ערב טוב לכולם!
ביום שישי קיבל כל העולם הדגמה יוצאת דופן על ההבדל בין מדינות עשירות לעניות. הבדל ענק. הוא לא מתבטא רק בכסף, הוא מתבטא גם בחיים. בחיים של מאות אלפי אנשים, ליתר דיוק.
לפני בערך שש שנים, בדצמבר 2004, חוו תושבי תאילנד והסביבה רעידת אדמה שבעקבותיה הגיע צונאמי. המדינות באיזור לא בדיוק מובילות בראש טבלת הכלכלות הגדולות בעולם, ואת התוצאות ראינו כולנו בטלויזיה. מאתיים אלף הרוגים ונזקים אדירים לרכוש.
בשנה שעברה התרחשה רעידת אדמה גדולה בהאיטי – עוצמה 7 בסולם ריכטר. אלפי בתים קרסו ומאתיים ושלושים אלף מאנשי האיטי איבדו את חייהם ברעידה הזו.
וביום שישי, רעידת אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר (למי שלא מתמצא כל כך, כמות האנרגיה שהשתחררה בה גדולה כמעט פי 900 מהאנרגיה ברעידה בהאיטי) אמנם הרעידה בניינים רבים ביפן וגרמה לשריפות, אבל לא הראו בטלויזיה בניין אחד שקרס. טוקיו נראית אותו דבר, רק יותר מבוהלת. איזור החוף מוצף לגמרי ומכוניות נראו שם כמו סירות נייר. ואחרי כל זה, נמנו 1,700 הרוגים.
זו המשמעות של מדינה עשירה, שמסוגלת לחייב את אזרחיה בבניה תקנית ועמידה בפני אסונות הטבע הנפוצים באיזור. האסונות היחידים שישראל עומדת מולם הם חברי הממשלה, וגם שם נרשמים סדקים פה ושם. עד כמה שאני לא סובל את כתבות ההיסטריה על רעידות אדמה שיופיעו עכשיו בתדירות של פעמיים ביום, יש מאחוריהן משהו. את האשמים בהכל כבר ימצאו, כמו תמיד, אחרי הרעידה.
אם מישהו רצה בימים האחרונים לברר למה יש רעידות אדמה, הוא יכול פשוט לקרוא טוקבקים לכתבות בנושא הרעידה ביפן. מסתבר שהסיבה לרעידה היא ציד הלוויתנים. והעובדה שהם לא מאמינים באלוהים. באמת בושה. רק פה, בארץ הצדיקים, אנחנו מוגנים. מה קרה לכל הטוענים שרעידות אדמה מגיעות בגלל הומואים? בטח הם מחכים למוצאי שבת כדי להקשיב לרב שלהם שיסביר להם את הקשר ההדוק בין שתי התופעות, ואז הם יתחילו להפציץ את העולם ברעיונות הגאוניים שלהם.
לעומת רעידות אדמה, אחד האסונות שלאט לאט הורגים את ישראל הוא מפעל ההתנחלויות המפואר שצמח פה פרא. בלילה האחרון נרצחו חמישה בני משפחה ביישוב איתמר שנמצא בין אי שם לאלוהים יודע איפה. אין שום הצדקה לרצח, ולא משנה של מי. לא בגלל דעות פוליטיות, לא בגלל מגורים במקום שלא הוחלט למי הוא שייך ולא בגלל דת. על כך אין ספק.
בנוסף, אין גם שום סיבה להאשים את הממשלה או ארגוני שמאל ברצח הזה. הממשלה (שפועלת יפה מאוד נגד ארגוני שמאל, לידיעת המתנחלים) אמנם אשמה בהרבה דברים, אבל לא ברצח הזה. אני לא מכיר אף אחד בממשלה או בארגונים האלה שקורא לרצח, והאשמה שלהם ברצח היא כמו האשמת הצבא שלא תפס את המחבל לפני הפיגוע. אחר כך הם קוראים לארגוני השמאל “מסיתים”.
מלבד כל האירועים האלה, השבוע היה רגוע ואפילו נחמד. אפילו לא הייתי צריך לריב עם קצינים מעצבנים כרגיל. נראה כאילו העולם באמת השתגע.
בשבוע הבא – פוסט יום הולדת.
יום טוב.
שלכם,
nadavs