שר המדע הבדיוני

בוקר טוב לכולם!

אתמול בלילה, 58 ימים אחרי סגירת הקלפיות, הושבעה סוף סוף הממשלה השלושים וארבע באירוע מביך עם פאשלות לרוב. למרות זאת, הוא סיפק קטעים טלוויזיוניים מצויינים כמו פרצי הצחוק של חברי הרשימה המשותפת כאשר נתניהו הציג את החתירה לשלום כאחת ממטרות הממשלה או ההערה של אודי סגל על דני דנון (“מי שהציע בקיץ לכבוש את עזה הולך עכשיו לכבוש את הירח”). ריבלין נאלץ להיגרר לכנסת פעמיים בעקבות כל הדחיות והברוך שאליו הצליח נתניהו לגרור את כל העניין, אבל לבסוף התקיים הטקס, הממשלה הושבעה ודני דנון, לפי שעה, עדיין נמצא בכדור הארץ.

במשך שמונת השבועות האחרונים הוכיח נתניהו יכולת מופלאה להיכנע לכל דרישה, למנות אנשים שברור לו שיעשו כאב ראש תקשורתי (דרעי, בנט, שקד) ולהתנכל לבכירים במפלגה שלו שתמכו בו (כמו גלעד ארדן שהיה אורח קבוע באולפן חדשות ערוץ 2 מרגע ההכרזה על בחירות). בליכוד כבר מריחים דם ולא אתפלא אם גדעון סער יגלה שהבן שלו כבר יודע לרוץ עד הפריימריז הקרובים בליכוד (שיש סיכוי שיהיו מאוד קרובים).

אתמול, סוף סוף, גילינו מהם המינויים של חברי הליכוד וזכינו למנה הגונה של גיחוך משלושה מינויים חשובים: מירי רגב, גילה גמליאל-פולישוק ודני דנון. על מירי רגב אין צורך לכתוב יותר מדי. כולם יודעים שההופעה שלה מעט גסה (היא ממש צועקת בראיונות) והשיוך שלה לתרבות די מצחיק. אמני ישראל המתפרנסים מגזל התחילו להריח צרות ולתקוף את רגב בכינויים שהם באמת לא לעניין. לצערי, נראה שגם המינוי של רגב לא ישכנע אף אחד שהמשרד הזה מיותר ומבזבז מיליארד שקלים בשנה על תרבות שהשלטון מוצא לנכון לקדם.

המינוי של גילה פולישוק הוא ללא ספק אחד המופרכים ביותר שהיו אי פעם בישראל, ומדובר על תחרות עם שמעון פרס שאחראי אישית על הקמת מחצית ממשרדי הממשלה. התואר הרשמי הוא השרה לשוויון מגדרי, שוויון המיעוטים וקידום הצעירים והאזרחים הותיקים בישראל. אפילו שמואל הספרי לא יכל לחשוב על דבר כזה. בראיון בטלוויזיה היא נשמעה נלהבת כאילו הוגשמו כל חלומותיה, אבל אני מקווה מאוד שהשרה לקידום חברתי יודעת שהתפקיד שלה מיותר לחלוטין ואף אזרח לא ירגיש את סגירת המשרד עם השם המפוצץ הזה.

המינוי המצחיק ביותר, זה שעדיין מעלה חיוך על פני כשאני רואה אותו, הוא המינוי של דני דנון לשר המדע והחלל. ברור לי לחלוטין שאין צורך ששר יהיה מקצוען בתחומו (אלא ידע לנהל וגם להקשיב לפקידים, בניגוד לשר האוצר שפוטר בדצמבר האחרון), אבל המינוי של אדם שלא יודע לחבר משפט אחד קוהרנטי לתפקיד (מיותר לחלוטין) עם שם אליטיסטי עורר גיחוך יותר משאר המינויים. גם הפוסט בפייסבוק (בדף האמיתי, לא אחד ממיליון דפי הסאטירה) של דנון על כך שיפעל כשר המדע לקידום הנושא הכלכלי-חברתי לא השאיר מקום לספק: מישהו פה צוחק עלינו.

בצד השני של הכנסת, מחוץ למעגל הפולישוקים, התגלה פתאום נואם רציני. לפי שמועות, הוא התמודד פעם על ראשות הממשלה ואפילו הוביל בסקרים, אבל הפסיד בגלל קמפיין נוראי וחוסר כריזמה. אתמול הצליח הרצוג להראות שהוא יודע לנאום כמו שצריך, אבל הוא נזכר שמונה שבועות מאוחר מדי. ההזדמנות הבאה שלו לנאום תהיה לקראת הפריימריז בעבודה שיתקיימו לכל המאוחר במאי בשנה הבאה (או עד סוף השנה הזאת אם ההימור שלי נכון).

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה