ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
היום הגיע אלי בדואר מכתב. במכתב היו כתובים מספרים כמו 6643, תאריך הלידה שלי ואפילו השם שלי! היו שם גם כל מיני אותיות בטורים (בעיקר A ו-S). היו שם גם שמות של אנשים ושל דברים שנראים כמו מקצועות של בצפר. גיאומטריה, היסטוריה, שחייה ועוד כל מיני כאלה. גם היה כתוב על זה Beverly Hills High School. הדבר שאישש את ההשערה שלי שמדובר בתעודה ולא בסתם מכתב מהבצפר היה הכיתוב של Second Semester Report Card. כן רבותי, שבוע אחרי סיום הלימודים הגיעה אלי סוף סוף תעודת סוף השנה שלי. לא עניינו אותי במיוחד הציונים (כי ידעתי אותם), אלא ההערות. אבל מה, גם פה לא היה גיוון מיוחד.
המורה המטורפת (רמזי! תזכרו כבר!) כתבה לי שאני מנומס, המאמץ שלי חזק ומתמשך ויש לי הישגים אקדמיים מעולים. גם בשורה השניה זה היה כתוב. היא חייבת לחזור על אותן הערות פעמיים ולתפוס מלא מקום.
המורים לחנ”ג (זה מראה את שני המקצועות) לא כתבו כלום. בטח צריך מאה בשביל להכנס למועדון ההערות היוקרתי שלהם. שילכו לעזאזל.
המורה להיסטוריה כתב שאני תמיד בא מוכן (יש בזה משהו), שיש לי רמת השתתפות מצויינת בכיתה (אז למה קיבלתי בזה 90?) ושיש לי הישגים אקדמיים מעולים.
המורות למתמטיקה ובריאות ממש גיוונו את התעודה כשהן כתבו כל אחת שיש לי הישגים אקדמיים מעולים. אם 92 זה מעולה, בטח מי שמקבל 80 נחשב כאילו קיבל תעודת הצטיינות. בשביל אמריקאים A זה חלום רטוב (בגלל שהם מקבלים כזה רק בחנ”ג, איפה שלא צריך לחשוב, וגם זה בקושי), B זה מצויין, C זה אחלה, D זה בסדר ו-F זה “המורה שונאת אותי”. אבל לא, הם לא יודו בחיים שהם לא טפשים.
בזאת נדמה לי שסיימתי את ענייני הבצפר עד אוגוסט. עם זאת אני אולי אתלונן על הצלצול האקסטרה חזק שהם שמו והוא מעיר אותי. גם להפעיל את האזעקה בשמונה בבוקר זה לא רעיון חכם.
בגלל הייחודיות של ישרא-בלוג כאתר בלוגים ישראלי, התאריך שמופיע לי הוא הראשון לשביעי, מה שאומר שזה הפוסט היחיד שיראה בינתיים בבלוג. זה מזכיר לי את השביתה הגדולה בשנת 1999 (או 1998, לא ממש זוכר) שבה למדנו אל תוך החופש. לאחר הסיוט הזה בי נשבעתי שהספרה 7 לא תיכתב יותר בחלק של החודש בתאריך. ולמרות זאת, על השמונה אין לי ממש ויכוח. שנה שעברה הייתי חייב והשנה אני מתחיל ללמוד ב-25 לאוגוסט! התחמנים האלה. לפחות נסיים ב-15 ביוני. הא!
גיליתי משום מה שיש לי מנהג מגונה לשחק במשחק מחשב כלשהו בדיוק שלושה ימים ואז אני זונח אותו. זה מעצבן אותי, בעיקר בגלל הזמן שאני מבזבז על ההתקנה של המשחקים ופינוי המקום בדיסק הקשיח שעשיתי לשווא בשביל שלושה ימים של משחק (שעתיים כל יום). אני חייב לקנות כונן קשיח חיצוני.
נותרו שמונה ימים למבצע פרו סיקס פלאגס – קנה שני כרטיסים לסיקס פלאגס (אחד בשבילך ואחד בשבילי) וקבל פרו במחיר הכרטיס (שנתיים וחצי). נוספו כמה תנאים למבצע שכוללים גם לשכנע את האחראים עלי לצאת לסיקס פלאגס איתכם. אם אתם רוצים פרו, רוצו לקנות כרטיסים.
ולסיום, קוראים יקרים, ביום שבת אני עוזב את ביתי לטובת אוהל על שפת אגם כלשהו (אל משהו). אי לכך ובהתאם לזאת הבלוג לא יעודכן ביום שבת אלא רק ביום ראשון. עמכם הסליחה. (הכוונה ב”עמכם הסליחה” – עם כל הקוראים האקראיים שנכנסים לפה ולא מעניין אותם שלא יהיה פוסט עוד יומיים).
יום טוב.
שלכם,
nadavs