למה מה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
אני שונא את ימי רביעי. גם יש שיעור חנ”ג, גם מסיימים מאוחר (למרות שאפשר לישון טוב) וכמובן, הסיבה האולטימטיבית, כותבים את זה Wednesday למרות שקוראים את זה Wensday. חסכון בדיו מעולם לא הרג אף אחד.
ובענייני הבצפר להיום, לא היה ממש מעניין (או כיף, כמו ימי חמישי). אבל בכל זאת, צריך להוציא הכל. אסור להשאיר דברים בפנים.
שיעור ראשון, תשע וחמישים, רצים. כל פעם תשעים מטר (כן! המורה אמר מטר!). אחרי כמה פעמים עשינו גם שכיבות סמיכה וכפיפות בטן (האמריקאים מתים על זה), והלכנו למגרש לשחק במשחק האולטימטיבי, פריזבי. קודם עשינו חזרה על זריקה ותפיסה של פריזבי ולאחר מכן המורה הסביר לנו ברצינות רבה את חוקי משחק הפריזבי האולטימטיבי. אני רציתי לצחוק לו בפרצוף, אבל לא ממש בא לי לעשות חנ”ג בסאמר סקול.
בשיעור ביולוגיה התעסקנו עם כלי חשוב ביותר, מיקרוסקופ. בשל אחוות הישראלים בבצפר, הייתי בן זוג של הישראלית היחידה בכיתה כדי שנוכל לדבר עברית ולצחוק על כולם. כמו בפעמים רבות, הישראלים הוכיחו שהם הטובים ביותר, כי סיימנו את העבודה עם המיקרוסקופ הטפשי ראשונים. ביום שישי אנחנו הולכים ללמוד את השיטה המטרית, אבל זה הולך להיות קשה מאוד.
ואם כבר מדברים על השיטה המטרית, יש לי משימה בשבילכם: לכו תשאלו את כל הכיתה שלכם כמה יארדים יש במייל. אם אתם גרים בארץ ומישהו ענה נכון (1760), דעו לכם שאו שהוא הגיע מארה”ב או שהוא חכם במיוחד (או שבמקרה הוא עשה מחקר על טמטום). אם אתם בארה”ב לפחות שניים מבני כיתתכם אמורים לדעת את זה. אם השניים האלה הם אמריקאים, אתם בחברה טובה.
ועכשיו לשיעור ספרדית. השיעור התחיל עם בדיקת שיעורים (הצלחתי בהכל) ועשיית עוד עבודה (עוד הצלחה בהכל). לאחר מכן למדנו על שמות גוף ושאלות (?Que tal¿) ולאחר מכן הגיע החלק שהפחיד אותי מכל – “ההצגה”. ביום שני המורה אמר שאנחנו צריכים לעשות מעין הצגה קטנה שכוללת אמירת שלום, מה נשמע וביי ביי. לצערי בחרתי בבן זוג מטומטם בשם פויה (פ דגושה) שסירב להגיד לי הכל בסדר והגיע ישר לחלק של “תודה”. בגלל שהוא היה מטומטם קיבלתי בן זוג חדש שלמרות שלא היה לו עם מי להתאמן הוא הצליח להשלים את מקום המטומטם וכך שנינו קיבלנו A. בן הזוג המטומטם קיבל משהו כמו C. זה די מטומטם שאני שואל מה נשמע והוא עונה תודה.
אחרי שתמו ההצגות עשינו משחק בכיתה. כל אחד בתורו עולה ללוח והמורה אומר אות בספרדית. הראשון שכותב את האות על הלוח מקבל נקודה בשביל הקבוצה, הקבוצה שמנצחת מקבלת A. נורא פשוט. הקפטן שלנו היה אחד שאמנם טוב בספרדית, אבל הוא שחצן לא קטן. הוא אמנם הביא נקודה, אבל לא ממש עזר. כשהגיע תורי הסכמתי לעשות את התור על שתי נקודות, וניצחתי בגלל שכתבתי איקס הכי מהר. כשנגמרו כל האנשים הקפטן שוב עלה, אבל בגלל שהוא כותב נורא לאט הוא הפסיד עוד  לפני שהוא הסתובב ללוח. אז חברי הקבוצה החליטו שאני צריך לעמוד שם. התחרתי נגד אחת שבאמת כותבת מהר, אבל אני גם כתבתי מהר. היו בערך ארבעה תיקויים עד שהמורה אמר או (עם שורוק), שאומר u ואז עשיתי משהו שנראה כמו וי, אבל היה יו. ניצחנו, כל הקבוצה קיבלה A ואני שוב קיבלתי את תואר “גיבור הקבוצה”. זה מוליך לתואר “זה ששואלים אותו שאלות” ואני שונא את זה. תשע שנים שואלים אותי שאלות שאפשר לשאול את המורה (והוא עונה הרבה יותר טוב). זה די מעצבן. בספרדית זה כבר אבוד, ננסה להימנע מזה במקצועות האחרים (בספורט זו לא בעיה בשבילי).
ובגלל שרשת SAN לא הלכה ממש טוב וגם אין לי כוח לכתוב עוד אחד כזה, אז יחזור המשפט האמריקאי שהיום הוא “Good job”. המפגרים כ”כ שמחו שיתווסף להם A בחוברת של המורה שהם אפילו היו משלמים לי אם הייתי מבקש. מפגרים.
יום טוב.
שלכם,
nadavs