הזדמנות קוונטית

בוקר טוב לכולם!

בדיוק ארבעה שבועות לאחר תחילת מבצע “מועדי ג'” הסכימו גם בישראל וגם בחמאס להפסקת אש אמיתית של 72 שעות, וכולם מקווים שהיא תוביל להפסקת אש של יותר מ-72 שבועות. כמיטב המסורת, בחמאס לא פספסו הזדמנות של הרגע האחרון להפגנת יכולות וסידרו לתושבי איזור הרי יהודה ומעלה אדומים השכמה לפני שמונה בבוקר (כלומר בדקה לשמונה). גם תושבי הערים האהובות על החמאס (אשדוד ואשקלון) זכו להתעורר לקולות הצופרים. בתל אביב נשארו לישון עד מאוחר. אחרי הכל, מדובר ביום שלישי.

ובינתיים, בצבא המוסרי ביותר בקריה, התברר שיש גם מקרים פליליים מעבר לעישון סמים ועריקות על רקע מצוקה כלכלית. לפני כמה ימים חייל מאחת מחטיבות החי”ר (ששמה פורסם בהרחבה בתקשורת ובינתיים נאסר לפרסום. כרגע ניתן להגיד רק שיש על שמה מחלף בצפון עם סניף מקדונלד’ס מפורסם, שלחייליה כומתה חומה וסמלה הוא עץ זית) הודה במעשה ביזה בזמן השהיה בעזה (מה כבר היה לקחת שם?). מפקדיו פנו למצ”ח שהתחילו מיד בהטחת הראש בקיר.

חבריו של החייל, אלו שלא מתעניינים יותר מדי בחוק הפלילי הישראלי, הכריזו מיד על אי הכרה במפקדיהם וסירובי פקודה. באורח פלא, למפקדים היה שכל והחיילים נשלחו כולם לכלא הצבאי. משמעת אף פעם לא היתה הצד החזק של צה”ל, אבל טוב לדעת שעוד יש כמה קצינים שיכולים להתנתק לרגע מאווירת “החיילים הם גיבורי האומה ומגיע להם הכל” ולהעניש עבריינים לפני שהם הופכים מקרה בודד למרד.

בינתיים במוסד הטכנולוגי המוביל בישראל (עם מערכת המחשוב המיושנת בישראל) הגיע הציון במבחן האחרון, כימיה ארגונית. מסיבה שאינה מובנת, קיבלתי מאה במבחן למרות שכתבתי שם דברים שהם בוודאות לא נכונים. עם זאת, לא מתווכחים עם ציונים טובים ולא מערערים על החלטות משונות של המתרגל כשהן לטובתי (או שהמרצה בדק את המבחנים, למרות שאני בספק רב שזה המקרה).

בנוסף, אתמול שחרר הטכניון מכתב בעקבות אינספור ועדות שדנו בהקלות לסטודנטים בעקבות המבצע. בעמוד השני, בו היו כתובים הדברים החשובים, נכתב שסטודנט שהרגיש שהישגיו נפגעו כתוצאה מהמבצע (כלומר כל הסטודנטים) וניגש למועד א’ יוכל לבקש לגשת למועד ב’ ללא סיכון, כלומר הציון הסופי יהיה הגבוה מבין מועדי א’ ו-ב’.

כל זה אומר שבמידה ואכן יאושר דבר כזה, אוכל לגשת למועד ב’ בפיזיקה קוונטית ולתקן את השטויות שכתבתי במועד א’ מבלי לחשוש שהמרצה עלול להפציץ ולחייב אותנו לפתח מחדש את כל התיאוריות. הציון במבחן היה מעצבן ובכל מקרה שקלתי לגשת למועד ב’ (למרות שהנטיה היתה נגד), אבל כעת, כשמדובר על מועד חסר סיכון, כל הספקות נעלמו ופינו את מקומם לתקווה שהמרצה יתן מבחן דומה למועד א’.

ולסיום, היום, בגלל שיש אנשים שצמים על חורבן מבנה כלשהו, החליטו בהוט שאסור ללקוחות לחייך. ערוצי הבידור הפסיקו לשדר וה-VOD צונזר כך שלא יכיל שום דבר עם הומור. אני מבין שיש אנשים שעבורם מדובר ביום אבל. יש סיכוי שגם ה-11 בספטמבר יהיה יום אבל גם בשנת 4014, אבל החוצפה שיש לאותם אנשים להחליט עבור אחרים במה לצפות בטלוויזיה (ועוד במערכת שלא דורשת מעורבות של אנשים אחרים) היא אחת הסיבות שיש “שנאת חינם” (או כל ביטוי רגשי אחר שאפשר לכתוב ולהרגיש טוב איתו).

יום טוב.

שלכם,

nadavs