שעת סיפור

צהריים טובים לכולם!


לפני חמישה ימים נכנס צה”ל לעזה, אחד המקומות היפים ביותר בעולם (אם עוצמים עיניים ממש חזק). בשבת נכנסו חיילי גולני עם נגמ”ש. הנגמ”ש נתקע, נורה עליו טיל נ”ט ושבעה חיילים נהרגו, אחד מהם כרגע נעדר. המחדל האמיתי התברר אתמול, כאשר נודע שמדובר בנגמ”ש מימי מלחמת ויאטנם והוא ממוגן מול נשק נ”ט כמו רכב ליסינג ממוצע. אני מקווה מאוד שבצבא כבר הפיקו את הלקח מהמחדל הזה והחליפו את כל הנגמ”שים מהסוג הזה שהיו בתוך עזה. אחרי המבצע יצטרכו למצוא את האחראי להכנסת הנגמ”ש הזה לעזה והוא יצטרך לתת את הדין על כך.


בינתיים מתגברים הקולות שמדברים על הפסקת אש, כלומר החמאס ינסה להשיג את הפינאלה שלו בזמן הקרוב עם הפעלת כל איזורי האזעקה בטווח הירי. בסוללות כיפת ברזל צריכים להיות מוכנים ליירוטים ולדבר עם המכ”מ האנושי, רוני דניאל, שיבוא לעזור להם ביירוטים. כישרון מיוחד כמו שלו (הוא יודע לאן מגיעה הרקטה לפי הערכה בעין) אסור לבזבז.


בינתיים, בחזית הצפונית, המבחן בפיזיקה קוונטית חזר עם ציון סביר (אם כי נמוך ממה שציפיתי), וביום ראשון התקיים המבחן בפיזיקה סטטיסטית ותרמית או כפי שהוא באמת היה, שעת סיפור. בתחילת המבחן קיבל כל אחד חוברת בת שישה עמודים בפונט זעיר. בעמוד הראשון היה מבוא קצר (משהו עם חלליות וגלאים) ומשם זה התקדם בצורה מוזרה יותר ויותר.


כמיטב המסורת, התחלתי את המבחן עם קריאה זריזה של השאלות כדי לדעת איזה אסון מצפה לי. בשאלה הראשונה התברר שהשד לא כ”כ נורא, ובסך הכל המרצה עמד בהבטחה שלו – המון סעיפים (בשאלה הראשונה היו עשרה, בסה”כ במבחן היו עשרים וארבעה), אבל כל סעיף הוא משהו קטן. הבעיה היתה שגם הפונט היה קטן מאוד והיה קצת קשה לעקוב אחרי ההוראות.


כשעה לתוך המבחן נכנס המרצה לכיתה והתחיל לעבור בין כל הנבחנים. כל אחד התבקש להראות לו חישוב כלשהו שמשום מה היה נורא חשוב. כשהצגתי לו את התוצאה, הוא רצה לדעת איפה היחידות, וכשגילה אותן אמר לי שהמספר לא נכון ושאני צריך לחשב מחדש. התברר שהוא צדק, ולאחר חישוב קצר התברר שהמרצה ידע על מה הוא מדבר.


בסופו של דבר סיימתי את כל השאלות (אחרי קצת ניחושים מושכלים) ועברתי לחלק המעניין – בדיקת המבחן. בגלל הפונט הקטן התברר שפספסתי כמה דברים שבלבלו אותי, ולאט לאט התבהרו כל הסעיפים עד לשלב שבו הצלחתי לענות על כל השאלות ברמת ודאות די טובה (חוץ משאלה אחת שניחשתי, אבל ניחשתי בהתאם לסעיף שמתבסס עליה). קצת לפני סוף המבחן החליט המרצה לתת הארכה של חצי שעה, וכך ישבתי בסך הכל שלוש שעות ועשרים וחמש דקות עד שנמאס לי והגשתי את המבחן שלי. עכשיו רק נותר להמתין לתוצאות ולקוות שהחישובים הנומריים שהמרצה כ”כ אהב הסתדרו כמו שצריך.


כשחזרתי הביתה באותו יום קיבלנו אימייל שאמר שפורסמו הציונים במבחן הראשון בתרמודינמיקה. התברר שמה שפורסם זו רק היסטוגרמה של הציונים וממוצע. הממוצע במבחן הוא 52, וההיסטוגרמה היתה עצובה ביותר, עם אפס סטודנטים שיקבלו במבחן מעל תשעים. היום נודע שהגיעו סריקות של המבחן, ולאחר לחץ חברתי קצר הזמנתי סריקה וגיליתי שהציון במבחן הוא 88, מה שאומר שהציון הסופי בקורס יהיה 94. בשעה זו תלמידי הקורס מקווים כולם שהמרצה יחליט שהממוצע במבחן נמוך מדי ויתן פקטור. אני אישית לא הייתי מתנגד לפקטור של שש נקודות.


ולסיום, ביום חמישי יתקיים המבחן בכימיה ארגונית. באופן עקרוני הקורס נקרא כימיה אורגנית, אבל למרצה היתה נטיה מעצבנת לנסות לנהל את יצוא הגז ממקום מעמדו ליד הפודיום, ולכן שם הקורס שונה על ידי באופן חד צדדי ל”כימיה ארגונית”. אני מקווה שהמבחן יהיה ברמה סבירה, מכיוון שההוראה היתה זוועתית לאורך כל הקורס.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.