עוד שישה חודשים יומולדת (ורשיון)

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
אם יש תאריך שלו אני מייחל יותר מהשמונה עשר במרץ והחמישה עשר ביוני (לשנה זו) זה היום הזה. היום הזה מסמן השנה את היותי בן 15 וחצי, את היום בו אני יכול לעשות תיאוריה, וכמובן, רק עוד 186 ימים עד יום הולדתי ה-16, והרשיון.
אבל באמריקה, כמו באמריקה, גם הדרך לרשיון הנהיגה רצופה מכשולים. אחד מהם, שמשום מה חמק מעיני, הוא העובדה שאני צריך לעשות קורס מיוחד של אימון נהגים או משהו כזה, שבו אני רואה סרטים על תאונות דרכים ואולי איזה שתי דקות על איך מסובבים את ההגה. הם רוצים לעשות לאנשים כזאת טראומה כדי שהם יהיו נהגים זהירים.  אין בעיה, אני אהיה זהיר, רק תסבירו לי איך נוהגים, לא איך מתרסקים במשאיות.
כעת שסילקנו את הדבר הזה, אפשר לעבור לדברים יותר רציניים כמו: עוד משחק מפגר ביותר שעשיתי. טוב, הוא לא ממש מפגר, והרבה אנשים משחקים בו בבית קזינו מסביב לעולם, אבל השם היפני שלו מפגר. קוראים לו “קנו” (Keno). אם לעולם לא שמעתם על המשחק הזה, זה משחק דומה ללוטו. בוחרים עשרה מספרים מאחד עד שמונים, המכונה מגרילה עשרים מספרים. ככל שניחשתם נכון יותר מספרים, הזכיה יותר גדולה (איזו הפתעה!). את המשחק הזה אפשר למצוא בשרת קוויקנט במירק, איפה שאני נמצא (נחשו את הכינוי שלי בעצמכם, זה לא ממש קשה). יש שם עוד כמה משחקים מפגרים שלי, אבל די נחמדים (היי, השקעתי בהם הרבה עבודה!).
עוד משהו (לא מפגר) שהשקעתי בו הרבה עבודה (וואו, הפוסט הזה נהיה פרסומת ענקית לעצמי) הוא המחשבון שלי. מורידים, מתקינים, ורואים כמה דברים זה יכול לעשות (ובעברית!). זה יעזור למי שלומד על קווים, שיפועים וכל אלה, מערכות משוואות, משוואה ריבועית, לוגריתמים, סדרות, אחוזים ושברים.
ודבר אחרון שלי (אני מבטיח): איקס עיגול ברשת. כן, אתם יכולים לשחק נגד חברים שלכם באינטרנט ולראות מי יותר טוב במשחק העתיק הזה. אני יודע, זה די טפשי, אבל זה מעביר את הזמן יופי. חוץ מזה, מי שיחשוב מספיק גם יוכל לשחק נגד אנשים אחרים בבית באותו מחשב. לחשוב, זה הכל. 
ועכשיו לעניינים פחות חשובים, יותר משעממים שעוסקים במתמטיקה והתקופה הויקטוריאנית: שיעורי בית!
השיעורים במתמטיקה היו כרגיל בדיחה. החלק הכי מצחיק היה התרגילים האחרונים, שעסקו בנושא כאוב ביותר לאמריקאים: צלסיוס ופרנהייט, שני החברים הטובים. היינו צריכים לתת את נוסחאות ההמרה בין שתי השיטות, השיטה החכמה שכל העולם (כמעט) מכיר, והשיטה המפגרת שרק בארץ המפגרים מכירים. בכל השאלות חוץ מאחת אפילו לא הייתי צריך לעשות כלום, פשוט כי המרתי כבר כ”כ הרבה בין שתי השיטות שאני מכיר את הנוסחאות בע”פ. אמרו גם שחום גוף האדם הוא 98.6 מעלות פרנהייט, מה הוא בצלסיוס? רואים, למדתי שחום גוף האדם הוא 98.6 מעלות פרנהייט. ידעתי שהשיעורים האלה מועילים במשהו.
והשיעורים שאני הולך לעשות מיד אחרי שאני אסיים לעדכן את הבלוג (אחרי הכל, יש סדר עדיפויות לדברים) הוא לכתוב על התקופה הויקטוריאנית, התקופה בה חי אוסקר ווילד ועליה (בערך) נכתב מחזה (מצחיק?) שלו. אני שונא הכתבות, אבל אני עוד יותר שונא הכתבות שאני צריך להפוך לפורמט נורמלי. המורה הזאת לא רק משעממת, היא גם מעצבנת.
ומצטער על אתמול שלא כתבתי. לא היה מה לכתוב. פשוט היה שעמום טוטאלי. החלק הכי מעניין ביום היה כשלמדתי בפעם המאה שאסור לירות על תמרורים בקליפורניה. אני עדיין מעוצבן על החוק הזה.
אין משפט אמריקאי, וטוב שכך.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.