Back to School Night

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום התרחש בבית ספרי יום החזרה לבית הספר. ביום הזה ההורים פוגשים את המורים, המורים אומרים להורים דברים על הקורס, ואם יש זמן, על הילדים שלהם.
המורה הראשון הוא המורה למדעי המחשב. מהתרשמותה של אמא שלי, הוא חי על פלנטה אחרת לגמרי, ככל הנראה כזאת שמורכבת מאפס ואחד. הבעיה היא שהוא שכח את משפט החזרה, return, נכנס ללולאה אין סופית, ועכשיו הוא תקוע עליה. אמא שלי אמרה שהיא לא הבינה מילה ממה שהוא אמר. לפעמים גם אני לא מבין, בוקר וכל זה.
השיעור חנ”ג היה צחוק אחד גדול לפי הדיווח שלה. המורה הסביר כנראה בהתלהבות יתרה על שיטת הציונים שלו, ואח”כ ההורים שאלו שאלות מפגרות, כמו “האם הבצפר מחפש ספורטאים טובים?”. אני יכול להבטיח לכם שהילדים של ההורים האלה נראים כמו בטטות ומגיעים אחרי בריצה.
לשיעור מתמטיקה היא הגיעה ראשונה, אז המורה שאל אותה מי הילד שלה, וכשהתברר שזה אני, הוא חייך ואמר “אהההההה…”. הוא הסביר על הקורס, כנראה גם בהתלהבות יתרה כמו שרק הוא יודע, והיא אמרה שהוא אחד משני המורים שנראים שהם באים לבצפר כדי ללמד ולהנות.
על המורה לביולוגיה לא היה הרבה מה להגיד, למרות שיש הרבה מורה. המורה אמרה שאני “sweet boy”, ודיברה על הבינגו ששיחקנו בו אתמול (וניצחתי בו! פעם ראשונה בחיי!), על המבחן מחר ועל הדרישות מאיתנו, התלמידים. המבחן מחר לא אמור להיות קשה במיוחד, בהתחשב בזה שחרשנו על זה כל כך הרבה.
לעומת זאת, כשאמא שלי נכנסה לכיתה של המורה לאנגלית היא ישר חשבה “וואי, איזו מכה!”. המורה סיפרה ביעילות המשעממת שלה על החומר, על הפורטפוליו המפגר, על המבחן, אבל שום מילה על היומן קריאה (שעמלתי עליו שעה שלמה עכשיו). כמו כן, היא סיפרה לאמא שלי שאני תלמיד טוב, אבל צריך להשתתף יותר בשיעורים. בסדר, קודם כל אני אשתדל להיות תלמיד טוב.
על המורה לספרדית היא אמרה שהוא לא כושי, אבל בטוח דרום אמריקאי. הוא דוקטור למאתיים דברים שונים, ונראה שגם הוא בא ללמד ולא להעביר את היום. ובגלל שהיו רק חמישה הורים בכיתה, הוא סיפר להם כבונוס שמחר יהיה בוחן פתע, ונתן להם את מה שצריך ללמוד. שוב פעם הפועל to be, ובהופעת אורח, הפועל esquiar, לעשות סקי. אני אשתגע מזה יום אחד.
כאן תם יום החזרה לבית הספר. על בית הספר עצמו אין מה לפרט. אתם יכולים להסתכל על יום חמישי מלפני שבועיים, זה לא השתנה בכלל.
פינת הנהיגה: לא הלכתי היום למשרד הרישוי, אבל אני הולך בטוח ביום רביעי. בלי תירוצים. אני אלך גם ברגל אם צריך. די, נמאס.
ולסיום, אני נוסע ביום ראשון לפארק סקוייה ויוסמיטי לכמה ימים וחוזר ביום רביעי, ככה שמן הסתם אני לא אכתוב פה בימים האלה. אני מקווה שתסתדרו בלעדי, ושאני אסתדר בטיול הארוך הראשון שלי פה.
והמשפט האמריקאי להיום: “Do you get the scenario?”. זה מה שהמורה למתמטיקה שלי שאל אחרי שהוא סיים להציג תסריט לסרט קצר על תרגיל בחוברת. הוא באמת מורה נלהב.
יום טוב.
שלכם,
nadavs