לילה טוב לכולם!
שבוע מרתק עבר על כוחותינו אי שם בארץ. ראשית, נתחיל עם החדשות המרגיעות: הצלחתי לקנות שתי פיצות השבוע. לצערי, השק”מיסטית החליטה שהיא מתחברת מאוד לצבע השחור והחליטה שכל הפיצות צריכות להיות וול דאן, או בעברית: פחם. אני לא יודע מה הסיבה לפחמיות הפתאומית של הפיצות. אולי קרה לה איזה משהו, או שהיא סתם מאוד מחוברת לטלפון שלה.
בנוסף, אני והפאוור פויינט התחברנו מאוד. עד כמה שאני שונא להכין מצגות, מסתבר שיש בזה משהו מאוד מרגיע. נכנסתי למשרד שלי, זה שאני בדרך כלל לא נכנס אליו (כי המזגן לא מגיע לשם), ופשוט הצלחתי להיעלם מעיני כולם, כולל אחד המפקדים שיש לו נטייה לסנג’ר אנשים לעבודות שונות ומשונות. כשיצאתי שניה לשתות כוס מים, גיליתי גף שומם לחלוטין. מעכשיו אני לא יוצא מהמשרד הזה.
ביום רביעי, אחרי ששוב לא הלכתי לספורט (נמאס לי מזה שכל פעם שאני הולך, יש בדיוק שלושה סדירים, שלושתם מהגף שלי), מפקד הגף שלי קרא לי, והפעם היה חסכוני במילים. הוא סיפר שיום קודם היה דיון סוער (להגדרתו) לבחירת מצטיינים לקראת אמצע השנה. אחרי כל הדיון הזה, בהחלטת מפקד הטייסת, נבחרתי למצטיין בסיסי של הטייסת.
בפועל, הדבר אומר בדיוק שלושה דברים: אני משתתף בטקס סיום התקופה של כל הבסיס, אוכל ארוחת צהריים עם מפקד הבסיס ומקבל את הדרגה הבאה, סמל ראשון, חודש מוקדם יותר, בינואר, בדיוק שנתיים אחרי הרב”ט. זרעי הגפן מתחילים לנבוט, ובעוד שבעה חודשים העלים שלהם יפארו את שלושת הפסים שכבר יש לי על המדים.
כל מי שלמד פיזיקה יודע שמה שעולה, חייב לרדת (לפחות על כדור הארץ). בשיחת הגף ביום חמישי נערכה הגרלה כדי לבחור מי לא יצא לטיול הטייסת ויישאר בבסיס. לפי הפסקה הקודמת, אתם בוודאי יכולים לנחש איך היא נגמרה. במקום לעשות הגרלה בין האנשים שבאמת צריכים להישאר, החליטו לעשות הגרלה בין כולם, ואני הזוכה המאושר. אך אל דאגה, אני מכיר את המערכת מספיק כדי לדעת איך לנצל את המצב בצורה הטובה ביותר. לדוגמה, להכין מספיק סרטים לחמישה ימים (כי אני גם נשאר שבת אחר כך, מזל טוב לי) ואולי אפילו לצאת הביתה בסוכות בפעם הראשונה (והאחרונה) בשירות. מי יודע.
ולסיום, מונדיאל 2010 נפתח במדינה שלפני עשרים שנה היתה מפלה בין אנשים לפי מוצא והיום יש בה רק עוני ופשע (ואפלייה סמויה שכולם רואים). זה משאיר סיכוי לא רע למונדיאל 2030 בישראל.
נתראה עוד שבועיים (או ביום ראשון הבא).
יום טוב.
שלכם,
nadavs