סוף יולי

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

עוד כמה שעות ייגמר כאן חודש יולי, החודש הנחמד של החופש הגדול, וייכנס אוגוסט, החודש הפחות נחמד של החופש הגדול (אם כי היותר עמוס ומהנה). השעה חצות תסמן את תחילת הסוף של החופש הגדול ותיתן את האות לתחילת ספירת עשרים הימים עד הנחיתה שלנו בארץ. עוד משהו שאמור לקרות באוגוסט הוא הנסיעה למג’יק מאונטיין, שאם ירצה מי שאבא שלי מדריך אותו אנחנו ניסע לשם ביום חמישי הקרוב. אנחנו רק צריכים למצוא עוד מישהו שיסע איתנו לשם, זה די מעצבן להיות בשלישיה.

לפני כמה ימים נסענו לבאולינג בשביל שההורים שלי יוכלו לקנות מתנה ליום ההולדת של אח שלי. כמו רוב הפעמים בבאולינג, הוכחתי שאם אין את הבאמפרים בצידי המסלול הכדור שלי אוהב להשתמש בגישה שאוסרת עליו לפגוע בחיילים. בגלל שאחים שלי שיחקו עם באמפרים (אני לא כי אני “יכול לשבור אותם”) הם השיגו תוצאות יותר טובות משלי (לא חוכמה, הם השתמשו בבאמפרים. בלעדיהם הם היו משיגים אפס נקודות על חצי מהפעמים). אבל לא נורא, הצלחנו לכסות את קניית המתנה שלו עם באולינג. טוב, גם עלי זה היה עובד.

חוץ מזה, בזמן האחרון גם נוסף לי תפקיד בבית. אני מסדר את המכוניות כל לילה כדי שיתאימו לסדר היציאה בבוקר. יש את שתי המכוניות של ההורים שלי והמכונית של הבת של אלה שגרים כאן (שגרה בבית ההארחה מאחורה). כמעט כל לילה אני יוצא עם שלושת צרורות המפתחות, מוציא את המכוניות החוצה ומכניס אותן בסדר אחר. אין כמעט חשש ממכוניות ברחוב מכיוון שאסור לחנות בו בלילה, אז אפשר לצאת ולחזור בלי בעיה. לפחות יש משהו אחד לעשות כאן.

ומלבד זה, אין כאן מה לעשות חוץ מלעקוב אחרי דיווחי הלחימה בארץ ולהתעצבן בכל פעם שמישהו שולח לי הודעת שרשרת בבקשה לקרוא כמה פרקי תהילים או כל תפילה אחרת למען שחרור החיילים. ואם אני אקרא, זה יעזור? אולי צריך גם לקרוא את תהילים פרק קי”ט, הפרק הכי ארוך בתנ”ך. זה בטוח יעזור. מה שעוד יותר יעזור יהיה בטח אם הערוץ הישראלי יפסיק בכלל את הפרסומות שלא מראות שום בקשה לתפילה וישאיר רק את אלה של בקשות לתפילה לשלום החיילים (אם הייתי רוצה דברים דתיים בטלויזיה הייתי מבקש את ערוץ תכלת), את הפרסומות של מרכז משיח (מזל שזה בפלורידה) וכמובן הפרסומת של אחת מחברות ההלוואות שמבטיחה בסוף “זה כשר”, ולא שוכחת להראות תמונה של המשיח (שהקימו לו מרכז בפלורידה). אני משוכנע לגמרי שהפרסומות האלה לא רק שלא יעזרו לשחרור החיילים, אלא גם יביאו לסלידה שלי מהערוץ הזה. לפחות הם שמים מדי פעם מועדון לילה, אחרת בכלל לא הייתי צופה בזה.

ולסיום, אני באמת מקווה שהחיילים החטופים יחזרו וכל הלחימה הזאת תסתיים. אני גם מקווה שעד הדבר הזה יקרה, אנשים יבינו שקריאה בספר לא תעזור, אלא רק פעולה כלשהי, בין אם צבאית ובין אם מדינית.

יום טוב.

שלכם,

nadavs