עוד שתי דקות, ועוד שתי דקות, ועוד שתי דקות

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

עוד יום פיינאלס עבר. וכיאה ליום פיינאלס, צריך לעייף אותנו עד הסוף (המר). הנה מקבץ של מה שהיה לנו היום (איזה מקבץ, היו רק שני מקצועות).

השיעור הראשון היה שחייה. התלבשתי לשחייה, גיליתי שקיבלתי 85 בפיינאל הקשה שהיה ביום שני (רק שלוש טעויות! יאי!), ונכנסנו למים שהיו קרים כרגיל. התחלקנו לשתי קבוצות שוות כמו המספרים אחד ושתיים (יש לי הוכחה שהם שווים!), והתחלנו לשחות. בהתחלה נבחנה הקבוצה הראשונה ואז השניה. מה שהיה צריך זה פשוט לשחות נכון חתירה. כמה פשוט, ככה מעצבן. המורה לא אומרת “אתה אחריו”, היא אומרת “נדב, צא”. לקח לי חצי דקה להגיע לאיפה שהיא עומדת, ומשם ניסיתי לעשות את החתירה הכי טובה שלי. נקווה שיצא מזה משהו.

לאחר מבחן החתירה היה מבחן הסיבולת, שלפי שמו כולנו סבלנו בו מאוד. היינו צריכים לשחות עשר דקות בלי לעצור. כמובן שמתישהו כבר שחיתי כמו זומבי והרגליים שלי סירבו בכל תוקף להתנתק מהקיר, אבל שרדתי את המבחן. שחיתי בזיגזגים, לאט ופחד מהחלפת סגנון שלבטח תגרום לטביעתי עקב הכוח העצום שיש להשקיע בשביל להתרגל לסגנון חדש. המציל כל הזמן אמר שיש שתי דקות, ואני לא יודע אם אני איטי או שסתם הוא עשה את זה, אבל כל פעם שהתקרבתי לכיוון שלו הוא אמר שתי דקות.

הפיצ’ר הכי גדול שהיה היום בשיעור הוא המקפצה שבמקום להיות 20 ס”מ מעל פני המים נהיתה 220 ס”מ מעל פני המים. זה היה מרתק לראות אנשים קופצים לשם בצרחות עם פרצוף מפוחד.

השיעור אחרי זה היה לא אחר מאשר שיעור היסטוריה. קיבלתי 96 במבחן מפה, והמבחן הכתוב היה קלי קלות. אני מקווה שכתבתי מספיק על המלחמה הקרה בחיבור שלי. חיבור אחרון לשנת הלימודים הזאת, אני מקווה.

לאחר המבחן פרסי מטומטם מהכיתה ניסה לצלם אותנו, אבל כל מה שקיבלנו היה כלום. הוא לא יודע להפעיל מצלמה דיגיטלית. התברר שהגאון לא לחץ עד הסוף על הכפתור. אל תנסו להבין פרסים. זה מוריד אייקיו.

ויהי בוקר ויהי ערב יום פיינאלס שני.

בגלל שאני משועמם ברמות מפחידות (וגם בגלל שחם פה נורא), החלטתי ליצור מחשבון GPA. למי שלא מצוי ברזי השטויות האמריקאיות, GPA זו שיטה לחשב משהו כמו ממוצע. אני רק יכול להגיד ש-GPA טוב נחשב מעל 3. נסו לשחק עם התוכנה ולהבין מה הערך של כל אות. תהנו.

ולסיום היום הזה: אין משפט אמריקאי. חם. חם בקליפורניה!!

יום טוב.

שלכם,

nadavs