות די חיובית בממשלת הפלאים הנוכחית.
ביום שישי האחרון פורסם בנוסף שצה”ל שוב צריך לעשות רעש, אז שחררו הצהרה כלשהי על ניסיון חקיקה בנושא “משתמטים” עם הגבלות דרקוניות על הוצאת דרכונים ורישיון נהיגה. הגבלה כזאת לא תעבור לעולם (לשמחתי), אבל היא מצביעה על ראש מעוות ומלחמה חסרת תוחלת של פטריוטים בעיני עצמם באנשים אחרים שהתרומה שלהם לארגון המדובר תהיה שלילית. אותם “משתמטים” ועריקים גם ככה עוברים עבירה פלילית והולכים לכלא. אין צורך לשלול מהם את חופש התנועה (ועוד לכלוא אותם בישראל אחרי השחרור מהכלא? מישהו השתגע לגמרי) אחרי השחרור מהכלא. תיק פלילי זה עונש מספיק חמור.
ולסיום, תקופת בחני האמצע התחילה ונגמרה תוך שישה ימים ארוכים ומתישים עם בחנים בימים הנוראיים ביותר – חמישי ושישי. בסופו של דבר שניהם עברו די בשקט ואני מקווה שהתוצאות יהיו סבירות. השלב הבא: מבחני סוף הסמסטר ביולי ואחריהם קצת מנוחה משגרת שיעורי הבית והלימודים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs