שגרירנו קובי אוז

ערב טוב לכולם!

אחרי עוד שבוע מוצלח, בו אפילו החליטו כמה אנשים ברוב חוצפתם לשטוף אותי (עם מים), הגיע הזמן לחזור לשטויות שעושים נבחרי העם שלנו. הפעם, בגלל ההתקרבות ביחסי ישראל וטורקיה, סגן שר החוץ, דני איילון, שהתגלה כגאון הדור, החליט להשפיל את השגריר הטורקי. כמחווה של רצון טוב, הטורקים נורא התעצבנו, איימו את האיומים הרגילים שלהם (“אין יותר בופה מאחת עד שתיים בלילה!”) ואיילון הגאון שלח מכתב התנצלות. אחרי הכל, הנייר במשרדי הממשלה לא נמצא שם סתם, צריך להשתמש בו למשהו.

עכשיו בוודאי יחשבו במדינות אחרות לעשות לשגרירי ישראל משהו דומה. כדי להימנע ממבוכה, צריך לשלוח לחו”ל שגריר שיהיה מוכר בארץ ועם זאת חסין לתעלולים מסוג זה. מדובר כמובן בקובי אוז. גם כשהוא יושב על כיסא מוגבה הוא נמוך ממארחיו, אז אף אחד לא ישים לב לגובה הכיסא שלו. ליברמן בוחן את העניין ברגע זה ממש, ותוך כדי מחפש גם מדינה לשלוח אליה שגריר. הוא מוזמן לנסות את איראן. למרות שלישראל אין איתה קשרים דיפלומטים, אומרים שאחמדינג’אד מאוד התלהב מהשיר “Push the Button”.

בצבאנו היעיל ממשיכים הימים לחלוף להם בנחת. תורנויות אין עד סוף פברואר (וב”אין” אני מתכוון שממש אין), וגם אז יש סיכוי טוב שהן יתבטלו. במצב הזה, עוד יש סיכוי שההקצאה הזו תתברר כהקצאה של איש קבע. למרות שעכשיו שציינתי את זה פה, בטח יפלו עלי שבועיים של שמירה וחמישה מטבחים. אסור לסמוך על תקוות כאלה והבטחות של אחראי תורנויות. בתורנויות, מה שבטוח הוא מה שהיה, ולא מה שיהיה.

זוכרים את ההתעללויות משבוע שעבר? מסתבר שהאנשים שתרגלנו חשבו שמגיע לנו עונש על זה, ושטפו אותי ואת החיילת שהעבירה את התרגולים האלה ביחד איתי. בעקבות המקרה, נאלצתי ללבוש את מדי המטבח שלי, מדים שלא לבשתי מאוקטובר, ואם ירצה איזה קצין, אני גם לא אלבש אותם יותר לעולם. הריח עוד שם. אחרי כל כך הרבה זמן במטבח, גם אלף כביסות לא יוציאו את הריח.

השבוע הולך להיות די דומה לקודם. בלי תורנויות, עם אירוע אחד חשוב בשבילי וחסר חשיבות לחלוטין לאחרים. נקווה שילך טוב.

נתראה שבוע הבא.

יום טוב.

שלכם,

nadavs