זה מחר!

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

כמה שקופיות לדעתכם אני צריך בשביל מצגת של שמונה עד עשר דקות? אני מקווה שאני אצליח לכסות את כל החומר שצריך, ועדיין, זה נורא מפחיד. מחר המצגת הגדולה ביותר שעשיתי את פעם (והיא תרד למקום השני ביוני), והמצגת הזאת תקבע פחות או יותר את הציון שלי בשיעור בריאות. מאה ועשר נקודות שווה המצגת הזאת עם הפלייר, ואני מקווה להשיג את כולן.

בית הספר התחיל היום כרגיל בשיעור אנגלית, שהיה היום מרדים בצורה יוצאת דופן. כבר קיוויתי לקרוא. המורה התחילה לבדוק את דפי העבודה, מה שגרם לי באופן אישי לאבד ריכוז ברמה כזאת שאם היו אומרים את השם שלי לא הייתי יודע מזה. זה היה ממש מפחיד. קיוויתי לעצמי שהיא לא תבחר בי לענות, כי אני אבוד. בעיקר כי בת הזוג שלי לעבודה מטומטמת. לפחות משהו טוב יצא מהיום הזה, קיבלתי נקודה, מה שיעזור לי מאוד לעוף מהכיתה הזאת. עוד חמישים יום, נקווה לטוב.

בשיעור חנ”ג ראינו את מה שחששתי מכל. אנחנו הולכים ללמוד לעשות קפיצת ראש. הדבר מפריע לי במיוחד בגלל שהקפיצה היחידה שאני יודע לעשות זה לקפוץ ולהצמיד את הרגליים, מה שמביא אותי לרצפה של הבריכה בתוך שלוש שניות. קפיצת ראש זה משהו אחר. עוד בעיה היא המשקפת. לא חשוב כמה אני אנסה ייכנסו לי מים לאף. אני חייב ללמוד להוציא אותם בתוך שבוע, או שאני אבוד. לפחות אני אצליח לקבל שוב A בחנ”ג.

בשיעור היסטוריה דיברנו היום על השואה. בהתחלה קיבלנו בוחן קטן על השואה ששם נשאלו שאלות כמו “מה זה הפתרון הסופי” ו”מה זה צקלון-בי”. היו שם שתי שאלות שלא ידעתי, אבל זה לא חשוב. לא מקבלים ציון על זה. מחר אני אדע כמה הצלחתי בזה, ויש לי תחושה שהלך לי לא רע במה שכתבתי.

בשיעור מתמטיקה גיליתי שמשולשים שווי צלעות הם אכזריים. נוסחת השטח שלהם כוללת שורשים ושברים, מה שיכול לעצבן כל אדם. היינו צריכים למצוא חמש נוסאות שונות לשטח של המשולש, כשכל פעם צריך לרשום את זה במושגים אחרים (אורך צלע, אורך הרדיוס של המשולש ועוד), מה שיצר בלאגן בכיתה. כשהיא באה לשאול אותי מה יצא לי אמרתי לה בע”פ (כי לא היה לי כוח להוציא דף) והיא אמרה לי “טוב מאוד” (בעברית!). נראה לי משום מה שהידע שלה בעברית מסתכם בזה. במבחנים היא גם כתבה כמה פעמים “Tov M’od!”. זה היה אמור להיות “Metzuian!”.

בשיעור בריאות היה בוחן וסרט. הבוחן היה טריקי כמו תמיד וכלל כמובן מלא שאלות עם תשובה E. זה סיוט. גם השאלות נכון/לא נכון נוטות בבירור לכיוון אחד, מה שדי יכול לערער את הביטחון של התלמיד. הסרט היה המשך מאתמול. הסרט על עישון וחברות הטבק המרושעות. גם שם כמעט נרדמתי.

זהו להיום. מחר מתחילים מאוחר ויהיה דיווח מיוחד על המצגת. מפחיד.

והמשפט האמריקאי להיום: “Did you study?”. מילא שניים היו שואלים אותי, אבל כשכל שמונת האנשים שיושבים מסביבי שואלים זה די מעצבן.

יום טוב.

שלכם,

nadavs