Wrighting the Essay

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


לשם שינוי אני לא אתחיל בשטויות על הבצפר ונעבור לדברים הרציניים: עוד שבועיים בדיוק בשעה הזאת אני אכתוב את פוסט סיכום השנה אחרי מבחן מסכם במתמטיקה ובריאות. בינתיים עברו כבר 38 שבועות ולא ראיתי תלונה רצינית אחת כמו שהיו לי בכל שמונה השנים האחרונות. נקווה שהשבועיים הקרובים לא יהרסו את זה.


ועכשיו שטויות של בצפר:


היום הפרוטקציונרית יצאה עם 82 בהרצאה שלה. לא ציפיתי למשהו אחר. הקוריאני המטומטם שהיה אחריה קיבל 16. ובינינו, הגיע לו. לאחר מכן קוטלת המוטיבציה הודיעה לנו חגיגית שרק חמישה אנשים עברו את המבחן באוצר מילים, אבל בינתיים בלי התוספת. למען האמת, לא נראה לי שהנקודות יעזרו להרבה אנשים. אולי לשניים או שלושה. אצלה אין הרבה נכשלים שמקבלים שישים ושש. אם נכשלים אצלה, זה בד”כ משהו כמו 50. מי יודע, אולי על שלי כתוב בכתב אדום גדול ויפה 90.


בהמשך השיעור סיימנו לכתוב את החיבור על מה הבצפר אומר לי ומחר אני אדע אם קיבלתי 6, 5 או 4 (ככל הנראה 4). מחר גם המבחן בכתיבה, ובאופן מעשי זה אומר לכתוב את אותו חיבור פעמיים בשעה וחצי.


ולמה כתוב בכותרת wrighting שהרי ברור לכל שכותבים writing? אולי לכם ולי זה ברור, אבל לקוריאנית האינטיליגנטית בכיתה שלי זה לא. למען האמת, אני היחיד שלא חטף על הראש בגלל הכותרת. חלק כתבו בשגיאות כתיב, פרסי אחד כתב רק שם פרטי וכמובן התבצע הפשע הגדול מכולם, לא לכתוב תאריך. אני היחיד שכתב שם מלא, תאריך ואת הכותרת בלי שגיאות כתיב. אולי בכל זאת יש סיכוי לחמש.


השיעור שחייה היה בלי מפרידי המסלולים עקב שערים של כדורמים בבריכה. שחינו אחד על השני בכיף וכשהגיע הזמן התחלקנו לקבוצות, שמנו מעין מגיני אוזניים שעצבנו אותן יותר ויצאנו לדרך. באמצע המשחק נתפסה לי הרגל, משהו כואב נורא. ולסיום, אין לי מושג מי ניצח. כל קבוצה הכניסה כ”כ הרבה גולים שהיה קשה לעקוב. יצאנו יותר מדי זמן לפני הזמן, ככה שהגעתי למסדרון של מתמטיקה רבע שעה לפני הזמן. וד”א: כמעט קיבלתי מחשבון גרפי (מאה דולר!) בחינם, אבל אז הקוריאני חזר לשירותים ולקח אותו.


השיעור מתמטיקה היה שיעור מבחן. השיעור מילא שני תנאים – המורה לא היתה והיה מבחן. שילוב מנצח שכולל בעיקר כאב ראש לי. זה היה בערך ככה:


“נדב! נכון עושים פה קופסה פחות מנסרה?”


“כן”


“למה לא יוצא לי?”


פה אני מסביר לו איך להשתמש במחשבון ולמצוא שטח של משושה.


“לא הבנתי. אז זה קופסה פחות מנסרה?”


היו עוד כמה פנינים כמו: “?Nadav! What’s a frustrum” (למי שלא יודע, frustrum זה פירמידה או חרוט שהורידו להם את הקצה), היה גם “?Nadav! How do you find the volume of a frustrum”. אבל בתחרות הבקשה הכי מטומטמת זוכה זאתי שביקשה שאני אגיד לה בהצלחה: היא ביקשה שאני אגע לה ביד. כן רבותי, הטמטום במיטבו. מעניין מה יקרה שהיא תקבל את המבחן חזרה. היא בטח תאשים אותי בזה שהיד שלי היתה מלאה כלור.


המבחן היה קל, רק שבבונוס שכחתי כמובן לחלק את הנפח בשלוש בשביל פירמידה. לא נורא, עדיין יש סיכוי למאה וארבע.


ולסיום, תאריך מימוש כרטיס הטיסה שלי הולך ומתממש. לפחות באל-על אין אוכל נוזלי. אחלו לי בהצלחה.


משפט אמריקאי להיום: “Be sure you are enrolled in summer school”. חצי כיתה שלי כבר רשומה לסאמר סקול בגלל המורה המשוגעת. לפחות מחר יוגה.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

6 מחשבות על “Wrighting the Essay”

  1. אבל סאמר-סקול לאמריקאיים זה לא כייף!
    זה לא שהם נוסעים לאיזשהי מדינה מחוץ לארה"ב, אז מה ההגיון בללמוד גם בקיץ?
    טיפשים. =|

    מתי אתה נוסע לארץ? כמה זמן תשהה פה?

    1. כל הנכשלים צריכים לעשות סאמר סקול בשביל הקרדיטים (השיטה הדבילית פה).
      אני בא לארץ ב-14 ביולי וחוזר ב-11 באוגוסט. תעשי לבד את החשבון. 🙂
      nadavs

        1. יודע שהכותרת בכוונה, זה כתוב.
          אבל אל תשכח לומר למשטרה לעצור גם חצי כיתה על טעויות.
          וחוצמזה אם אתה צריך משטרה במקרה חירום אז כדאי שתתלה ע"י הטלפון את המספר של

          DUNKIN’ DOUGHNUTS

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה