ערב טוב לכולם!
במדינת ישראל קיימים המוני חוקים מטומטמים שכל תכליתם היא לספק עבודה למשטרה ולעיתונאים ודרכים לפוליטיקאים “להילחם בבעיות החברתיות”. לדוגמה, מס של יותר מ-100% על מכוניות הוא מס כזה. מכונית היא כבר מזמן לא מותרות (וגם אם כן, אז מה?) ותעשיית המכוניות המקומית המשגשגת לא צריכה שיגנו עליה מתחרות חיצונית. אז למה החוק הזה קיים? כדי שלמדינה יהיה כסף לשלם לפוליטיקאים שבונים אוטוסטדרדות ליהודה ושומרון.
פסיקת בית המשפט בשבוע האחרון, שתתפרש מעתה כמו חוק, היא דוגמה מצויינת לעוד מגבלה טיפשית. מדובר כמובן על האיסור לארגן ולהשתתף במשחקי פוקר נושאי פרסים (או סתם בשביל הכסף), או החוק שאוסר הימורים באופן כללי. למה איכפת ל-120 המופלאים בירושלים מה אני עושה בזמני החופשי עם כספי הפרטי? למה זה משנה אם אני קונה איתו אוכל, משקיע אותו במניות או מנסה להכפיל אותו במשחק קלפים? בשלושת המקרים האלה אני משקיע אותו תוך ידיעת כל הסיכונים, על חשבוני בלבד. לא לקחתי אגורה מאף אחד שלא בהסכמתו. למה זה אסור?
מלבד הטמטום הזה, גיליתי בממלכת המטומטמים שאני שוב צריך לבלות בפסח בבסיס. אמנם לא בליל הסדר, אבל אני מגיע יומיים לאחר מכן וחוזר הביתה רק ביום ראשון. נשבר לי כבר מהחג הזה, ובטח שבמסגרת צבאית. המעיים שלי עוד לא התאוששו ממאורעות 2009.
למרות כל הבעיות האלה, השבת הזו בפסח היא השבת האחרונה שלי בצה”ל (אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, שיכול להגיע בשלושת החודשים הקרובים). חודשיים לאחר מכן מגיעה השמירה האחרונה וחודשיים לאחר מכן הפעם האחרונה שאני דורך בבסיס שלי בתור חייל סדיר. הכל נראה כל כך קרוב, אבל העיסוק בבולשיט לא מפסיק עד הרגע שבו גוזרים את החוגר.
החיפושים אחרי חצי האוטו שקיבלתי ליום ההולדת נמשכים, וככל הנראה הם יסתיימו באיזור ליל הסדר. חבל שלא קניתי דלק בג’ריקנים ביום חמישי. המחיר שלו עלה שוב. אני מקווה שלפחות במאי תהיה איזושהי הקלה.
השבוע אני סוגר שבת (כן, באמת. סמל ראשון שעושה חצאים), השבת לפני האחרונה בצה”ל. בתפריט: לישון, להתעצבן שמי שאיתי בחדר קם לשמירה, להתעצבן שהוא חוזר מהשמירה, לישון, לאכול, לראות סרטים, לישון, לראות סרטים, לישון ולהתעצבן מחדש.
נתראה עוד שבועיים עם שלושה פוסטים ברצף (16, 17 ו-18 באפריל. נסו לנחש למה).
יום טוב.
שלכם,
nadavs