המחנכים מירושלים

ערב טוב לכולם!


השבוע, כמו כל שבוע מאז השמונה עשר במרץ, המשיכה ממשלת ישראל בניסיונותיה הנואשים משהו לחנך את אזרחי ישראל, כל זאת בהובלת המפלגה המסוכנת ביותר בכנסת היום, “יש עתיד”. אנשי המפלגה נמצאים ככל הנראה בעיצומו של שכרון כוח שלא נראה כמותו בישראל כבר הרבה שנים, והם מציבים את כולנו בסכנה גדולה.


בניגוד לחברי הכנסת של המפלגות האחרות, ב”יש עתיד” מנסים לשמור על חזות ליברלית ככל האפשר ובנוסף מבינים שחוקי ראש בקיר, כמו הוצאה של חפצים או פעולות שלא מזיקים לאחרים מחוץ לחוק, לא עוזרים במיוחד וגורמים להתקוממות. במקום זה בחרו במפלגה בשיטת החינוך דרך הכיס. מבחינתם הכל מותר, אבל מה שהם חושבים לנכון וצודק יהיה זול יחסית לאפשרויות הלא ראויות בעיניהם שימוסו בכבדות.


הדוגמאות הכי בולטות הן כמובן הסיגריות והאלכוהול. הסיגריות אמנם מזיקות לסובבים, אבל, דבר ראשון, הן אסורות לשימוש במבני ציבור ושנית, גם אם רוצים להטיל מס על השפעות חיצוניות שליליות, מס תלת ספרתי נשמע קצת מוגזם. על אלכוהול אין את הספק הזה, הוא מזיק רק לשותה אותו. ממשלות ברחבי העולם אוהבות למסות את המוצרים האלה (ולעיתים אף בכבדות יותר מבישראל), אבל כאן בישראל, עם שר אוצר ממפלגת “יש חינוך מחדש”, העלאת מס על שני המוצרים האלה מוצגת כהצלה של העם, ממש פעולה ראויה שנועדה להציל את הציבור מעצמו.


בשבוע האחרון קיבלנו עוד דוגמה בוטה לנסיונות החינוך הכלכלי של המפלגה המסוכנת הזאת. משרד הבריאות בראשות הדיקטטורית הגדולה יעל גרמן החליט לאסור על מבצעים והנחות לתחליפי חלב אם וכל זאת תחת המטרה הנאצלת של “עידוד הנקה”. נכון, הנקה היא עניין חשוב ובריא לרוב מוחלט של התינוקות, אבל כאן פחות או יותר צריך להיגמר העניין של משרד הבריאות בהנקה. אין שום סיבה להגביל את מחירם של תחליפי החלב, מלמטה או מלמעלה. אם משרד הבריאות רוצה “לעודד תחרות”, מוזמנים פקידי המשרד לפנות למשרדי הכלכלה והאוצר ולבקש הורדה במכס, פתיחת השוק ליבוא ושחרור כל פיקוח (מלבד זה הבריאותי). במקום לעשות את כל אלה, אוסרים על מבצעים, מייקרים את המוצר עבור אנשים שצריכים אותו ומתרצים את כל זה בהגנה על הציבור.


וכדי לקבל עוד הדגמה להלך החשיבה הלפידי, ביום רביעי השבוע ניהלתי דיון עם אחד משותפי לדירה על צבא מקצועי (כן, אני נודניק בנושא הזה גם מחוץ לאינטרנט). התברר לי שהוא הצביע ללפיד וניסיתי להבין את החשיבה שלו מאחורי הרעיון של גיוס לכולם. מסתבר שממש כמו לפיד, הוא לא תומך בגיוס לכולם ובשוויון, אלא בגיוס של החרדים “כדי שיתרמו משהו” (על ערבים אין מה לדבר). אחרי שהוא אמר את המילה “תרומה” קפץ פיוז מספר אחת וביקשתי ממנו שיפסיק לקרוא לזה ככה. אחרי שסודר העניין הזה, ניסיתי להסביר לו ששירות לאומי בכפיה הוא עבדות (וגם השירות הצבאי הנוכחי), והוא, ללא כל היסוס, אמר שגם אם אני מגדיר את זה ככה הוא תומך ברעיון.


אחרי שניערתי מעצמי את ההלם על התמיכה המודרנית בעבדות, ניסיתי לברר עוד כמה דברים, לדוגמה על דמוקרטיה. מסתבר שיש כאלה שמבחינתם הרוב תמיד קובע, ואם יצביעו 120 חברי כנסת בעד לקיחה של הבית שלו, אין מה לעשות כי ככה עובדת דמוקרטיה. ההשוואה הבלתי נמנעת לנאצים לא הזיזה יותר מדי, כי מסתבר ש”העם הגרמני רצה להרוג יהודים”.
בסופו של דבר גם הגענו לשלב הפרקטי בנושא הצבא והגיעה השאלה הידועה “מה יקרה אם לא יתגייסו מספיק?”. אני טענתי שאפשר לעשות מה שעושים במקרה שחסרים מהנדסים, מנקים או פקידי שומה: להעלות שכר. שאלתי אותו מה הוא היה עושה אם אף אחד לא היה מוכן להיות רופא או מהנדס מכונות, וקיבלתי את התשובה שומטת הלסת: “ניקח אנשים ונכריח אותם בכוח להיות רופאים ומהנדסי מכונות”. לא ציטוט מדוייק, אבל מתאר מצויין את התשובה. בשלב הזה התחיל המירוץ למיליון עם הדחה לא במקום ונקראתי לצפות בתוכנית. אחרי הכל, חייבים סדרי עדיפויות בחיים.
לצערי, יצא לי לנהל דיונים דומים לפני הבחירות עם עוד כמה תומכי לפיד ועם כולם הגעתי למסקנות דומות. מזל שאנחנו בידיים טובות.


ועוד אמרו שליברמן מסוכן.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

1 מחשבות על “המחנכים מירושלים”

  1. אני שמח שנתת את הדוגמא "ואם יצביעו 120 חברי כנסת בעד לקיחה של הבית שלו, אין מה לעשות כי ככה עובדת דמוקרטיה. ההשוואה הבלתי נמנעת לנאצים לא הזיזה יותר מדי", כי זה אומר שאתה מבין, לפחות בתת המודע שלך, שברגע שנותנים לעם לבחור שילטון מרכזי: החוליה החלשה ביותר *בהכרח* תנצח, והחוליה החלשה ביותר *תמיד בהכרח* תרצה דיקטטורה.
    רק בדיקטטורה יש 100%.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה