ליל כל הטפשים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


היום נחגג בכל מיני מקומות בעולם שמדברים בהם אנגלית האלווין, ליל כל הקדושים או איך שתקראו לזה. כל שנה, ביום האחרון של אוקטובר (הן מדייקות תמיד), יוצאות רוחות טובות ורעות (כמו בכל סיפור אמריקאי טוב) ועושות כל מיני דברים משונים בעולם. כמובן שכל השטויות האלה על מקור החג מעניינות את המסך של המחשב שלי (ואת כל מסכי המחשב בעולם), ולכן האמריקאים קיצרו תהליכים והגיעו ישר לפואנטה, או “מה יוצא לי מהחג הזה?”. למי שלא יודע, הפואנטה היא להתחפש, ובלילה ללכת לאנשים, לדפוק להם בדלת, להגיד Trick or Treat ובאורח פלא האנשים יביאו ממתקים לאנשים. כמה אמריקאי.
ובכן, גם בבצפר לא בחלו בשטויות. שני מורים באו מחופשים והשנה התלמידים הגיעו עם תחפושות מקוריות. מדהים.
המורה הראשון שהתחפש היה המורה למחשבים. הוא הוריד את הקוקיה שלו ושם משקפיים ענקיים וכובע מכשפים טפשי. עם השיער פזור הוא נראה כמו אישה עם זקן. בשיעור עצמו התחלנו ללמוד על מספרים אקראיים. רק התחלנו, כי כמה מחכמי הכיתה היו צריכים לשאול שאלות חשובות, כמו איפה השעון (שבאמת לא נמצא בכיתה) ומה אומרת המילה this בקוד. לבסוף הגענו לחלק עם המספרים האקראיים, אבל אז נגמר השיעור. חברי לכיתה הם פשוט מבזבזי זמן מקצועיים.
השיעור ספורט היה די מעניין. טוב נו, לא ממש מעניין. שיחקנו פריזבי, והיה תיקו. הפעם, בגלל שכל הקרציות המתלהבים שיחקו פוטבול, היה לי חלק יותר אקטיבי במשחק מאשר להפיל את הפריזבי לריצפה פעם אחת במשחק. נדמה לי שהיה תיקו. מחר יש יום השלמות (שלמזלי אני לא צריך. מחר שוב לא יהיה שום ענן בשמיים), ככה ששוב אני הולך לשחק בדיסקים מעופפים. אבל זהו זה. עוד שבוע אני עובר לכדורים כתומים שקופצים וזורקים אותם לתוך חישוקים. עוד משחק אמריקאי מרתק.


בשיעור מתמטיקה הדבר הכי מעניין היום היה זה שישב מאחורי. הוא התחפק לאישה הרעה מהסרט “101 כלבים וגנבים” והיה כ”כ מוצלח, עד שלא זיהיתי אותו כשהוא נכנס לכיתה. למזלו הרע, הוא לבש מעיל פרווה של התחפושת מעל עוד חולצה שחורה וצמודה, והיום היו בערך 35 מעלות בחוץ. כיף זה לא היה.


בשיעור ביולוגיה עשינו את המסיבה הקטנה שלנו. המורה התחפשה לצוענייה, שהיתה בערך סבתא של סבתא של סבתא שלה. לאחר שהאוכל הגיע, ראיתי כמה טוב הם יודעים לקרוא. עוד מקום של אינטיליגנטים שכתבו Nadar. אני מכיר את המשמעות של זה רק בספרדית, ושם זה אומר לשחות. עדיין לא ראיתי מישהו עם השם הזה. האוכל היה בסדר וכך גם המסיבה הטפשית. שיעור אחד פחות בשנה זה תמיד נחמד.
השיעור אנגלית היה מונוטוני ומשעמם כמו כל שאר השיעורים עם המורה הזאת. קראנו שיר מפגר, קיבלנו הוראות לחיבור וכנראה עשינו עוד משהו, אבל בזבזתי כ”כ הרבה אנרגיה בלהשאר ער עד שלא שמתי לב מה היא אמרה. זה פשוט נורא כבר. בסמסטר הבא אני מקווה לעוף משם.
ובשיעור ספרדית ראינו סרט. לסרט קוראים סלינה אם אני לא טועה, ומדובר שם על מקסיקנית אמריקנית ששרה ודברים כאלה. כמו כן, המורה אמר לי שיש לי A בספרדית. הנה ציון אחד בטוח לתעודה שתגיע ביום שישי.
ואחרי הבצפר, בערב, צריך כמובן לצאת לאסוף ממתקים. כל המשפחה שלי יצאה לאסוף. פשוט דופקים על הדלת, וברגע שהמפגרים פותחים אותה אומרים את מילות הקסם. הממתקים יגיעו ישר לכלי אכסון שלכם. יש כמה אנשים שממש משקיעים ומקשטים את הבית באופן מדהים ו”מפחיד”, עד שנראה שלא היה להם משהו טוב יותר לעשות השנה. מעניין מה הם עושים לקריסמס.
זהו זה. נגמר לו עוד חג אמריקאי לא חשוב. החג הבא הוא חג ההודיה עם תרנגול ההודו, או טורקיה, שבו אנחנו כנראה נצא לטייל קצת במדינת הזהב. אני בטוח שהתרנגולים יסלחו לי, ולאלוהים אני כבר אודה אח”כ.
והמשפט האמריקאי הוא (כמובן): “Happy Halloween!”. אם אני אשמע את זה עוד פעם אחת בטון הנחמדות וההתחנפות המזוייפים של האמריקאים, אני אדאג שלמישהו זה לא יהיה כ”כ שמח.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “ליל כל הטפשים”

  1. אתה יודע…
    אם לא היית מתלונן על האמריקאים כ"כ הרבה אולי היית אפילו נהנה=/
    לפעמים זה נדמה שפשוט פסלת אותם מההתחלה.. ולא נתת להם הזדמנות בכלל.
     
    האלווין כולו סובב סביב ממתקים. מה רע בזה?
     
    לדעתי אתה יכולה להפיק המון מהמצב שאתה נמצא בו..
    ואתה מסרב בתוקף אפילו לנסות משום מה..
     
    לוידעת.. אולי זה לא משהו שאני אמורה להגיד, או לא במקום.. אבל זה פשוט מה שנראה מהפוסטים שלך.

    1. נכון, אולי הייתי נהנה, אבל התורמים הגדולים ביותר למצב הזה הם כמובן האמריקאים.הם אלה שממציאים חוקים שנוגדים לגמרי את החוקה המטופשת שלהם. אפילו להשיג מספר של ביטוח לאומי היה קשה פה, ובשבילי אפילו בלתי אפשרי. עד היום אין לי מספר כזה.
      אם תסתכלי בבלוגים של ישראלים אחרים באמריקה, תגלי אותו דבר (יש בצד שמאל טבעת, את מוזמנת לעיין בה). כולם טוענים שהם טפשים, מרובעים וחסרי יכולות רגשיות.
      חוץ מזה, אני מפיק המון. אני רואה תרבות שונה (אם לאכילת המבורגרים ניתן לקרוא תרבות), אני נוסע למקומות שבארץ אין מקום אפילו לשים אותם ואני נהנה בינתיים משנות הלימודים הטובות ביותר שהיו לי מאז כיתה א’.
      לא הכל שחור, אבל ניתן לסכם את זה כאפור כהה.nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה