נוגעים בסיר

לילה טוב לכולם!


12 שעות. זה הזמן נטו שנשאר לי לבלות במטבח המופלא בבסיס. אחרי הזמן הזה, בשעה תשע בבוקר באחד במרץ, אני אהיה אדם חופשי. אמנם מלא טחינה ורטבים, אבל חופשי. אחרי יותר משנה של שטיפת כלים, אחד העונשים הגדולים ביותר בצה”ל עומד להסתיים. רק עוד קצת. רק עוד מאות ליטרים מבוזבזים על אלפי כלים.


מחר אני אתייצב שם בעשר ורבע בערך, אכין את המדיח (כי אף אחד לא יודע להכין אותו בשיטה הייחודית שלי) אעיף את כל התורנים האחרים מהשטח שלי (גם לזה יש שיטה, היא נקראת: “תקשיבו לי. אני במדיח, אז תהיו בשקט”) ואפנה בנעימים את הכלים. בסופו של דבר, בשעה שתיים וחצי, אתחיל בפעולות לקיפול המדיח על מנת שבשעה שלוש, אחרי שטיפה של אלפי כלים, יישארו רק מליונים נוספים.


בשעה שמונה לכל היותר אני מתכוון לצאת משם, אחרי שטיפת פחים, שטיפת הקונדיטוריה וכנראה גם שטיפה שלי (לא יוותרו לי על זה, כמו שאני לא ויתרתי לחברי מהגף שעשה את המטבח האחרון שלו ביום רביעי). ואז, ביום שני אני אחזור לשעתיים האחרונות בחיי במטבח צבאי לשם שטיפת כלים.


בשבוע הקרוב גם פינקו אותי בשמירות, ככה שאני בכלל מסודר. אני הולך להיות בגף שעתיים וחצי בשבוע הבא. לפחות קיבלתי פטור מכמה דברים מציקים שהולכים להיות שבוע הבא.


מלבד הסינג’ורים השונים בצבא, גם ממשלת ישראל הנהדרת דואגת לנו לצרות. בגלל שמזמן לא היתה כאן אינתיפאדה, החליט ראש הממשלה הגאון לארגן לנו אחת. איך עושים את זה? כמו שעושים כל דבר בממשלה – בדיבורים. מספיק להזכיר את קבר רחל, מערת המכפלה וסכומי כסף גדולים באותו משפט כדי לארגן הפגנות שקוראות לג’יהאד בישראל. אין שכל, לאחרים יש דאגות.


לסיום, היום הייתי בהצגה “נפגעי חרדה”, הצגה שמתארת בצורה נהדרת את ארץ הקודש. היא סאטירית וצינית, בדיוק כמו שצריך. הקטעים שמציגים שם את חדירת הרבנים לצבא הם נהדרים (ונוראיים באותה מידה), וגם הקטע האחרון, של משה שלא רוצה להיכנס לישראל, מצויין. לכו לראות.


נתראה שבוע הבא, כשאני שטוף ומאושר.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לנוגעים בסיר

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.