עצוב, עצוב מאוד

ערב לא משהו היום.
אתמול, לפני 24 שעות בערך, החתול שלי נשם את נשימתו האחרונה. כל המשפחה שלי באבל על החתול המסכן.
אתמול בערב הוא פתאום נמרח על הרצפה כמו שטיח, אבל נשם. לאחר שהוא התאושש קצת, הוא ניסה ללכת, אבל כל הזמן נפל. הוא הגיע לפינה של הבית, ששם הוא נשכב שוב. כל פעם כשהוא ניסה ללכת הוא הלך צעד ונפל. כאב לראות את זה.
לאחר מכן, אמא שלי החליטה לקחת אותו לבית חולים לחיות. בבית החולים אמרו שכנראה היה לו שטף דם במוח, משהו נדיר מאוד לחתולים, ושכל הצד השמאלי שלו משותק, והימני חלש מאוד. בייאוש, אמא שלי התקשרה לוטרינר בארץ, שאמר לה שהרדמה היא הפתרון ההומני ביותר. להשאיר את החתול בחיים היה פשוט סבל לו ולנו.
כמובן שכולנו בכינו אתמול, והיינו יכולים למלא אמבטיה עם הדמעות שלנו. מה שניחם אותי הוא שהחתול הגיע לגיל המופלג 19, חי חיים שהייתי יכול רק לחלום עליהם ולא סבל כלל. הוא מת בכבוד ובלי כאבים.
יהי זכרו ברוך.
ועכשיו למשהו שיחסית לחתול שלי ז”ל חשוב לי כמו שקית ניילון שהלכה לאיבוד בקמבודיה: הבצפר. למרות שאבל הוא סיבה חוקית לא ללכת לבית הספר, לא נראה לי שהאמריקאים חובבי הכלבים האלה יכולים בכלל להבין מה זה אבל על חתול.
בשיעור ספורט ניסיתי ממש חזק לא לחשוב על מה שקרה אתמול, אבל לא הצלחתי. ככה יצא שכל השיעור ספורט חשבתי על החתול שלי, ומה שקרה אתמול. לעומת העניין שהשיעור עניין, המאמץ היה כמו טיול בקמבודיה. מילא לרוץ קצת וללכת, אבל במזג אוויר נורא כמו שהיה היום, התבשלנו עוד לפני שהתיישבנו לקרוא שמות. פשוט לא הייתה רוח בחוץ. כמו כן, בפריזבי ניצחנו. וואו, שיגעון.
בשיעור ביולוגיה קרה משהו מדהים שלא קרה לי כבר הרבה שנים: ניצחתי בבינגו. המורה החליטה שבינגו זו דרך טובה לגרום לנו ללמוד למבחן, וככה יצא שעשינו בינגו כל השיעור. הסיבוב האחרון היה לעשות איקס. כשנשאר רק אחד, המורה התחילה להגיד את ההגדרה, שהתאימה מאוד למה שהיה חסר, אבל היו כמה הבדלים. לבסוף המורה אמרה את המילה המיוחלת, הכרזנו בינגו, וקיבלנו נקודה כל אחד. איזה כיף.
בשיעור ספרדית היינו במחשבים. מכיוון שהבצפר שלי נטול מזגנים לחלוטין והיה היום חם בצורה יוצאת דופן, התבשלנו בכיף שעה וחצי בתוך תנור ענקי עם מורה שחושב שאנחנו בני שלוש. גם זה נגמר, ואני כבר מפחד לחשוב על מחר, שיעור אנגלית של שעה וחצי. אני חייב למצוא משהו שיגרום לשעון לזוז מהר יותר.
מחר אני נוסע למשרד הרישוי ויש אסיפת הורים. ההורים שלי הולכים להכיר את כל המורים ולהבין את כל הסיפורים מהשיעורים. איזה יופי.
אין משפט אמריקאי, ואתם בטח יכולים לנחש למה.
אני מקווה שיהיה יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 6 לעצוב, עצוב מאוד
  • slothy
    29/09/2005 ב8:30

    משתתפת בצערך…

    איך אין לכם מזגן?! הם לא שמעו שאנחנו בקליפורניה?
    בי"ס מטומטם יש לך.

    הגב
    • nadavs
      29/09/2005 ב17:30

      ברור שיש מזגן. הבעיה שהם תכננו אותו ככה שלא תעבור דרכו רוח.
      nadavs

      הגב
      • slothy
        29/09/2005 ב17:35

        אהה לא הייתי מתפלאת שהם לא עובדים. אמריקאי תכנן אותם

        הגב
  • מריה
    29/09/2005 ב8:35

    מצטערת על החתול שלך =[

    גם לחברה שלי נפטר החתול לפני מס’ חודשים…

    יהיה בסדר.. יעבור תחשוב חיובי שהוא בגן עדן =]

    באסה שאין מזגנים בבית הספר שלכם ..

    בהצלחה באספת ההורים.

    יומנעים.מריה.

    הגב
    • nadavs
      29/09/2005 ב17:30

      אני בטוח שהחתול בגן עדן. אין לו מקום אחר.
      ויש מזגנים בבצפר, אין דרכם רוח.
      nadavs

      הגב
  • I, Cookie
    30/09/2005 ב13:21

    הו..
    משתתפת בצערך:(

    ואולי תיקח מאוורר קטן כזה לביצפר והם יבינו את הרמז.
    או שתציק למורה בכך שתנפנף עם המחברת על הפנים.
    או שפשוט תלך להתלונן..:]

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.