נמצא תקציב הביטחון

ערב טוב לכולם!

לפני כמה שבועות פורסם בעיתון שתקציב הביטחון יקבל עוד מיליארד וחצי שקלים על חשבון משרדים אחרים. אחרי שמרחו את הנושא מכל הכיוונים, השבוע התקבלה סוף סוף התשובה למה הולך התקציב הזה. התשובה היא, כמובן, לנסיעות של אהוד ברק לחו”ל.

מיליון שקלים הם הרי סכום פעוט להוציא על ארבעה ימי לינה במלון. מר ברק הרי צריך את הסוויטה הכי מפוארת, כיאה לשר הכי חשוב בישראל. חוץ מזה, הרי לא ייתכן שהמאבטחים שלו לא יקבלו חדר, וגם לא ייתכן שהמלון לא יקבל טיפ של שלוש מאות אלף שקלים. סך הכל הנסיעה הזאת עלתה קצת פחות ממיליון.

לשרים האלה פשוט אין חוצפה. אמנם זה הוגן שהם ילונו בחו”ל על חשבון הכנסת (גם אם זה היה מכיסם הפרטי זה היה על חשבוננו, כך שזה לא משנה), אבל בזבוז כזה של כסף יכול להגיע רק מחוסר איכפתיות וחוסר חוש מידה או ממעורבות בעסקי המלונאות באירופה. אין שום סיבה להוציא סכומים כאלה.

גם דליה איציק ומנכ”ל הכנסת אבי בלשניקוב הוכיחו יכולת בזבוז מדהימה כשהוציאו 75 אלף שקלים (או דולר, או יורו, לא ברור. כל ערוץ וכל עיתון דיווח משהו אחר) בכמה ימים. מה שיותר מדהים הוא ארוחות הבוקר של אבי בלשניקוב שהסתכמו במאה יורו ליום. מה לעזאזל הוא אכל שם? זהב טהור? מה אוכלים לארוחת בוקר שעולה 550 שקלים?

הבזבוז נעשה ממש נוראי כשחושבים על האלטרנטיבות. לפי חישוב קצר, במיליון שקלים אפשר להעסיק 8 עובדי מטבח בשכר של 10,000 שקלים בחודש למשך שנה וכך לחסוך את הצורך בתורני מטבח בלפחות בסיס צבאי אחד (זה גם ככה על חשבון תקציב הביטחון). כנראה שמעדיפים בכנסת להוציא את הכסף הזה על עבודה לטבחים של מלונות בפריז.

ובנושא אחר, אתמול פורסם אחד הטורים הטובים ביותר של יאיר לפיד במוסף שבעה ימים. הוא כותב שם על האיחורים הכרוניים של הישראלים, ואין יותר מדוייק ממנו. לי יש נטייה להגיע בזמן לאירועים שאני מוזמן אליהם, למרות שברור שאנשים רק יתחילו להגיע שעה אחרי זה. לקולנוע אני מגיע בדיוק כשמתחילות הפרסומות, ואיכשהו נכנס לאולם לפני הטריילרים. אין הרבה דברים שמשגעים אותי יותר מאיחורים.

חבל שבסביבת העבודה שלי כרגע, שנקראת צה”ל, שאחד מהמשפטים הראשונים שלומדים בו הוא “זמנים זה קודש”, לא מתייחסים יותר מדי לנושא הזה. אני לא יודע אם זה רק בבסיס שאני משרת בו או בהרבה בסיסים, אבל אצלינו זמנים הם לא קודש, הם המלצה. כל אירוע שלא כולל סגני אלופים ומעלה או את הרופא (אחרי הכל, הוא האיש הכי חשוב בבסיס) מתחיל באיחור. אני בספק אם תדריך שמירה התחיל אי פעם בזמן. גם כשמתדרכים אותנו לפני ביצוע התפקיד שלנו, המשפט הראשון שאומרים הקצינים האחראים הוא “סליחה על האיחור”. כן, כן, שמענו. נתקע לכם הרכב, נפתח לכם התיק ונפל לכם כדור מהמחסנית. זה לא תירוץ לאחר, זה סתם עינוי.

השבוע הולך להיות די משעמם חוץ מיום רביעי שכולל את תורנות המטבח האחרונה שלי לשנת 2009 (אלא אם אני אקבל אחת ממש בסוף דצמבר). בכל שאר הימים אני הולך לעשות את החלק הפקידותי בתפקיד שלי. כיף גדול.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה