פרס נובל לחינוך הנובל

צהריים טובים לכולם!


היום בצהריים התקבלה שוב ההוכחה שפעם מערכת החינוך הישראלית עבדה. פעם לימדו פה. פעם לא ניסו לרצוח את המחשבה ואת היצרתיות (טוב, תמיד ניסו, אבל לא כמו היום). פעם חינכו כאן אנשים שהיום מקבלים פרס נובל.


נתחיל קודם כל מהבשורות הטובות, כמובן, והן שעדיין יש ישראלים שזוכים בפרס נובל. השנה זו פרופסור עדה יונת שזכתה בפרס נובל בכימיה על מחקרה בנושא מבנה הריבוזום. מסתבר שכל תלמיד לביולוגיה מסתמך על המחקרים שלה וכל חברות התרופות חייבות לה טובה ענקית. והיא, בניגוד לישראלים רבים, לא יצאה בהצהרות פומביות, לא הופיעה בכל תוכנית טלויזיה ואני בספק אם 99% מהאוכלוסיה הכירו אותה לפני היום בצהריים. ועדיין, היא זכתה.


וכעת, לחדשות הרעות. פרופסור יונת היא אישה בת שבעים, כלומר למדה בבית הספר לפני יותר מחמישים שנה. בעשרים השנים האחרונות מערכת החינוך מכירה רק כיוון אחד – למטה, כך שלא נשארו לישראל יותר מדי פרסי נובל בקנה. ההתדרדרות הישראלית בתחומים האלה היא פנומנלית, ואני בספק אם מדינה כלשהי הצליחה אי פעם להגיע למצב דומה.


החינוך המדעי של הישראלי המצוי מתחיל בבית הספר היסודי, שם הילד לומד פיזיקה בסיסית – אם הוא יזרוק כיסא על המורה, העצמות של המורה ישברו. לאחר מכן הוא ממשיך עם כימיה – אלכוהול וסמים והשפעתם המדהימה על המוח. לבסוף, בתיכון, הוא מגלה את עולמה הנהדר של הביולוגיה – דקירות סכין מאפשרות הצצה אל תוך הגוף. בשתיים עשרה שנים לומד הישראלי המצוי מדע פרקטי ומוכח, אבל לא ממשיך לחקור מעבר.


לאחר מכן מגיע הצבא, שם ממשיכים ללמוד את שלושת הנושאים החשובים האלה. מתקף ותנע לומדים דרך המטווחים, הסרת שומנים במטבחים ואת ההשפעות של חוסר בשינה בטירונות, בשמירות ובעוד המון הזדמנויות. ללא ספק, חינוך מדעי מהמעלה הראשונה.


לאחר הצבא כל אחד הולך לדרכו, אבל כמעט ואין הולכים בדרך שמובילה לפרסי נובל. חלק מהאנשים טסים להודו כדי ללמוד ביולוגיה מקרוב דרך פטריות. חלק מהם טסים לאירופה או ארצות הברית כדי ללמוד פיזיקה דרך רכבות הרים. החלק שנותר והאנשים ששבים מחו”ל מגיעים לאוניברסיטאות בארץ כדי לעבור שיעור מאלף בכלכלה שאומר שמי שרוצה לעשות משהו חשוב במדע בחייו, כדאי לו לטוס לחו”ל.


במדינה בה משקיעים באנשים שבשבילם התנ”ך הוא חוברת הוראות לעולם ובאנשים שבשבילם ארץ ישראל השלמה היא דרך חיים, שלא יצפו למדען שימצא את חוברת ההוראות האמיתית או אחד כזה שדרך החיים שלו כוללת נסיונות פענוח של סודות היקום. אפשר לצפות רק לפורעי חוק ומייצרי עוני סדרתיים. או לטמטום ובורות מהסוג הזה.


מזל טוב, פרופסור יונת! הוכחת שפעם היה פה משהו טוב. כל מה שנותר הוא לגלות מה השתבש ולתקן את זה מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

96 מחשבות על “פרס נובל לחינוך הנובל”

  1. תתעלם מכותבת הפוסט הדבילית הזאת. השלד שמצאו לא סותר את האבולוציה, הוא מקסימום אומר שבאנו מיצור אחר שהוא לא קוף. אבל לך תסביר להם משהו.
    בישראל יש תופעה של טמטום: העשירים רוצים לדרוך על העניים, וממש אין להם כוונה שלעניים יהיה סיכוי לחינוך טוב. אי לכך הם משתמשים בהשפעתם הרבה כדי לגרום לפוליטיקאים להרוס את החינוך ולגרום לכך שרק החינוך הפרטי והיקר במיוחד יהיה שווה משהו. כל זה קורה מבלי שמישהו מהעשירים או מהפוליטיקאים מבין שאם העשירים רוצים להיות במשרות הניהוליות, מישהו צריך להרשות לעצמו ללמוד לעשות את התפקידים הפחות קורצים במערכת.
    בקיצור העשירים לוקחים אותנו לגיהינום והנחמה היחידה שיש לנו היא שגם הם יצטרפו אלינו בקרוב.

    1. בי"ס שאני למדתי בו מגיל 18 עד 21 לא היה כל כך יקר, וגם ניתנו בו מלגות והנחות רציניות למי שידו אינה משגת. למדו איתי הרבה אנשים במצב כלכלי ממוצע ומטה. הבעיה היא למצוא ולהשקיע בחיפוש ל בתי ספר כאלה (לי זה לקח 3 תיכונים אחרים וכשנה וחצי) ולהתקבל אליהם (אצלינו היה ראיון אישי עם "המועמד" וההורים והמנהלים היו צריכים לקבל את הרושם כי לא מדובר במישהו בעל עבר פלילי). מדובר בחינוך עם 14 ילד בכיתה גג, מעורבב מבחינה גילית מבני 12 עד 21, הכיתות מחולקות לפי רמות שהצוות קובע (אין י’, י"א או י"ב. שם הכיתה הוא שם המחנכת) ותמיד יש זמן לבדוק שיעורים או לשאול שאלות ולדון בחומר. המורים לא עוברים לחומר חדש אם הם לא בדקו במהלך השיעור שכולם הבינו על מה למדנו. כל הבי"ס מנה גג 60 אנשים כולל הצוות. זה היה שווה כל נסיעה לשם, שלקחה לי 45 דק’ בוקר וחזרה בצהריים.

      1. קודם כל, באיזה בית ספר לומדים מ-18 עד 21? אשמח לשמוע (בעיקר לאור העובדה שצה"ל מחליט שבתקופה יפה זו של החיים את צריכה להיות רכושו הבלעדי).
        דבר שני, בתי ספר מסוג זה הולכים ומתמעטים, ולאט-לאט בתי הספר הטובים באמת הופכים להיות בתי ספר מהסוג שהקים הבן של שולמית אלוני שעולים 36 אלף שקל בשנה.
        ולסיום, המצב שבו צריך מלגה בשביל לקבל חינוך טוב הוא גם מצב לא טוב. ישנם כאלה שהנתונים שלהם ממש לא מזכים אותם במלגה, אבל אם הם יקבלו חינוך כמו שצריך הנתונים שכן יכולים לזכות אותם במלגה ייצאו החוצה.
        ברוב המדינות המפותחות בעולם דואגים שהחינוך הציבורי יהיה חינוך טוב ומפותח, ובתי הספר הפרטיים יהיו מעין בונוס.

        1. בעיקרון, לכל מה שכלול תחת הכותרת "חינוך מיוחד" ישנם לימודים עד גיל 21. גיוס אפשר לדחות, ובמילא רוב התלמידים שאני נתקלתי בהם מהבי"ס הם בעלי פרופיל נמוך מאוד יחסית ורובם זכאי לפטור מאי אילו בעיות.
          אצלנו הבחירה לקבלה ללימודים ולקבלת מלגה נתונה בידי שני המנהלים, האחד הוא המייסד ופסיכולוג ב.. השכלתו והשנייה היא מנהלת מצויינת בפועל ויש לך אינטואיציה וחוש לקרוא אנשים באופן מדוייק להחריד. תהיה בטוח שהם לא יאשרו ל"סתם אחד" להתקבל לבי"ס עם או בלי מלגה.
          בי"ס הזה הוא לא רשת, הוא יחיד מסוגו. והצוות שם מדהים. הם לא סגורים כל היום בחדר מורים ובודקים מבחנים או שותים קפה. בהפסקות הם איתנו בחוץ. לא פעם נפגשנו איתם מחוץ לשעות הלךימודים, החלפנו טלפונים ודיברנו על החומר ועל הא ודא גם בחופשות, ראינו את בני הזוג והילדים, ואיחלנו מזלטובים בימי הולדת באמצע טיול או מהמסע לפולין.
          ההתנהלות שם מאוד שונה מזו בחינוך הרגיל, היא יותר אישית ומשפחתית (למרות שהיו תאקלים לא קטנים עם הצוות וההנהלה, לפחות בתקופה בה הייתי יו"ר מועצת תלמידים שם).

          1. תראי, אני באמת מעריך בתי ספר כמו שלך.
            העניין הוא שהחינוך שאותם אלו שזוכים להגדרה של "סתם אחד" נמצא בירידה תלולה.
            בכל העולם הבינו ויישמו את כך שבתי ספר ציבוריים כפרטיים/מיוחדים, צריכים לתת מספיק כלים. בסופו של דבר חינוך מאיץ את הכלכלה.
            מה שקורה בארץ הוא שבתי הספר הציבוריים נחלשים (ברובם, יש עוד כאלה ששווים משהו), וקמים עוד ועוד בתי ספר פרטיים שנותנים בעיקר יתרון לעשירים (זה שיש כמה יחידי סגולה שזוכים למלגות לא משנה את התמונה בהרבה).
            הרעיון הוא להשקיע בבתי ספר ציבוריים, על מנת שלא רק יוצאי בתי ספר פרטיים/מיוחדים יוציאו מתוכם את הדוקטורים הבאים (זו לא המציאות כרגע אבל זו בהחלט המגמה).

          2. האמת הוא שאני חושבת שהעניין מורכב יותר. עברתי 4 תיכונים, אחד רגיל בעיר הסמוכה, אחד אנקורי ואחד פרטי מוזר ליד הכפר הירוק ואז בזה שתיארתי לך כרגע. הפרטיים האחרים שעלו הרבה יותר מזה שבו ניגשתי לבגרויות היו גם גרועים יותר. זה לא שכל חינוך פרטי הוא טוב. הרשתות האלה די מיינסטרימיות אם לנסח זאת כך. איך יותר מדי הרגשה של שוני מהחינוך הרגיל חוץ ממספר קטן יותר של תלמידים.

            אני לא הייתי ממהרת להאשים רק את הממשלה ומשרד החינוך. מה שקורה היום עם "הפקולטה ללימודי סלבס" או מה שזה לא יהיה מצביע על הרמה המתדרדרת. היום ילדים רוצים להיות סלבים ומה שחשוב זה לסיחים הכל מהר, אז בני נוער וילדים מזלזלים בלימודים כי "זה לא ייתן לי כלום בחיים" ומתעסקים במראה חיצוני ובשטויות.. למורים כבר נמאס להתעסק במשמעת במקום ללמד וההורים בכלל רואים בבי"ס קייטנה או בייביסיטר לשעותך שהם עובדים ואני לא מכירה הרבה צעירים שההורים שלהם בקשר איתם בכלל. זה יותר מדי דברים שמחברים הכל ביחד.
            אתה חושב שהתייחסות תקציבית מרובה יותר לינוך תשנה את הכל?

          3. זה שלא כל התיכונים הפרטיים טובים זה עניין אחר. אבל ההבדל בין ממוצע הציבוריים לממוצע הפרטיים הולך וגודל, לא ניתן להתעלם מזה.
            ברור שתקציב לבד לא יעזור, אבל זה דבר ראשון. יחד עם זה צריך לבנות תוכנית לימודים שלא תהרוס את יצר הסקרנות של התלמידים. ישנם מורים שיודעים ללמד ככה, והרבה פעמים הם מחליטים שיותר משתלם להם ללמד בבית ספר פרטי בגלל ענייני משכורת, זה אחד הדברים שבגללם צריך להשקיע במוסדות הציבוריים.

    2. הנה התגובה שכה חיכית לה:

      מה שכתבת אמנם נראה הגיוני כשחושבים עליו לעומק (אין השכלה – אין תחרות לעשירים), אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך חמור שהעשירים מפעילים את השפעתם כדי להרוס את החינוך הציבורי. יש לך הוכחות לכך?
      nadavs

      1. הוכחה? ברור שלא.
        גם אם לא עושים את זה באופן ישיר, אני לא רואה שהם ממש רצים להציל את החינוך, כי להם יש את החינוך הפרטי (כמו זה שהבן של שולמית אלוני הקים) שלא נפגע מהעניין.
        בכל אופן, מגמה שמצביעה על איבוד החינוך לטובת העשירים נראית פה בבירור.

  2. וואו. כשראיתי את הפוסט הזה במומלצים חשבתי שבכניסה הבאה אני עוד אמצע משהו מעניין שוב ב"מומלצים" האלה (לאחרונה יש שם פוסטים ממש דביליים).

    תראה מה היא הגיבה למישהו, בחיי. היא עברה בגרות בהיסטוריה?
    "כשהיטלר היה בכלא הוא  התחיל לקבל רעיונות משוגעים שנבעו מאבולוציה- לגבי הברירה הטבעית ושהשלב הבא באבולוציה הוא שהארים הם הזן השורד ולכן צריך להרוג את היהודים- הרעיונות האלה באו אליו מהשטן…"

    מודה. אני לא תמיד חושבת שאני חכמה, אני לא תמיד אוהבת את הניסוחים שלי, יש לי עוד הרבה מה ללמוד, חלק אני לומדת מבלוגים פה כמו הבלוג שלך, התחלתי בתקופה האחרונה לקרוא הרבה ספרים.. אבל רמת טמטום כזאת?איכס. צר לי לומר לך, כבר מאוחר מדי.

    1. כשמישהו מתחיל לצטט לי אמרות מספרים, ולא משנה אם מדובר בתנ"ך או ספרי הציטוטים של יאיר לפיד, אין לו באמת משהו מעניין להגיד. אם הוא לא בודק את הציטוטים שלו, זו כבר בעיה שלו.

      אף פעם לא מאוחר מדי. יש ילדים שהתחילו כיתה א’ רק לפני חודש, וכאלה שיתחילו עוד 11 חודשים. אפשר לעשות את השינוי ולבנות עליהם.
      nadavs

    2. עד כמה שזה נשמע מטריד, הדרוויניזם אכן התפתח לתאוריות חברתיות תוך סילוף רעיונותיו המקוריים של דרווין (ראי: <a title="דרוויניזם חברתי" href="http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99&quot;>דרוויניזם חברתי). גם ידע חשוב ומועיל ניתן להוציא מהקשרו. 

      ערכים כמו "דרוויניזם חברתי", "תורת הגזע", "התאוריה הנורדית" וכו’ הם מקום טוב להתחיל לקרוא בו על הנושא.

      1. ברור שדרווניזם חברתי ותורת הגזע של היטלר הן תורות שקמו מהבסיס של באבולוציה, אבל להגיד שהיטלר הושפע מהשטן ושמדובר נטו באבולוציה זה מגוחך. זה כמו שאני אגיד שבגלל שהמבורגרים מעובדים במפעל אסור לך לאכול עוף בשבת (אם הבנת את הנקודה שלי).
        זה שאיש מטורף אחד מוינה שנכשל בערך בכל חייו עד שנכנס לכלא והגה דברים הזויים ולא הגיוניים בעליל לא אומר שצריך להשליך את זה על מאמיני האבולוציה או להגיד שמדובר נטו בתיאוריית האבולוציה.

        1. ברור שאין קשר. אבל לא תוכיחי את זה לכותבת הפוסט ההוא: הטענות שלה לא מסתמכות על חוקי ההיגיון ואינן רציונליות. להתווכח עם פנאטים זה בזבוז זמן.

          מה שאני אומרת הוא שכדאי להכיר את האמת מאחורי הבדותות. הוגי תאוריית הגזע האמינו שהם מסתמכים על מדע ויוצרים מדע. כדי להיאבק באנשים כאלה ובהשפעה שלהם צריך להבין מאיפה הם באים ועל מה הם נשענים. וגם כדי להאבק בבריאתנים למיניהם.  

  3. אווו סופסוף פוסט שווה במומלצים!

    למרות שאם חלק מהדברים אני לא מסכים איתך עד הסוף אך הכיוון הכללי בהחלט נכון.

    ואל אף שאיני מסכים איתך לחלוטין אני שמח לראות שיש עוד אנשים כמוך כאן ובכלל.

    אגב בשביל חינוך טוב לא תמיד צריך מוסדות פרטיים.
    אני גדלתי ולמדתי במכללה הטכנולוגית של חיל האויר.
    שם לא יצא לי להיתקל ביותר מידיי אנשים שלא יצא מהם כלום בעתיד.

    ואם כבר אז אמשיך ואגיד שאני כן למדתי הרבה בין גיל 18 ל21.
    וכן… בתקופת הצבא (מר אוריה).

    1. אם למדת במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, זה מסביר מאוד איך למדת בתקופת הצבא. גם אני לומד הרבה, לפעמים אפילו דברים שמעניינים אותי.
      nadavs

    2. לא אמרתי שאין מוסדות חינוך ציבוריים טובים, אבל שים לב שישנה מגמה הולכת וגודלת של ירידה בחינוך, ושהפערים בין בתי הספר הציבוריים לבתי הספר הפרטיים בממוצע. ברור שתמיד יהיה הבדל בכל מקום בעולם בין הציבורי לפרטי, אבל ברוב העולם לפחות נראית לעין שאיפה לצמצם את הפערים.
      ואין צורך להתנשא, זה שלא ידעתי שניתן ללמוד בזמן הצבא (אני לא מדבר על עתודה כרגע), לא הופכת אותי לאידיוט.

      1. עצור! תרגיע! תמשוך אמברקס!!
        לא אמרתי ולא רמזתי ואף לא קרצתי לכיוון היותך אידיוט.

        נהפוך הוא. אל אף היתקלויות שונות שלי איתך במהלך הזמן שלפעמים שיבצת בהם מילות תיאור נכבדות כלפי עבדך הנאמן כגון גזען ופאשיסט בכל זאת אני חושב שאתה אחד האנשים היותר אינטלגנטיים שנתקלתי בהם פה.
        ולמרות שלפעמים אנשים בעלי השקפות עולם כמו שלך מעלות לי סעיפים מסויימים מעולם לא אמרתי שאתה אידיוט או כל כינוי אחר שאמור לרמוז על נחיתות מחשבתית.

        פשוט יש לי בעיה עקרונית עם אנשים שיוצאים נגד צה"ל.
        זה הכל.

        1. ראשית – קבל התנצלותי.
          שנית – תודה על המחמאות.
          שלישית – קורה, לא הבנתי אותך כיאות.
          רביעית – אני לא זוכר שאי פעם קראתי לך גזען, אבל אני יודע בבירור שכתבתי בבלוג שלי שאני לא חושב שאתה פשיסט.
          חמישית – לא יוצא נגד צה"ל, זו הייתה הגזמה מכוונת. אבל מדיי פעם אתה מוזמן לראות אותי יוצא כנגד חוסר היעילות שבו והבירוקרטיה הבלתי אפשרית שלו.

          1. אגב, מפקד הבסיס הקודם שלי הפעיל תוכנית התנדבותית שבה השתתפו קצינים נגדים וחיילים שלימדו קבוצות של 25 חיילים להשלמות ושיפורים של בגרויות.
            הוא עצמו פינה 3 חודשים של ערבים על חשבון זמנו הפרטי כדי להכין חיילים לבגרות 3-4-5 יחידות במטמתיקה, שזה נראה לי קצת קשה לבן אדם ברמת העיסוק שלו.

            לדעתי תמיד אפשר ללמוד, ומי שמחפש איך בסוף ימצא את הזמן והמקום.

            הבעיה לדעתי היא לא החינוך ולא מערכת החינוך, הבעיה היא ההורים שבמקום להיות הורים, בונים על מישהו אחר שיחנך את הילדים שלהם, החל מהגננת והמורים בבתי הספר, דרך המפקדים בצבא ולבסוף המשטרה ומערכות האכיפה.

          2. זה שיש צורך גם בשינוי רדיקלי מהבית, מסכים בהחלט. אבל המורה שלי לפיזיקה, ששייך לזן נכחד של מורים, יוצא הרבה מאוד כנגד שיטת החינוך הקיימת בישראל. אני מאוד מכבד אותו, ומאוד מכבד את דעתו כאיש מתוך המערכת.
            ולימדת אותי משהו חדש על המתרחש בצה"ל, תודה רבה.

  4. "פעם לא ניסו לרצוח פה את המחשבה והיצירתיות"

    תגיד,
    שמת לב שאין שום דבר יצירתי בפוסט המשעמם שלך?"
    שכבר קראנו אותו כל שנה בכל העיתונים אחרי כל מבחן עולמי כזה או אחר

    חוץ מסוג של הגדרה עצמית, "אני רואה מבעד לסאוב", אין בפוסט שלך כלום
    משעמם
    בנאלי
    במהרה ישכח
    ולא ישנה שום דבר

    1. נחשוב יחדיו לרגע… כן?
      בואי נגיד שאנשים היו פשוט מפסיקים למחות ולהיות מזועזעים ממצב החינוך. זה כן יקדם את המטרה הקדושה של שינוי ומהפכה במערכת החינוך הישראלית? להתעלם כי כולנו כבר יודעים את זה, זה מה שהולך לעשות את השינוי? אני אשמח לשמוע איך.
      נכון, במקום להתלונן צריך לעשות, אבל הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות זה, מגיל שמונה עשרה, להצביע בבחירות, וכן, מה לעשות, לכתוב על זה מאמרי מחאה בוטים בתקווה שיגיעו לאוזניים הנכונות. נפלאות דרכי הדמוקרטיה, הא? אבל זה המצב כיום, ועדיף לזעוק במקום לשתוק, גם אם הזעקה לא תגיע לאף אוזן.

    2. את היצירתיות הפקדתי בכניסה לבקו"ם, ואני מקבל אותה חזרה בשחרור.

      וברצינות, אז מה אם כותבים את אותם הדברים בעיתונים? לא כולם קוראים עיתונים, וגם אם כן, זה יוצא מהראש מהר כמו שזה נכנס. אולי אלף פעמים זה לא יכנס, אבל בפעם האלף ואחת זה כן.

      nadavs

  5. האם אתה, מר גאון יקר, פרופסור לכימיה?
    כי אתה לא יכול להסתכל על כולם מלמעלה…
    גם אני יכולה להגיד איזה מערכת חינוך אוי אוי אוי נוסעים להודו כולם דופקים תראש דוקרים אנשים בלהבלהבלה…
    מה אתה עשית בחיים? למדת ביולוגיה במסלול תיזה? אתה הולך להיות דוקטור?
    אני מתערבת איתך שאתה בטח הורדת לא מעט באנגים בחיים.

    1. בוודאי שלא עשיתי את כל אלה, אני רק בן 19 (חוץ מזה, מה הקשר?).
      אני כותב כאחד שסיים 12 שנים בבית הספר, לא כפרופסור לכימיה (משהו שאני גם לא מתכוון להיות). הרעיון בבלוג הוא שהוא אישי, ככה אני רואה את הדברים.
      השורה האחרונה הרגה אותי מצחוק. את ממש לא מכירה אותי.
      nadavs

  6. תלמידה

    אני עכשיו לומדת, ואתה טועה..
    עוד יש משהו במערכת החינוך וההאשמות המפגרות האלה שאנחנו לא לומדים כלום זה טמטום.. אני מקווה שתתבגר קצת ותבין משהו שכולנו מבינים..
    גם פעם קיטרו.. גם פעם אמרו שמערכת החינוך גרועה.. וגם פעם היו לכך הוכחות..
    אבל יש אנשים ויש אנשים.. והחינוך מהבית לא משנה.. ואדון נדב?
    הוא היחיד שבאמת קובע.
    אז תגדל ותבין, ותפסיק לנסות לשחק את זה שיודע הכל.

    1. אני סיימתי 12 שנות לימוד לפני קצת יותר משנה. כמובן שזה לא נכון ש"לא לומדים כלום", כי בסופו של דבר התלמידים כן יוצאים עם ידע. האם זה הידע שהם צריכים? זו כבר שאלה אחרת לגמרי.

      אז פעם קיטרו. אנחנו בשנת 2009, לא 1959. לא צריך להסתכל על העבר ולהגיד "היה נורא שם", אלא להגיד "מה אנחנו לומדים מזה שהיה נורא שם". התשובה, כפי שהיא נראית כרגע, היא "כלום". חוץ מזה, גם היום יש הוכחות לכך שהחינוך גרוע. אפשר לראות אותן בעיתון כל יום.

      הרעיון בבלוג הוא להביע דעה אישית, ודעה, מטבעה, באה בצורה שנראית לפעמים כאילו הכותב חושב שהוא יודע הכל.

      nadavs

      1. נדב צודק. אולי נדמה לנו שאנחנו לומדים משהו שימושי, אבל רוב הדברים שאנחנו לומדים בכלל לא שימושיים להמשך. היה עדיף אילו היו מלמדים אותנו דברים ששווה לדעת מאשר דברים שיהיו בעתיד די חסרי תועלת.

    1. לא לומדת מאיזו בחינה – מגיעה לבית הספר ולא מלמדים כלום או לא מגיעה לבית הספר?
      nadavs

      1. האמת, גם בחינוך המיוחד שאני הייתי בו קרה דבר דומה בעיקר בשנה וחצי האחרונות שלי שם. היו מספר פעמים שהמורה איחרה לשיעור ב20 דקות וכששאלתי משהו לגביי החומר היא אמרה שזאת בעיה שלי. היו בשנה האחרונה שלי שם יותר מדי פעילויות וטיולים על חשבון שיעורים לימודיים וכן הרבה שיעורים מיותרים כמו מסלול של סוציולוגיה של שנתיים שעתיים בשבוע בשנה (לא היה סיכוי לגשת בזה או לסיים את החומר) ושיעורים כמו כלכלת בית שבה יושבים ואוכלים במטבח 4 שעות שבועיות… חודש וחצי בערך לקראת סיום השנה כבר מכינים את מופע הסיום ורוב הזמן באנו כדי לראות חזרות, לקשקש ולישון על השולחנות בכיתות.

        בעיניי זה עדיין חינוך הרבה יותר טוב מהרגיל, אבל גם שם לא הכל היה ורוד ויפה (למרות שורוד זה לא ממש יפה).

  7. מוצרלה

    זה פוסט טוב ויש בו הרבה מהנכון.

    אין יותר חינוך אמיתי,לצרוך חינוך בבית הספר,
    זה כבר כמעט ולא קיים.

    הם מחנכים לחוסר..
    חוסר אמונה,חוסר משמעת,חוסר משמעות וחוסר כבוד.

    אין חינוך לערכים ולמשהו אמיתי וטוב
    אני איתך.

  8. ואוו..מדהים..בדיוק כתבתי על זה לפני איזה שבוע בבלוג שלי,שהחינוך בארץ הולך ומתמעט…ולצערי,לאף אחד לא אכפת.

  9. ארר, אפשר לומר הרבה כנגד מערכת החינוך בישראל, אבל אין צורך לקשור זאת לפרסי נובל – מדובר בקשר מאולץ, כפי, ולרוב גם שגוי.

    בישראל אין מחסור באנשים צעירים ומבריקים, וספק גדול אם השיפור הדרוש במערכת החינוך מסוגל להביא לשיפור בתחום – זו, לצורך העניין, גם לא המטרה או הכוונה. רפורמות במערכת החינוך לא נועדו להפוך אנשים טובים למצוינים ויחודיים בתחומם – זה לא מעשי, בעל קוסטאפקטיביות נמוכה, וספק אם כלל עומד על הפרק לאור בעיות חמורות ודחופות משמעותית: אחוז הזכאים לתעודת בגרות, למשל.

    1. בסופו של דבר, אנשים לא מתחילים בפרוייקט שמניב פרס נובל במדע אם הם לא מכירים את התחום או אם גרמו להם לשנוא אותו. מערכת החינוך כרגע בהחלט לא עוזרת לפיזיקה או הכימיה להיראות כמו שאיפה לעתיד.

      לא כולם צריכים להיות מצויינים, אבל המצב שיש כיום עוזר בחיסול הסיכוי שיהיו מצויינים.

      nadavs

      1. נו באמת.

        1. הטענה הזו לא נכונה. המצב לא משפיע לא על כמות המצטיינים ולא על כמות החוקרים בפוסט-דוקטורט, וזו גם לא המטרה. המצב משפיע על יכולתם של התלמידים הגרועים והבינוניים להפוך לבעלי תעודת בגרות סבירה, ולקבל סיכוים מעט טובים יותר לאפיקי התקדמות הוגנים בחייהם.

        2. פרס נובל לא צריך להיות שאיפה לאומית, ועם כל הכבוד – מעניין לי את התחת מי "מתחיל פרויקט" בפיסיקה, מה שזה לא אומר. החשיבות שאנחנו מייחסים לפרס היא לא יותר מסימפטום לבעיות יסוד במערכת החינוך, בעיות שפתרונן לא יכול, ולא צריך, להוביל לגידול בכמות מקבלי פרס הנובל בארץ.

        1. פרס נובל לא צריך להיות שאיפה לאומית, אלא שאיפה אישית. אבל היום בארץ, כש"פרופסור" זו מילה גסה, אני בספק אם מישהו ירצה שאיפה כזו.
          nadavs

          1. ו…?

            אתה צריך להחליט נגד מה אתה יוצא:
            שיפור בעיית החינוך המרכזית בארצינו – מטרה ראויה ומכובדת – לא תוביל ליותר פרסי נובל, ולא לגידול במספר הפרופסורים. את זה עושים דרך השקעה מתמדת במוסדות להשכלה גבוהה, ויצירת סביבות ומשאבים המאפשרים לחוקרים צעירים – וכאלו יש בשפע – לממש את שאיפותיהם.

            לחלופין, הגדלת כמות הזוכים הישראלים בפרס נובל, כשלעצמה, היא מטרה מעט מוזרה. מי שלא רוצה להיות פרופסור (=מרבית תושבי העולם) – שיהיה לו בהצלחה. זה לא אומר דבר לגבי הצלחת מערכת החינוך בארץ.

        1. הי, זה לא נכון. גדעון סער עובד קשה על הרבה תחומים במערכת החינוך. לפי דעתי הוא שר החינוך הטוב ביותר שהיה לנו, וההורים שלי מסכימים איתי והם מורים ולא מהסוג שלא מלמד. ברור שיש הרבה דברים שצריך לתקן- אבל אי אפשר לדרוש מהשר לטפל בכל כך הרבה דברים בבת אחת. לא מגיעים לשום מקום אם עושים דברים במהירות ובפזיזות!

  10. אני מסכימה עם רוב מה שכתבת,
    אבל לא הבנתי למה התכוונת כשהזכרת את הגיוס לצבא.
    יש כאלה שתורמים בתחום אינטלקטואלי,ויש כאלה שלא מגיעים לשם.
    אין קשר בין חינוך בבי"ס ובבית,והמנטליות הישראלית שהיא רקובה מבפנים,
    לבין הגיוס לצה"ל שבו כל אחד תורם ע"פ רמת האינטלגנציה שלוכושר וכו’…..

    1. הכוונה היא שבניגוד להרבה מדינות אחרות, בהן עוברים ישירות מבית הספר למכללה או אוניברסיטה (או עושים שירות קצר), בארץ עוצרים את החיים לשלוש שנים שבהן, במילים עדינות, צריך יכולת אינטלקטואלית ששואפת לאפס.
      nadavs

    2. הרשי לי לחלוק על דברייך.
      ישנם אנשים חכמים רבים שלא מגיעים למקומות שזקוקים למוח שלהם, רק כי אותם חכמים נראו פעם ברחוב משוחחים עם ערבי.

      1. הייתי יכול להשקיע יותר ולכתוב אחותי.
        עכשיו אני אפרט טיפה- ברמת העיקרון הפוסט צודק :מערכת החינוך שלנו גרועה.
        אבל להשליך את זה על קבלת פרס נובל, קצת היסחפות. נראה כאילו כ"כ השתוקקת לכתוב פוסט על מערכת החינוך הכושלת בישראל וכשנתקלת בכתבה/ ידיעה מרעישה מצאת את התירוץ.

        1. בוודאי שהייתי צריך תירוץ, כי לא נראה לי שהמורים הולכים לשבות בקרוב, ועד שיתפרסמו תוצאות של מבחן ארצי או בינלאומי כזה או אחר יש עוד זמן.

          אבל גם בלי ה"תירוץ" הזה, וודאי שיש קשר בין זכיה בפרסים לבין מערכת החינוך. מאיפה מגיעים הזוכים? ממדינות שמאפשרות זאת. בישראל אמנם מאפשרים מחקר, אבל נראה כאילו האפשרות הזו פוחתת.

          חוץ מזה, אפילו <a target=_blank href="בנענע&nbsp Target=_BLANK class=msg>http://mymoney.nana10.co.il/Article/?ArticleID=669908">בנענע&nbsp;כתבו את זה. אז מה אם זה בנוסח שדומה באופן מחשיד ביותר לנוסח פה.

          nadavs

  11. אני ממש מסכימה איתך. המחשבות האלה באמת עוברות לי בראש לפעמים.

    מדינת ישראל מידרדרת. על זה אין ויכוח. הילדים של הדור הבא נעשים עבריינים קטנים, כי אפילו אם זה "רק" ויכוח אלים היום, עוד 10 שנים זה יהיה רצח.
    ובלי קשר לרצח וכאלה-
    לפני כמה ימים הלכתי לקחת את אחי הקטן מהגן והזדעזעתי ממה שראיתי- ילד בכיתה ב’ מסתובב עם פלאפון. ילד בכיתה ב’, אלוהים ישמור! למה לעזאזל הוא צריך פלאפון?! ואני לא גרה בעיר או משהו כזה שאת זה עוד אפשר איכשהו להבין, אני גרה ביישוב קהילתי.

    לפני משהו כמו 6 שנים, כשהייתי בחטיבת הביניים היה מקרה של אלימות בבית הספר. 5 ילדים בכיתה ח’ נכנסו לחדר בפנימיה של ילד אחר, גם הוא בכיתה ח’, והכו אותו עד זוב דם. אחד מהם הוציא אולר, ותודה לאל, בדיוק מישהו נכנס לחדר והם ברחו משם. מה שהכי זיעזע אותי בכל הסיפור הזה שהילדים מהכיתה שלי פשוט הגנו עליהם! אמרו שהם לא אשמים ושהילד הזה פשוט עיצבן אותם אז הם היו חייבים להרביץ לי. פשוט נוראי.

    למרות שאני לא יודעת אם זה בהכרח באשמת מערכת החינוך.

    1. למה הוא צריך טלפון? הוא לא, אבל הוא הצליח איכשהו לסובב את ההורים שלו ולגרום להם לחשוב שהוא צריך. זו השפעה חברתית, ורק ההורים שלו יכולים לתקן את זה.

      מערכת החינוך לא אשמה בכך שילדים הם אלימים, אבל היא אשמה בכך שהיא לא עוצרת את זה, לפחות בתחום אחריותה. אחד מהדברים שאני כן מעריך בצבא זו מדיניות האפס סובלנות כלפי אלימות. ברגע שמערכת החינוך תראה גם כן אפס סובלנות כזו ולא תסתובב סביב הילד, כנראה מספר המקרים האלה ירד.

      nadavs

      1. אגב, סיפור קטן בקשר לטלפון נייד.
        לדודים שלי יש 3 בנות: בת 26, 20 וכמעט 12.
        האחיות הגדולות לא קיבלו ניידים או התפנקו יותר מדי עם צעצועים ודברים מעבר למה שהן היו צריכות. אולי כי הן מבוגרות בדי הרבה שנים מאחותן הקטנה וחונכו בתקופה אחרת, בה הנורמות היו שונות.
        לאותה אחות קטנה, ההורים מילאו את הבית בצעצועים. אי אפשר ללכת בבית בלי להיתקל בבראץ’, טלפון צעצוע ורוד וכו’. אפילו המחשב מלא במשחקי ברבי ושטויות של הקטנה. וזה התחיל מאז שהיא בת 6 בערך. בגיל 9 הקטנטונת רצתה נייד עם מצלמה וכל שאר הדברים, והם שקלו ברצינות לקנות לה וקנו לה! האחיות הגדולות התלהמו, אבל התעלמו מהן. הן לא נשמעו רוגזות בגלל שהם לא קיבלו בגיל כזה, הן נשמעו רוגזות כיוון שהן חושבות שההורים שלהם הורסים ומפנקים יתר על המידה את אחותן הקטנה. ואת האמת, לפי מה שאני יודעת, הקטנה גם צלמידה הרבה פחות טובה ממה שהיו האחיות שלה בגילה. כך, שנראה לי שלחלוטין יש קשר לחינוך מהבית.

  12. אתאיסטית

    לא מסכימה שזה בהכרח בעיה של מערכת החינוך.
    אי אפשר לשכוח שחינוך מגיע מהבית. מי שרוצה ללמוד-ילמד. מי שרוצה להעמיק-יעמיק.

    אני גרה באחת מערי הפריפריה בדרום, ובטח כמו שאתה יודע-הרמה של בתי הספר היא נמוכה פי וכמה וכמה מבתי ספר במרכז הארץ. וגם אני הייתי עדה בדיוק לכל מה שאתה כותב כאן. ובכל זאת-ידעתי כן ללמוד ולהעשיר ולהכנס לתוכניות כאלה ואחרות כמו למשל תוכנית שנקראת ’נגישות להשכלה גבוהה’, שכל יום שישי נוסעים ללמוד באונ’ בן-גוריות כל מני מקצועות, מכתיבה עיתונאית לכימיה ואנגלית עד לדרמה וספרות.

    שורה תחתונה:מי שרוצה-לומד.
    כמובן שאני כן מסכימה שיש יותר מקום להשקיע, אבל צריך להיות מציאותיים, אנחנו לא חיים בשוודיה ולא בקנדה, אנחנו חיים במדינת ישראל ואין ברירה-בעיה קיומית מוצבת בפנינו בכל יום ויום, ומיתון, ומובטלים ומה לא. המון מתח, המון כסף שצריך להגיע לסל הביטחון.

    1. אתאיסטית

      נורא קל להגיד שפה בבתי הספר דוקרים ושותים ומרביצים. בארה"ב הגדולה יש דקירות, וסמים מפה ועד הודעה חדשה, ותלמידים נכנסים לבתי ספר ומתחילים לרסס את כל מי שהם רואים. מתי בפעם האחרונה שמעת על משהו כזה בישראל?

      ובקשר לצבא-אני באמת חושבת שאנשים שרואים בצבא רק בתור מסגרת שמחפשת להקטין ולהלאים את הבן אדם, הם בורים. מגינים פה על משהו שיותר גדול ממך, ממני ומכל פרס נובל או פרס אחר. מצביע על פער מסויים בחינוך שאתה מדבר עליו כל כך הרבה. חינוך זה לא רק פיזיקה וביולוגיה וכימיה. זה גם ערכים.

      1. עניין הנשק בארצות הברית הוא מקרה מיוחד ואין מה להשוות אותו לארץ.

        בקשר לשאר הדברים – וודאי שיש שם דקירות, סמים ואלכוהול, אבל ההתייחסות שם היא אחרת. אני זוכר את הנהלים בבית הספר שאני למדתי בו בארה"ב ואת המשטרה שהיתה אורחת די קבועה. לא היו שם מכות, כי אם היו, כל המעורבים היו יוצאים לטיול לתחנת המשטרה. סמים, לעומת זאת, היו בשפע (מי אמר שאין בארה"ב חינוך מדעי? ).

        אני לא מתייחס לצבא כאל מסגרת שמנסה להקטין בני אדם, אבל כל פעם מחדש אני נתקל בתופעה הזאת. מה אני אמור להבין מזה?

        nadavs

      2. אני חושבת שפספסת מעט את הפואנטה, וגם נדב ואוריה לא נגעו בזה בתגובותיהם.

        זה יפה וטוב ונחמד שיש כאלה מהפריםריה או מהמרכז שמשכילים לחפש קורסים ומקורות העשרה מבחינה השכלתית, הבעיה היא שהם מעט. הרוב נגרר אחרי מה שיותר קל ונגיש. המטרה היא להפוך את הקורסים האלו בבן גוריון, למשל, למשהו יותר נגיש. אחרת מזה מעניין אם רק מעט מנצלים את החלונות האלה?

    2. כבר אמרתי את זה בבלוג שלי ואני אגיד זאת שוב: עם החינוך ידרדר זה יגרום גם לביטחון להדרדר. כשמשקיעים בחינוך ניתן לשפר את היכולת הצבאית, כשמשפרים את היכולת הצבאית ניתן להגן יותר טוב על המדינה וליצור סביבה בטוחה יותר לחנך בה, כשיש סביבה טובה יותר לחנך בה החינוך משתפר ואז גם הביטחון משתפר שוב וכך הלאה. מדובר במערכת שמזינה את עצמה ואי אפשר כל הזמן לגזול מהחינוך למען הביטחון, כי זה לא יחזיק את עצמו לבד.

  13. נכון,החינוך כאן לקוי ואין ספק שזה מזמן לא כמו פעם,אבל בכל זאת מה לעשות? לא ציפית שאותה אוכלסיית אנשים תשאר אותו הדבר כל הזמן,ושהחינוך ישאר אותו הדבר,זה משתנה כל פעם.
    ואני לא מסכימה איתך לגבי עוד משהו,יש עתיד,אין טעם להכליל את כולם כי אני בטוחה שבין כמעט המיליון תלמידים שיושבים על ספסל הלימודים(אין לי מושג מה המספר המדוייק,סורי) ישנם כמה וכמה גאונים שיכולים להביא לנו גאווה לאומית בעתיד,אין טעם לפסול ישר.

    1. בהחלט לא ציפיתי שהאוכלוסיה תשתנה והחינוך יישאר אותו דבר, אבל בפועל זה בדיוק מה שקרה. מערכת החינוך נשארה מאחורה בעוד העולם התפתח.

      בין כמעט שני מליון התלמידים בישראל יש כמה גאונים באופן ודאי. השאלה היא האם האווירה שקיימת כיום בארץ ובמערכת החינוך תגרום להם לרצות לממש את הגאונות שלהם כאן בארץ.

      nadavs

  14. אני לא יודע מה אותך לימדו בביולגיה פיזיקה.

    אבל אותי מלמדים בביולוגיה על DNA, חומר תורשתי וכד’.
    ואני בכיתה ט’.
    בפיזיקה על סוגי אנרגיות וכד’.
    אל תשפוט ותכליל ותגיד שכל מערכות החינוך מלמדות בדרך שלימדו אותך.
    כי הן לא!

    1. המשךהערה:

      אני לא יודע איך זה אצלכם, אני אישית גר במרכז, ולדוגמא אצלנו יש בתי ספר מפותחים והכל..
      אני יודע שבדרום המצב מתחת לכל ביקורת, אבל בכל זאת, אל תגיד "כל מדינת ישראל" תגיד המצב בדרום אומשו..

      1. בתי ספר מפותחים? מאיזו בחינה? שהם נראים טוב? שהמורים מגיעים עם מכוניות יוקרה? שיש כיתת מחשבים עם מחשבים?

        אני למדתי במרכז גם כן, ואני יודע למה אני מתכוון. לא התכוונתי לזה שלא מלמדים בכלל וכל כיתה נראית כמו ג’ונגל (זה קורה גם במרכז, אגב). התכוונתי לזה שאחרי 12 שנים במערכת אנשים יודעים לפרק DNA לארבעה בסיסים אבל לא יודעים איך עובד כרטיס אשראי.

        ד"א: גם אני למדתי ביולוגיה, ושם לימדו אותי על מבנה ה-DNA. גם למדתי פיזיקה ועל כל מיני סוגי אנרגיה. מסתבר שהמערכת היא אותה מערכת.

        nadavs

  15. מסכים איתך בכל מילה :]

    מזל טוב לדוקטור יונת!

    וחבל שגם האוניברסיטאות כבר לא דורשות את כימיה ממש..פעם כמעט כל כניסה לחוג ברפואה היה דורש 5 יחידות כימיה ועכשיו כבר לא..

    בתור תלמיד שלומד שנתיים כימיה אני יכול להגיד שזה מקצוע מעניין ומרתק!

    שנזכה בעוד הרבה פרסים 😀

  16. אתה כותב שמערכת החינוך שלנו מדרדרת.
    אוקיי, בזמן האחרון הסביבה לבני נוער לא הפכה להרבה יותר נעימה ומוגנת אבל הפוסט שלך גורם לי להבין שאין שום הערכה לבני נעור שמסוגלים לשנות משהו.
    שכל אחד מאיתנו הוא פורע חוק לעתיד, שכל אחד מאיתנו כבר הספיק כמובן להרביץ למורה שלו או להתנסות בסמים אלכוהול בצורה שהיא הרבה מעבר למותר.
    בעיניי זו התבכיינות- אנחנו זכינו, בואו נשתדל להבין את הכבוד וההערכה שנותנים לפרופ’ עדה יונת ולמפעל המדעים בארץ.
    אולי נפסיק להסיק מכל דבר שהנוער שלנו יגדל להיות אנשים טיפשים,
    תאמין לי שזה לא נותן לי ולאף אחד מאיתנו רצון להוכיח את עצמנו.
    תפסיקו כבר להתמסכן.

    1. אני עושה כאן הכללה נורא גדולה (ומוגזמת, צודקת). כמובן שלא כל בני הנוער הם פושעים לעתיד, אלא מקצתם. אבל אלה שמופיעים בעיתונים ובטלויזיה הם בעיקר הפושעים (בהווה, לא לעתיד).

      ועוד משהו – לא זכינו בשום פרס. עדה יונת זכתה. לא צריך לתפוס טרמפ על כל זכיה בפרס נובל. רוב הסיכויים שכל המגיבים כאן מעולם לא שמעו עליה עד לפני כמה ימים.

      nadavs

  17. את קצת מגזימה, אני לומדת בבית ספר ואני מתענינת במדעים וספרות.
    לא כל התלמידים הם אלימים, דוקרים, שותים אלכוהל, הולכים למסיבות עד שש בבוקר  וזורקים כיסאות על המורים. להפך, יש המון תלמידים שרוצים ללמוד פשוט יש תלמידים מופרעים שלא נותנים לתלמידים האחרים ללמוד. זה קצת מעצבן וצריך להקטין את הכיתות בגלל שבכל כיתה מצוטופפים 35 תלמידים, אי אפשר ללמוד ככה. בנוסף, יש מורים שמלמדים בלי בגרות!! כן, מורים שמלמדים לבגרות בלי בגרות. אז במקום לבכות עד כמה שהתלמידים גרועים, קודם כל תביאו מורים נורמלים ורק אז נדבר על השכר שלהם. אגב, בפינלנד השכר של המורים הוא לא כל כך גבוה הוא קצת יותר גבוה מבישראל אבל יחסית לשעות שהמורים עובדים בהם יש להם אחלה שכר ותנאים.

    1. לא הייתי רץ לקבוע האם מורה ראוי לפי זה שיש לו בגרות או אין לו בגרות.
      אבא שלי למשל מורה למוזיקה והוא מגיש תלמידים לבגרויות, וכולם מקבלים ציונים מאוד גבוהים.
      צריך מורים עם רצון ללמד, זה מה שצריך.

      1. לא דברתי על מוזיקה. דברתי על מדעים ומקצועות כאלה.
        אגב, המון מורים היום עושים פרוטקציות לתלמידים ומאשימים תלמידים אחרים
        שלא עשו כלום. המורה של אחותי בשנה שעברה, האשימה אותה בהכל וניסתה להוריד לה ציונים גם אם היא עשתה את זה נכון. למה? אני לא יודעת, אחותי ילדה טובה יחסית להמון בני נוער אחרים. לדוגמה היא קיבלה מאה בספורט אז המורה אמרה שזה לא מגיעה לה והמורה לספורט עשה לה את הציון 98.
        את צודקת לגבי הרצון ללמד אבל צריך גם ידע ויחסי אנוש סברים.

        1. ראשית, אני בן ולא בת, אבל ניחא.
          שנית, אכן יש צורך ביחסי אנוש ובידע, אבל בגרות לא בהכרח מראה על ידע. אני שוב לוקח כדוגמא את אבא שלי, שאין לו תעודת בגרות אבל מאז הוא עשה כבר תואר ראשון בחינוך.
          יכול להיות שצריך לבחון מורים על הידע שלהם בכל הקשור לתוכנית הלימודים במקצוע שלהם, כשעושים להם מדיי פעם בחני פתע בשביל לראות את שליטתם בחומר.

          1. תעודת בגרות מעידה על יכולת השינון שלנו ולא על דווקא על הידע עצמו.

  18. התדרדרות הזמן עם התדרדרות המוסר, העולם הטכנולוגי והניכור בין האנשים הוא המפתח ל’מדעים’ של ילדינו כיום איך שהצגת אותם.
    מבקרים יש לנו הרבה על המדינה, ויושבים בשקט גם כן לא חסר, אבל הכי חסר כאן הוא אנשים שיפעלו לשינויי.
    אין הרבה להרחיב מעבר לזה שהעתיד ההשכלתי של המדינה וההישגי תלויי בחנונים של היום- וחבל שהוא לא תלויי באנשים שקצת חות מפחדים מהחיים שלהם, או מהמורה למתמטיקה- ובגלל זה מכינים שיעורים ולומדים למבחנים.

  19. אני עדיין למידת תיכון ואני יכולה להעיד שכמות התלמידים שנוהרים אל מגמת
    פסיכולוגיה עצומה פי כמה ממקצועות המדעים ואני אפילו יוסיף שבתיכון שלי,
    אין בכלל מגמת כימיה כי המורה לא לימדה ברור ולכן לא נרשמו ילדים והמגמה נסגרה.
    אני לומדת במגמת ביולוגיה, ומאוד רציתי ללכת למגמת פיזיקה כי זה באמת עניין
    אותי, אבל יש לנו מורה אחד בכל התיכון והחטיבה שמלמד פיזיקה ורבים עזבו בגלל
    שאף אחד לא הבין אותו, בכיתה ט’ אני בזבזתי שעתיים בשבוע על צבירת שיאים
    חדשים במשחקים שבפלאפון, אף פעם אל הצלחתי להבין את החומר וזה היה
    בדיוק כך עם כל השכבה.
    אתה צודק במה שאתה אומר אבל באמת שבמצב של עכשיו נורא קשה להחזיק
    במגמות המדעים וילדים אפילו לא מנסים כי פסיכלוגיה זה דבר הרבה יותר
    שימושי, קל ודבר שהם באמת ירצו לעסוק בו בעתיד.

    אתמול צפיתי בפרופ’ יונת ואחרי שנים של ידיעה שאני אל הולכת לעסוק במדע
    ורק לאחרונה חשבתי על תחום המחקר בביולוגיה או פיזיקה היא גרמה לי
    לרצות לעסוק במחקר ולעשות את זה כי זה מה שאני אוהבת ולא כי אני רוצה
    להשיג פרס נובל אבל זה קשה אז למה לי בכלל לנסות.

  20. ואם למישהו היה ספק, החינוך הוא גם מה שאיחד בעבר את העם – הסכימו שאין דבר חשוב ממנו, והוא זכותו הבסיסית של כל ילד ללא קשר למצב הכספי של הוריו.
    ואז למי שיש, יהיה יותר, ולמי שאין, יהיה פחות.

    קפיטליזם פנומנלי.

  21. יש בזה דברים נכונים אבל זה לא עד כדי כך מוגזם. כן לומדים כימיה וביולוגיה באופן קבוע בחטיבת הביינים וכן יש מגמות של זה שאנשים נרשמים אליהם בתיכון, אבל יכול להיות שזה רק בבית הספר שלי…

    אני חושבת שהחינוך במדינת ישראל באמת מדרדר אבל זה קשור בעיקר לכך שילדים מגיעים לבית הספר בידיעה שהם הולכים לשנוא את המורה ואת השיעור ולכן הם אפילו לא מתאמצים להקשיב. המורים כבר יודעים שכולם ישנאו אותם ולכן הם אפילו לא מנסים להיות נחמדים ולכן ילדים באמת שונאים אותם וככה אף אחד לא באמת לומד…

    אני חושבת שיש הרבה אחריות לילדים אבל שגם אם המורים ילמדו בצורה יותר מעניינת ויותר דרךהתנסות ולא חומר עיוני התלמידים יתעניינו יותר וילמדו יותר…

  22. אני מסכימה מאוד. השנה הכי טובה שלי במערכת החינוך הייתה כשהייתי בבצפר דמוקרתי, ולא בגלל מערכת החוקים השונה (שבה לתלמידים מעמד שווה למורים, ומקבלים זכות הצבעה על כל נושא הקשור לבית הבפר), אלא בגלל קבוצות הלימוד הקטנות, ובגלל האנשים. בבית הספר הזה לימדו אותנו לדון בבעיות שלנו, ולא סתם אמרו לנו הפסיק אותם בלי באמת לפתור את הבעיה. אם הייתה לי בעיה עם תלמיד אחר, יכולתי לדרוש ממנו לבוא לפגישת גישור עם מורה, ועם זה לא היה עובד, יכולתי לתבוע אותו, והיינו עומדים למשפט מול שני חברינו ללמודים ומורה משגיח. האווירה הייתה חיובית, והחוק שאמר שלא חייבים להכנס לשיעורים, הביא אווירה של למידה אמיתית לכיתות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה