פרוטון חיובי

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
זמנים לא קלים עברו עלי היום. שיעורים ארוכים, מבחני מדינה ואטומים מפגרים. חוץ מזה שאם אני אכתוב עוד מילה אחת בספרדית יאלצו לאשפז אותי, הטמטום של האנשים בשיעור ביולוגיה משגע אותי. אני שונא את ימי רביעי.
השיעור ספורט התחיל אופטימי ביותר. סיבוב אחד מסביב למסלול, בהחלט משהו שאני יכול לעמוד בו. למרות כאבי הברכיים סיימתי את המשימה בהצחלה. לאחר מכן עשינו מבחנים מפגרים של קליפורניה. איזה כיף. הזזת ידיים ושכיבות סמיכה. בהזזת ידיים (אל תשאלו) הצלחתי לעשות את המקסימום, 75, ובשכיבות סמיכה עשיתי 22. בהתחשב באיטיות של התהליך, זו תוצאה לא רעה. אמנם לא בתחום שמצפים מאיתנו, אבל רק שלושה הגיעו לשם. הם צריכים להפסיק עם ההגזמוצת. אנחנו לא ספורטאים מקצועיים. לא היה פריזבי היום, אני הולך לתבוע את הממשלה.
בשיעור ביולוגיה לא קיבלנו את המבחנים עם התירוץ הידוע של המורים: “לא סיימתי”. נו באמת. לבדוק מספרים זה הדבר האחרון שהייתי מתעכב בו, וכל השאר זה סתם שטויות. היום למדנו על אטומים. בגלל שאני בכיתת המפגרים (כל הבצפר זה כיתת מפגרים אחת גדולה), הם שאלו שאלות מפגרות כמו: “למה לפרוטונים יש מטען חיובי?”. אכן, בין התלמידים המצטיינים בבצפר. כל שאר השיעור היה דף עבודה אחד גדול, אבל שרדתי.
השיעור ספרדית בכלל היה עמוד אחד ארוך מאוד בספר. לתרגם פסקה, ועוד פיסקה ועוד פיסקה ולענות על שאלות לכל אחד. זה די מוגזם. כמו כן, כבר די נמאס לי להשתמש באותם תארים וחפצים כל הזמן. יש גבול לכמה שאפשר להגיד אלטו ובאחו (גבוה ונמוך) ומורנו (הרחוב של הבצפר, גם בעל שער שחור) ורוביו (בלונדיני). נקווה שבקרוב נתקדם קצת. כמו כן שוב הצלחתי לא להיפסל במשחק המספרים, וגיליתי שהתלמיד הג’ינג’י הקרצייה בשיעור ספרדית שחצן גמור. די נמאס לי ממנו.
והשיעורים המרתקים למחר (שכמובן עשיתי היום): לשרטט גרפים ולכתוב על אוסקר ווילד, אהוב המורה. שרטוט הגרפים היה יכול להיות קצת יותר מהיר אם המורה לא היה מחייב אותנו להשתמש בסרגל. לוקח לי דקה לשרטט את מערכת הצירים ושתי שניות למצוא שתי נקודות לקו. על אוסקר ווילד לא נדבר, זה גורם לי צורך עז לחנוק מישהו.
ועכשיו: משהו חדש שהורדתי רק אתמול: NoLimits Coaster Simulator. אם אין לכם מושג מה זה: זה סימולטור רכבות ההרים הכי טוב שתוכלו למצוא כיום. הוא כ”כ מציאותי שיש לי תחושה חזקה שחברות מסחריות משתמשות בו לרכבות ההרים שלהם. כבר למדתי לעשות שם לופ, ואני בדרך לעשות עוד כל מיני דברים. בינתיים בדקתי שם את הרכבות הבנויות ומצאתי שתיים ממגי’ק מאונטיין ואחת מפארק אירופה שפספסנו. לא נורא, הבטחנו לגרמנים שעוד נחזור לשם.
ועכשיו, אני מבקש מכולכם לקום בשביל המשפט האמריקאי, השבועה האמיתי לדגל: “לא איכפת לי, מהדגל, של ארצות הברית של אמריקה, ומהרפובליקה, שהוא מייצג, מדינה אחת, עם האלוהים המפגרים שלה, ניתנת לחלוקה בקלות, בלי צדק ובלי חירות”. תודה רבה, אפשר לשבת. לשירת שיר באנר הכוכבים הקהל יכול להכנס לקישור הזה.
תודה רבה ויום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה