לפעמים חלומות מתגשמים

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
הערב הפוסט יהיה בפורמט של לפעמים. כל מיני דברים קורים לפעמים. אפילו קתרינה, מישנייה ואני הסכמנו. לפעמים קורים דברים.
לפעמים אנשים מסבירים. המורה שלי לאנגלית יכולה להיות מורה טובה. יש לה פוטנציאל. יש לה את המראה הנכון של מורה עתיקה לתקופה עתיקה, הכל אצלה מתאים, אבל היא מאוד לא ברורה. אי אפשר לדעת אף פעם מה היא רוצה. זו בעיה גדולה, כי היא רוצה שנכתוב חיבור ובמקום זה היא רק מבלבלת לנו בשכל. אני מחר הולך עם קיסמים לבצפר כדי למנוע מהעיניים שלי לא לראות כלום ולפזול כל הזמן לכיוון השעון שלא זז.
לפעמים פריזבים עפים. השיעור ספורט היה היום בדיחה בכל מובן אפשרי. המורה ממש לקח אותנו והסביר לנו איך זורקים פריזבי. אתם קולטים את הטמטום? מורה לספורט הסביר לתלמידים בתיכון איך לזרוק פריזבי. שמעתי שגם יש יוגה. נראה לי שכל המקצועות הנורמליים לקחו חופשה מהבצפר עד שהם יחליטו שיותר לא מתחילים באוגוסט.
לפעמים לפעולות יש סדרים. שיעור המתמטיקה היה מעניין כרגיל, אבל מוזר מאוד. מורה לאלגברה וטריגונומטריה הסביר לנו סדר פעולות, והדבר המפחיד הוא שלפחות מישהו אחד שאל שאלה. זה פשוט מדהים. לא להבין משהו מכיתה ב’ זו באמת בעייה קשה שדורשת פתרון מיידי.
לפעמים אסונות נמנעים. ארצות הברית ידועה בגאווה הלאומית שלה ובכל ההצלחות המדהימות שלהם. לדוגמה, הם הצליחו לבנות עיר מתחת לפני הים שגובלת בשישה אגמים. זה מאוד חכם. גם קתרינה חשבה שזה מאוד חכם ועשתה להם בדיקת מערכות. היא החליטה לבדוק מה קורה כשעושים לעיר מלואיזיאנה קצת רוח. הרחובות הוצפו, התושבים ברחו, ואלה שלא יכלו לברוח נתקעו באצטדיון עם גג מתקלף. אני אישית לא מבין איך אפשר לבנות עיר מתחת לפני הים עם אפילו אגם אחד גובל. סכר אחד נפתח והעיר כולה נוזלית.
ולפעמים זיופים מתגלים. יהודה סעדו, “המעוך” (זה המוח או משהו אחר?), ניצח בגמר כוכב נולד. תיאוריות קונספירציה צצו על ימין ועל שמאל. אני אישית לא סבלתי את העונה הזאת. היא ארוכה כמו נחש גומי שנמתח ויש לה טעם דומה (אני שונא נחשי גומי). הגמר הזה היה לא פחות משטות אחת גדולה. אפילו אחרי שיהודה ניצח (והודה ליושב במרומים) היו מעט מאוד זיקוקים. התוכנית הזאת קברה את עצמה. אם יהיה ארבע אני בהחלט לא מתכוון לראות.
ולפעמים צריך להיפרד, אבל לא בלי המשפט האמריקאי להיום שהוא: “Have a… good… rest of the day”. המורה למתמטיקה שלי לפעמים נתקע כשהוא מברך בסוף השיעור. זה די מצחיק למען האמת.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

6 מחשבות על “לפעמים חלומות מתגשמים”

  1. אני אישית ממש לא מבינה מה הצורך לבנות עיר מתחת לפני הים, אם יש אגם ליד.
    זה פשוט מרפי קלאסי מדי.

    1. זה נכון. גם אני לא הייתי רוצה לגור בעיר שאני אמור להתפנות ממנה כל פעם כשיש קצת רוח.
      nadavs

  2. היי!
    במקרה נכנסתי לך לבלוג והוא ממש יפה! ממש אהבתי…
    כמה זמן אתה בארה"ב?? וכשתחזור באיזו עיר תגורו?

    ממש בלוג יפה…. =]

  3. אצלנו יש יוגה … כל הכוסיות הולכות לשם ! לימדו אותכם לזרוק פריזבי ?! אותנו למדו לתת פאסים בכדורגל ! אני באלגברה 2 והחומר שם הוא די קשה אבל מה חצי כיתה נכשלת וזה חומר ( בהתחלה לפחות ) של ישראל כיתה ח’ … וואי אמריקאים טיפשים !

    1. לא רק שהוא לימד אותנו לזרוק פריזבי, הוא גם דיבר על "טעויות של מתחילים". היית חושב שבגיל 15-16 רוב האנשים בעולם כבר שיחקו פריזבי, אבל אין לדעת…
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה